דברי פתיחה – גלית אילת
גלית אילת היתה עד 2010 מנהלת ואוצרת המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית והעורכת הראשית של המגזין המקוון ”מארב”.

נרטיבים פוסט לאומיים של שייכות – נינה מונטמן
בראשית ימיו, במאה ה- 18, היה המוזיאון הציבורי פרויקט לאומי. מטרתו היתה ליצור נרטיב של היסטוריה ומורשת לאומית ייצוגית. כיום משקף מצבם של מוסדות האמנות את יחסי הכוח הכלליים של מערך קפיטליסטי, ניאו ליברלי. אולם כיצד יכול מוסד האמנות לזנוח את תפקידו האסטרטגי והפוליטי ובמקום זאת לפעול מחוץ להשיג ידה של ההשפעה הממשלתית? וכיצד השפעה זו נראית בעידן של קפיטליזם גלובאלי המייצר מודלים של ניהול הפועלים ע”פ כללי השוק החופשי והגלובליזציה ומוכתבים על ידי אינטרסים כלכליים כמעט באופן בלעדי. נינה מונטמן עומדת בראש המחלקה להיסטוריה ותיאוריה באקדמיה המלכותית, שטוקהולם. אוצרת ומבקרת עצמאית.

היסטוריות מתנגשות; מהו תפקידו של מוזיאון עירוני בעיר מעורבת? מקרה מוזיאון העיר חיפה – רונה סלע
”ההיסטוריה היא ברירה טבעית. גרסאות משתנות של העבר נאבקות על הבכורה; קמות עוּבדות ממינים חדשים, ואמיתות קמאיות, ישנות מוּבלות אל הקיר, חבושות עיניים ומעשנות סיגריות אחרונות. רק המוטציות של החזקים מתקיימות. החלשים, האלמונים, המובסים משאירים רק סימנים מעטים […] ההיסטוריה אינה אוהבת אלא את הרוֹדים בה: הריהי מערכת יחסים של שיעבוד הדדי” (סלמן רושדי, בושה, 1983, 117)”. רונה סלע היא אוצרת וחוקרת המתמקדת בהיסטוריה החזותית של הקונפליקט הלאומי הישראלי-פלסטיני.

טריטוריות חדשות במוזיאון. מוזיאון בטריטוריות חדשות/ המקרה של מוזיאון ה- MOMA בוורשה – אנה ינבסקי
ההרצאה עוסקת בהיסטוריה של התחרות לבנית המוזיאון לאמנות מודרנית בוורשה שתוכנן על ידי כריסטיאן קרז, ובהשפעותיה על המרחב הציבורי. בנוסף תינתן סקירה של הפעילויות העכשויות בחללי התערוכות המתחלפות של המוזיאון. אנה ינבסקי היא אוצרת במוזיאון ה- MOMA בורשה.

ממוזיאון עירוני למוזיאון לאמנות עכשווית – דליה לוין 
שנת 2000 מציינת את ההתנתקות של מוזיאון הרצליה מעברו הפיזי והקונספטואלי. ההפרדה הפיזית מבית יד לבנים, אתר הנצחה לחיילי צה”ל תושבי הרצליה (אשר שימש בעבר ככניסה הראשית למוזיאון), שחרר את המוזיאון ואפשר לו לקבל החלטות אוצרותיות המתבססות על שיקולים אמנותיים בלבד. במקביל שונה שם המוזיאון באופן רשמי למוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, צעד אחרון בדרך להפיכתו למוזיאון המיועד לתצוגה של אמנות עכשווית ישראלית ובינלאומית. לצעדים אלו היתה השפעה משמעותית על היחסים של המוזיאון עם העיר הרצליה כמו גם עם מרכזי הכוח בשדה האמנות הישראלית. דליה לוין היא מנהלת מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.

מטריצות בלתי פורמליות של עבודה בגלריה מודרנה וכמה חללי אמנות אחרים בסלובניה – זדנקה בדובינץ’  
בדומה למקומות אחרים במזרח אירופה, בסלובניה עדיין אין מערכת אמנות שתתפקד בצורה שווה לזו של המערב. עובדה זו הופכת את הקשרים והבריתות בין אמנים, חללי אמנות והקהל חשובים הרבה יותר. היא הובילה ליצירה של מטריצת עבודה בלתי פורמלית. הדוגמא האחרונה ליוזמה מהסוג הזה היתה פרויקט שנקרא מארחים גלריה מודרנה, בו מעורבים יותר מעשרים חללי אמנות בסלובניה שתומכים בגלריה מודרנה שעברה מסכת של לחצים פוליטיים במהלך ארבע השנים האחרונות. זדנקה בדובינץ’ היא המנהלת של המוזיאון לאמנות מודרנית בלובליאנה.

פאנל – המוזיאון כ”מפרק וכבונה” של אידאולוגיות
זדנקה בדובינץ’, אנה ינבסקי ודליה לוין. מנחה: נינה מונטמן