אמנון פורטוגלי

1. מה קורה בעולם? מספרים לנו שמדינות רבות לא יכולות להחזיר את חובותיהן והן בסכנה של פשיטת רגל. אומרים לנו שהכלכלה האירופית קורסת, שהאבטלה בעולם גבוהה מתמיד, ושהמשק הישראלי בסכנה. אך באותו זמן עשרות אלפי אנשים משלמים סכומי עתק על נסיעות וכרטיסים לתחרויות ספורט, מוציאים מכספם לתיירות ולחופשה השנתית, תערוכות וכנסים כלכליים מדווחים על השתתפות מלאה, במרכזי הערים הגדולות רואים מסעדות מלאות, אנשים שמחים, ומשפחות שמוציאות כספים במרכזי הקניות. והבורסות לא רק שאינן קורסות אלא בחלקן, אף עולות.
בהתאם לתבונה הרשמית אנו במשבר כלכלי עמוק, או במיתון או בסכנת מיתון, למרות זאת אנו ממשיכים להתנהג כאילו אנו  עשירים יותר. בהתאם לתבונה הרשמית הישראלית אין לנו כסף לדיור, לבריאות ולחינוך, אך יש לנו את קרן השפע, את מלוא הכסף להתנחלויות ולתמיכה בסקטורים שראש הממשלה רוצה ביקרם ובקולותיהם. איך זה יתכן?

התשובה היא כי במדינות המערב ובישראל יש, בחלוקה גסה, שתי אוכלוסיות, ה'מחוברים' ו'המנותקים'. זו המוגנת מהמשבר וזו שנפגעה או שעלולה להיפגע מהמשבר. המחוברים, הנהנים מהחיים הטובים, והמנותקים, החיים במצוקה מתמדת. הראשונים מוגנים ממשבר כלכלי, והאחרונים חיים בצלו המתמיד של המשבר. למנותקים אין די תקציב לדיור, לבריאות, לחינוך, אך לצרכים שהממשלה חפצה בהם, למחוברים, יש די תקציב.

בדומה לכך, במשבר הגדול של 1929 היו כ-25% מובטלים, שעל פי התפיסה הכלכלית-חברתית ששררה אז בארה"ב נידונו לחרפת רעב או לעקירה מביתם. מצד שני, היו אז בשיא המשבר, כל השאר –  75% שכירים ועצמאיים שעבדו, השתכרו וחיו היטב. לאלו יש להוסיף את בעלי ההון ואת העשירון העליון של העצמאיים שמצליחים לא רק להגן על רכושם מהמשבר אלא אף להרוויח וליהנות ממנו.

מה שקרה וממשיך לקרות בארץ הוא קריסת ה'מנותקים'.  שמונת העשירונים הראשונים, מיעוטי היכולת, המעמד הבינוני, השכירים הזוטרים והעצמאיים הקטנים. גיא רולניק היטיב לתאר זאת במאמר הכירו את המסודרים, המחוברים והמנותקים. משפחה 'נורמטיבית' הנמצאת בין שמונת העשירונים הראשונים לא יכולה כיום לממן את החינוך לילדיה, לשלם את שכר הדירה או את המשכנתא, ולקבל שירותי בריאות המכבדים את מקבלם. כל אלו היו שירותים שבעבר הלא רחוק כולנו קיבלנו בתשלום סביר כמובן מאליו. היום הממשלה אומרת לנו שאין מספיק כסף לתת לילדינו חינוך ראוי, אין מספיק כסף לבריאות, אין מספיק כסף למשכורות שניתן לחיות מהן לשכירים, לרשת בטחון לעניים, לפנסיות לזקנים, והרשימה ארוכה. רק לחלק קטן מהאזרחים, לבעלי ההון, ול'מחוברים', יש אפשרות לקבל ולשלם עבור שירותים אלו.

2. בעשור האחרון חלה הדרדרות ממשית במשק הישראלי, ריכוז של הון והכנסות בידי מיעוט, וגידול מהיר באי-השוויון. המשק הישראלי צמח בשנים האחרונות,  אבל את הרוב המכריע של פירות הצמיחה גרפה שכבה דקה – המאיון העליון, בעוד שהמעמד הבינוני הסתפק בפירורים ומצבם של העשירונים הראשונים הידרדר.  התוצאה היא שהמעמד הבינוני קורס ומדינת הרווחה נהרסה.  הידרדרות המעמד הבינוני נובעת בעיקר מהעלייה בהוצאותיו, מהעברת נטל התשלום עבור שירותים שהממשלה הפסיקה לספק או שהפריטה אותם, אל משקי הבית.
לא תמיד זה היה כך, לפני 30 שנה, כשמדינת ישראל עוד הייתה מדינת רווחה, מספיק היה שאחד מבני הזוג יעבוד והמשפחה התקיימה בכבוד. כיום גם כאשר שני בני הזוג עובדים, המיסוי העקיף הגבוה ומחירים בלתי הגיוניים עבור דיור, בריאות, חינוך, דלק, מזון ומים, לא מאפשרים קיום בכבוד. משפחה מהמעמד הבינוני בישראל של ימינו תלויה על חבל דק ללא רשת בטחון ומצבה הכלכלי רעוע בהרבה בהשוואה למשפחה ממוצעת לפני דור אחד בלבד. על אף שהיום אנו 'עשירים' יותר, אנחנו באופן תמידי במצב כלכלי רעוע.

בארץ התרחשה, מה שנקרא בלשון נקייה, העברת עושר מסיבית למאיון העליון, בלשון אחרת זה היה שוד מאורגן בחסות השלטון והחוק, של העושר הלאומי בכלל ושל המעמד הבינוני בפרט, על ידי המאיון העליון.  התוצאה של העברת עושר זו נראית לעיני כל. המאיון העליון בישראל מחזיק כעת בחלק ניכר מהעושר במדינה.

לפי נתוני מנהל הכנסות המדינה ב-2010, המאיון העליון הכולל כ-32,000  אנשים שהכנסתם החודשית הממוצעת (מתוקננת) הייתה כ- 139,000 שקל לחודש, קיבל 14.1% מכלל ההכנסה ברוטו בישראל. הנתח של המאיון העליון בהכנסה הלאומית גדל בתוך חמש שנים בלבד, בין 2005 ל-2010, ב- 34%, המהווה גידול עצום בריכוז העושר והכוח בידי המאיון העליון.

העברת העושר נעשתה באמצעות הקלות במיסוי ישיר בעיקר על העשירון העליון, הורדת מס משמעותית על רווחי התאגידים, הטבות מס ואחרות לתאגידים, עצימת עין בפני תכנוני מס יצירתיים, הגדלת המיסוי העקיף, והטלת חלק הולך וגדל של התשלומים לבריאות ולחינוך על האזרחים.  יתכן והסמל להעדפת בעלי ההון נמצא במיסוי על הכנסות מהון ועל רווחי הון שהוא נמוך בצורה משמעותית מהמיסוי על הכנסות מעבודה.  ארה"ב היא אולי הדוגמה הכי קיצונית, שבה יש מפלגה שהאג'נדה העיקרית שלה היא לא למסות את העשירים.

אחת התוצאות החמורות יותר של המדיניות הכלכלית הנוכחית היא תמונת המשק בנושאים שהשפעתם לטווח הרחוק: הירידה באיכות החינוך, חוסר היכולת לממן לימודים גבוהים לילדים והידרדרות שירותי הבריאות.  להחלשת כוח ההשתכרות של העובדים והעצמאים, לירידת ההכנסה הפנויה שלהם, יש השלכות קשות על יציבות הכלכלה והמדינה. אפשר לקרוא את הכתובת על הקיר, אבל נתניהו ואנשיו באוצר לא קוראים.

3. ניאו-ליברליזם הוא השם של התפיסה הכלכלית-חברתית של הימין בישראל, בארה"ב, ובעולם.  אבן הבסיס של הניאו-ליברליזם היא האמונה כי המטרה הלגיטימית היחידה של המדינה והממשלה היא להגן על בטחון האזרחים, על חירותם, ועל רכושם כולל גם זכויות קניין פרטיות נרחבות.  מכאן נובעת המסקנה כי כל פעולה של הממשלה מעבר למטרה הזו כמו עזרה לחלשים, אינה לגיטימית, וכי פעילות הממשלה צריכה להיות מינימלית וחייבים להקטינה באופן דרסטי.

אופיין נוסף של התפיסה הכלכלית-חברתית הניאו-ליברלית, הוא האמונה שמנגנוני שוק חופשי ממעורבות ממשלתית הם הדרך האופטימלית לארגון כל חילופי הסחורות והשירותים. הכלכלנים הניאו-ליברלים מאמינים שמנגנונים אלו יובילו ליותר שוויון ורווחה, ולהקצאה יעילה יותר של משאבים.  על פי תפיסה זו, האזרחים הם האחראים הבלעדיים לתוצאות של החלטות ובחירות שהם עושים באופן חופשי.  בגישה זו, אי שוויון ואי צדק חברתי בולט אינם בעייתיים מבחינה מוסרית. להיפך, אם אדם דורש כי על המדינה להתערב ולפקח על השוק או לפצות את החלשים וחסרי המזל, זו אינדיקציה לכך שהאדם המדובר הוא מושחת מבחינה מוסרית או לא מפותח, ולא שונה בהרבה מחסיד של מדינה טוטליטרית.

התפיסה הכלכלית הניאו-ליברלית הפכה לאמונה, לתיאולוגיה, והמנטרה של שוק החופשי ממעורבות ממשלתית היא הנביא. הכלכלנים הניאו-ליברלים רואים בהתערבות הממשלה בשוק גורם מזיק, מאמינים אמונה עיוורת בהפרטה ובשוק החופשי מהתערבות ופיקוח ממשלתיים ומשיקולים של טובת הכלל.

חוט השני שקושר את כל הדמוקרטיות המערביות שבחרו בכלכלה ניאוליברלית הוא חוסר הפרופורציה וההשפעה המשחיתה של המאיון העליון.  בעלי הון, אינטרסנטים ופוליטיקאים מושחתים השתלטו באופן לא דמוקרטי על מוקדי הכוח, הצליחו לחדור לממשלה ברמה מספקת כדי לגרום לה להגן עליהם ממתחרים ומהציבור.  העילית חברתית החדשה של בעלי ההון חיה את חייה בבטחה, אין לה מושג איך אנשים רגילים חיים, מה המאבקים שלהם ומה הדאגות שלהם.

אחת התוצאות האיומות של תפיסה זו היא שבישראל במספר מקרים, הממשלה פועלת נגד אזרחיה. וכפי שכתב אורי בן דב, ב- 14J "מדינה שבה רשויות הרווחה קורסות, הדיור הציבורי מיובש, משרד השיכון אינו מסייע לזקוקים לעזרתו ומערכת המשפט מסרבת לתת סעד למי שאין לו כסף, היא מדינה שמוחקת את האזרחים שלה".  אם זה נראה משפט חריף, כדאי לזכור את סדרי העדיפות של הממשלה הנוכחית כפי שהובהרו במהלך השנה האחרונה בתחום הדיור:

שר האוצר שטייניץ מקציב 50-100 מיליון שקל לתמיכה במכללת אריאל כדי שתקבל אישור כאוניברסיטה, אבל אינו מוצא כסף לדיור הציבורי. ראש הממשלה מוצא תקציבי עתק לבניית מאות יחידות דיור למתנחלי האולפנה, אבל אין לו כסף לדיור הציבורי. והצעד המסמל היטב את מדיניות הדיור הציבורי הוא מכירתן של עשרות אלפי דירות של הדיור הציבורי בשנים האחרונות בהיקף של 2.75 מיליארד שקל – ולמרות החלטת ממשלה מפורשת שייעדה את הכסף להרחבת היצע הדירות, הדבר לא נעשה. כלום לא הגיע לדיור הציבורי.

4. רובנו רוצים להאמין כי הדעות שלנו נוצרו לאורך זמן על ידי שיקול זהיר ורציונלי של עובדות ורעיונות וכי ההחלטות שלנו המעוגנות בדעות אלה, הן מבוססות ומושכלות. אבל המחקר גילה כי לעתים קרובות אנו מבססים את הדעות שלנו על האמונות שלנו. האמונות שלנו יכולות להכתיב את העובדות שבחרנו לקבל, יותר מזה, הן יכולות לגרום לנו לשנות את העובדות כך שיתאימו טוב יותר עם הדעות הקדומות והאמונות שלנו.

מחקרים אלו עוזרים להסביר מדוע הכלכלנים הניאו-ליברליים אינם מסוגלים להתמודד עם המציאות. הם בוחרים רק את הממצאים התואמים את האמונה שלהם בכלכלה הניאו-ליברלית ומתעלמים מממצאים אחרים שאינם נוחים. כלכלנים אלו פועלים כפי שאמר עדלאי סטיבנסון, המועמד הדמוקרטי לנשיאות  בבחירות של 1952 ו- 1956: "הנה המסקנות שעליהן אני מבסס את הממצאים שלי"

הכלכלנים המלמדים באוניברסיטאות את התפיסה הניאו-ליברלית מתיימרים ללמד אסכולה המבוססת מדעית ונמנעים מלהבהיר שהיא ממד אחד בעולם רב ממדי.  הם נמנעים מלהדגיש את חשיבות ההנחות העומדות בבסיס האסכולה והנדרשות כדי להגיע למסקנות אותן מלמדים, ואת הפער בין ה'תיאוריה' הניאו-ליברלית למתרחש בעולם האמיתי. חוסר השקיפות הזה מדהים, זו מעין הטעיה מתמשכת של דורות של תלמידים אשר מאמינים כי למדו מספר תובנות מוצקות, כאשר למעשה, כל מה שהם למדו הוא צד אחד של סיפור רב צדדי.

המבחן האמיתי של הניאו-ליברליזם צריך להיות בשטח. וכאן, למרות הטענות של חסידיו המופצות השכם והערב בעיתונות הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה, הדוקטרינה נכשלה כישלון חרוץ.  הנסיון בעולם עם כלכלה חופשית מהתערבות ממשלתית הוא לא מוצלח בלשון המעטה אם לא הרה אסון. נזכיר שלשה מקרים. הרעב באירלנד, המשבר הכלכלי בארה"ב שהחל ב-1929, והכשלון הניאו-ליברלי בדרום אמריקה.

 

• כמיליון אירים, כשמינית מאוכלוסיית אירלנד, מתו ברעב הגדול בשנים 1846–1851 באירלנד. באופן יחסי, יותר מאשר ברוב מקרי הרעב בזמנים המודרניים. זה קרה לצדה של בריטניה שהייתה אז המעצמה העשירה בעולם. הרעב הגדול החל כאסון טבע – מחלה של תפוח האדמה שהתפשטה במהירות, אך השפעת המגיפה הוחמרה שבעתיים ע"י המעשים והמחדלים של הממשלה הבריטית בשנים אלו. מעשיה ומחדליה של הממשלה הבריטית הונעו בעיקר מהתפיסה  של השוק החופשי ומהדוקטרינה של Laissez-Faire (תן לעשות, ובהשלכה אל תתערב) הדוקטרינה של שוק חופשי מנעה התערבות ממשלתית לעצירת ייצוא מזון מאירלנד בתקופת הרעב. גם הסיוע לרעבים באמצעות מטבחי-מרק הופסק אחרי ששה חודשים. הרעיון של מתן אוכל בחינם לחלק ניכר מהאוכלוסיה האירית היה מנוגד לדוקטרינת ה- laissez-faire ולתפיסת התיפקוד של ממשלה וחברה שנבעה ממנה.

• אותם עקרונות של שוק חופשי חישקו את הממשל האמריקאי עם קריסת הבורסה ב-1929, הכלכלנים שהיו אז בשלטון, שהאמינו בכלכלה חופשית, מנעו מהממשלה להתערב בשוק, ובכך הביאו והעצימו את המשבר הגדול של שנות ה-30 של המאה שעברה. רק אחרי ארבע שנים של משבר עמוק וסבל בל יתואר– כרבע מתושבי ארה"ב היו מובטלים – נבחר רוזוולט לשלטון והחל בפעילות מסיבית של הממשלה, הניו-דיל, שאיפשרה לארה"ב להחלץ מהמשבר.

• במהלך 25 שנים (1980–2005) נעשו רפורמות ניאו-ליברליות במספר רב של מדינות בדרום אמריקה. רפורמות אלו נתגלו כהרות אסון, והובילו לכשלון כלכלי חסר תקדים.
  התוצאות של ה'רפורמות' הניאו-ליברליות ברוב המדינות האלו היו האטה דרמטית בקצב הצמיחה הכלכלית ונפילה דרסטית בגידול ההכנסה לנפש. ההכנסה לנפש גדלה ב 82% בין השנים 1980-1960 לפני התחלת ה'רפורמות' הניאו-ליברליות, בהשוואה לגידול של 1% בלבד בחמש השנים 2000-2005, ולגידול של 9% בעשרים השנים 2000-1980 אחרי יישום המדיניות הניאו-ליברלית. תוצאות הרות אסון נוספות היו הגדלת אי השוויון באוכלוסיה, האטה בעלייה של תוחלת החיים, פגיעה בהפחתת תמותת מבוגרים, ירידה בקצב ההתקדמות בהקטנת תמותת ילודים, הקטנת קצב הגידול בהשקעות ציבוריות בחינוך, וכן הלאה. ניתן לראות שזה הכשלון הכלכלי ארוך הטווח המשמעותי ביותר בהיסטוריה המודרנית של דרום אמריקה. התוצאות היו כה חמורות, שהן גרמו למרבית מדינות אמריקה הלטינית להתנער מהכלכלה הניאו-ליברלית ולבחור את המנהיגים שהתחייבו להתנגד למדיניות כושלת זו.

5. מהפכות טכנולוגיות מהותיות מאופיינות בשלשה שלבים:

בשלב הראשון אנו עושים את מה שעשינו בעבר באמצעות המוצרים או השירותים החדשים, בשינויים קלים.  בשלב השני אנו עושים דברים שלא היה באפשרותנו לעשות בעבר, באמצעות המוצרים או השירותים החדשים. בשלב השלישי אנו משנים את דרך חיינו כדי לנצל בצורה המירבית את האפשרויות החדשות שהמהפכה הטכנולוגית פתחה בפנינו.

לדוגמה, פיתוח המכונית אפשר לנו בשלב הראשון להחליף את הסוס והעגלה, בשלב השני, נפתחו אפשרויות לנסיעה למרחקים ארוכים שלא ניתן היה לעשות באמצעים הקודמים, ובשלב השלישי שינינו את אורח חיינו, התפתחו הפרברים, כדי לאפשר לנו לנצל את האפשרויות שהמכונית הפרטית פתחה בפנינו.

בשנים האחרונות אנו עדים להופעת מספר התפתחויות טכנולוגיות ברמה של מהפכות, שלהערכתי יהיו להן השפעות עצומות על המשק העולמי ועל החברה האנושית. מביניהן אציין את פיתוח הטכנולוגיות שהביאו לאינטרנט הנייד ואת פיתוח טכנולוגיות קידוח אופקי וטכנולוגיות פרקינג המאפשרות הפקה כלכלית של גז ונפט ממאגרים שלא היו כדאיים עד עתה.

מהפכת האינטרנט הנייד נמצאת בתחילת דרכה, וכבר מעניין לראות את השינוי בהתנהגות האנושית כתוצאה מכך. אם עד לפני כעשר שנים אדם ברחוב שהיה מדבר לעצמו ומנופף בידיו היה נחשב למשוגע, כיום זה מראה שכיח של אדם המשתמש בטלפון נייד. האינטרנט הנייד מאפשר כמעט לכל תושבי העולם להתחבר למערכת המידע העולמית ולהנות מפירותיה, והתוצאות לא תשורינה.

הפקת גז טבעי מפצלי גז באמצעות טכנולוגיות קידוח אופקי ופרקינג הביאה כבר לאספקה שופעת של אנרגיה זולה בארה"ב ולמהפכה גלובלית בשוק האנרגיה.  השינוי הברור ביותר הוא הירידה במחירי הגז הטבעי בארה"ב שמחירו ירד משיא של 13 דולר למיליון יחידות תרמיות ביולי 2008, לכ- 2.75 דולר באוקטובר 2012. ירידה זו הביאה לגידול בשימוש בגז ולירידה בשימוש בפחם לייצור חשמל, ולירידה בכמות גזי החממה בארה"ב.  במקביל להתפתחויות בתחום הגז, שימוש בטכנולוגיות אלו להפקת נפט מפצלי נפט מאפשרת עכשיו פיתוח מאגרי נפט אדירים שלא היו זמינים עד עכשיו בארה"ב, ועוזרים להפוך מגמת ירידה של שני עשורים בתפוקה המקומית של נפט גולמי בארה"ב למגמת עליה.

אציין שאספקת אנרגיה זולה ובלתי נדלית בצורת פחם ונפט הניעה את גלגלי המהפכה התעשייתית והצמיחה העצומה במערב במאות ה-19 וה-20. ניתן להעריך שהפקת נפט וגז מפצלים תביא לשינויים דרמטיים בשנים הקרובות, שהשפעותיהם על המערך הגיאופוליטי ועל שוק האנרגיה העולמי יהיו עצומות.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במכללה החברתית כלכלית ובמרכז לצדק חברתי ע"ש יעקב חזן במכון ון-ליר בירושלים. קודם לכן היה מרצה מהחוץ בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים, בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב.