"זוכרים את ראש הפר הזה שעשיתי מכידון ומושב של אופניים, שכולם זיהו כראש של פר? הייתי רוצה לראות אותו עובר מטאמורפוזה בכיוון הנגדי. נניח שראש הפר שלי נזרק לערמת גרוטאות. בסוף יכול להגיע איזה בחור ולהגיד: 'הנה משהו שיכול להיות מאוד שימושי לכידון ולמושב של האופניים שלי…' וכך תושלם מטאמורפוזה כפולה"
–
פבלו פיקאסו (1957)

לעתים קרובות יש יתרון היוריסטי להצמדת התחילית re’ [עברית: הטיה בבניין ׳שַפְעֵל׳]  לכל הפעלים ושמות העצם. זה בהחלט תקף לגבי המוטו של המשתמשוּת, re-purposing, "שיתכול" – מונח המביא בכפיפה אחת את הבטלנות הפרדוקסלית של המשתמשוּת (אין צורך להוסיף שום דבר חדש) ואת הדינמיקה הטרנספורמטיבית שלה (הענקת תכלית חדשה למה שנתון). במובן מסוים, כבר יש ברשותנו כל הכלים והכישורים שאנחנו זקוקים להם – רק שלא משתמשים בהם למטרות הטובות ביותר; אנחנו צריכים לחלץ אותם מתכליותיהם המקוריות כדי לשתכל אותם, למשימות אחרות. המשימה המיידית שלפנינו היא לפתח פרקטיקות אמנותיות תכליתיות.

לקראת לקסיקון של משתמשות | מאת סטיבן רייט | עברית: עומר קריגר | Repurposing

 למושג הבא>>