פתח דבר / יעל מסר וגלעד רייך

פתח דבר / יעל מסר וגלעד רייך

האופן שבו אנחנו חווים את הזמן יכול לספר לנו הרבה על החברה שאנחנו חיים בה, כמו גם על מיקומינו החברתי, הכלכלי והפוליטי בתוך החברה. היומיום הוא המקום בו חווית הזמן מתממשת. לכן, הוא גם המקום ממנו יכולה לצמוח התנגדות למשטרי הזמן הנכפים עלינו

דימוי מתוך: "השליח", דניאל קיצ'לס

גיליון זה של  מארב רואה אור במקביל לעליית התערוכה זמן/התנגדות במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון (אוצרים: יעל ומסר וגלעד רייך). התערוכה עוסקת באופני ההתנגדות השונים שבאמצעותם מערערים אמנים על תפישת הזמן ההגמונית באמצעות פרקטיקות של היומיום. העבודות המוצגות בתערוכה מבקשות לשאול כיצד משטרי זמן חברתיים, כלכליים וטכנולוגיים מכתיבים את היומיום שלנו, כיצד הם יוצרים עבורנו את הקישור בין זמן למקום ובאילו אופנים הם מעצבים את היחס שלנו לסביבה שאנחנו חיים בה, למערכות היחסים שאנחנו מקיימים ולמצבנו הפיזי והמנטלי.

בעקבות התערוכה, עוסק גיליון זה של "מארב" בקשר שבין משטרי זמן, חוויית היומיום והאופנים בהם ניתן לאתגר ולערער על משטרי זמן הגמוניים באמצעות פרקטיקות יומיומיות.

הגיליון הנוכחי מציג חמישה טקסטים שונים בתכלית, אשר מטפלים בנושא מנקודות מבט בעלות רלוונטיות הן לדיון התיאורטי והן לסיטואציה הישראלית.

הטקסט המרכזי בגיליון זה הוא מאמרו של ד"ר עירן דורפמן על תפיסת היומיום של התיאורטיקן מישל דה-סרטו. המאמר התפרסם לראשונה כהקדמה לתרגום עברי להמצאת היומיום של דה-סרטו (הוצאת רסלינג). דורפמן מנסח בבהירות את הרעיונות המרכזיים שהספר מציג ומדגיש את הפוטנציאל החתרני הקיים ביומיום. באותו הנושא, אך בהקשר אקטואלי המתייחס לתנועת האוקיופיי (Occupy) הגלובלית, מתפרסם בגיליון זה תרגום לעברית של טקסט מאת התיאורטיקן ג'ראלד ראוניג. ראוינג מצביע על הפוטנציאל ליצירת מציאות אחרת הצומח מתוך השהות היומיות במאהלים של תנועה זו.

מאמר נוסף הוא פנאי ונצח: הזמן הנשי והזמן הלאומי של ד"ר עינת רמון. ד"ר רמון מנתחת במאמרה את הסתירות והקשיים הקיימים בין משטר הזמן ההגמוני של הלאומיות הישראלית לבין תפיסת הזמן הנשית והאימהית שהיא לעולם סובייקטיבית. בין היתר, רמון מצביעה על ההמשכיות הקיימת בין משטרי זמן דתיים ותרבותיים לבין הטקסים והפולחנים שמייצרת לעצמה  הלאומיות המודרנית על מנת להשריש משטר זמן אחיד. המאמר התפרסם לראשונה בספר "משחקי זיכרון" שערך ד"ר יותם בנזימן (הוצאת ון-ליר והקיבוץ המאוחד).

עמית נויפלד תרם לגיליון זה טור בעל אופי אישי, בו הוא יוצא מתוך החוויה הפרטית שלו על מנת להצביע על האופן שבו חווית הפנאי המערבית כפופה לשלטון הזמן המואץ המאפיין את העולם הקפיטליסטי-אורבני. גירסה מוקדמת של הטקסט התפרסמה לראשונה באתר תנועת האטה. הטקסט החותם את גיליון זה של מארב הוא ראיון עם אהד פישוף שנערך עמו לאחר הפעולה הראשונה שביצע במסגרת סדרת ה"הליכות איטיות" שלו בשנת 2005. פישוף, המציג בתערוכה זמן/התנגדות תיעוד של ההליכה שביצע בשדרות רוטשילד ב-2011, מרחיב בראיון על הרעיון שמאחורי סדרת פעולות זו ועל ההתמודדות שלו עם הקושי הפיזי הכרוך בהליכות.

התערוכה זמן/התנגדות מוצגת במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון מה-11 במאי ועד ה-31 באוגוסט.