"את ההבדל בין יכולת לשונית וביצוע לשוני אפשר להדגים באמצעות פליטות פה. משמעותן אינה שאנחנו לא יודעים לדבר את השפה, אלא שפשוט עשינו טעות כי היינו עייפים או מוסחי דעת או מה שלא יהיה… כשאנחנו אומרים שמישהו הוא דובר טוב יותר של השפה ממישהו אחר, אנחנו מתייחסים לביצוע, לא ליכולת"
–
קריסטין דנהם ואנה לובק, "בלשנות לכול" (2010)

אם פרקטיקות בקנה מידה 1:1 המונעות על ידי משתמשוּת אינן מבוצעות כאמנות, מה יהיה על האמנות? עם כל התובנות החשובות שמספקים לימודי הפרפורמנס, ברור שלפרפורמטיביות יש נקודת עיוורון מובנית, כמו לכל השקפה; ועם עליית השימוש הראוותני והאינפלציוני במושג הזה במבחר רטבים תיאורטיים, פרקטיקות בקנה מידה 1:1 הן שחשפו את הבעיה הבסיסית שלו. הדבר שהפרפורמטיביות כשלה מלהבחין בו הוא טיבו המדויק של הדבר המבוצע עצמו – ובכל האמור בפרקטיקות אמנות שעוזבות את ארגז החול של האמנות לטובת החברתי, הכינוי הטוב ביותר לדבר הזה הוא "יכולת". היום, אחרי מאה שנה של התנערות רדיקלית מכישורים כתנאי ליצירת אמנות [deskilling], הדיבור על יכולת אמנותית נשמע שמרני להחשיד, אם לא פשוט ריאקציונרי – לפחות באוזניהם של המומחים, שוטרי השדה. אבל הבה לא נבלבל בין יכולת לבין מומחיות [métier] או כישרון במסורת האמנויות היפות. למעשה, את המלה יכולת יש להבין כמלה נרדפת לאי–יכולת, וזאת משום שפרקטיקה המונעת על ידי משתמשוּת מבוססת על הפיכה של אי–היכולת להדדית. נדמה שמשונה לומר דבר כזה; אלא שיכולת מסוימת ניתן להגדיר רק מנקודת ראותה של אי-היכולת התואמת אותה. למעשה, עצם היעדרה של יכולת כלשהי מן האי-יכולת הוא-הוא המזמין את היכולת לקדמת הבמה. יש לכך חשיבות עקרונית בסיטואציות של עבודה בצוותא, כאשר אמנות עוסקת בשיתוף מיומנויות והחלפת יכולות עם אופנים אחרים של פעילות שתחומי היכולת שלהם – ומכאן, גם תחומי אי-היכולת שלהם – שונים מאוד. ההדדיות של (אי-) היכולת היא העושה את ההבדלים לעניין פורה ופרודוקטיבי. לדוגמה, כפי שניסח רוברט פיליו בעקרון השקילוּת שלו, באמנות יש שקילות יסודית בין העשוי היטב, העשוי רע והבלתי-עשוי. מכיוון שה"עיקרון" ברור מאליו מבחינתה של האמנות – מה שהופך אותו ליכולת אמנותית בסיסית – ולצד זאת אינו מקובל כמעט בכל תחום פעילות אחר, הוא מסייע להבהיר מה האמנות כשלעצמה, מרגע שהושבת התפקוד האסתטי שלה, מביאה לשולחן של הפרקטיקה בקנה מידה 1:1.

בכל מקרה, ניתן להבחין כי בקרב עושים עכשוויים יש נטייה ברורה לא להיכנע ללחץ ליישם בלי הרף את יכולות היסוד שלהם. אפשר למתוח כאן אנלוגיה לאבחנתו המפורסמת של נועם חומסקי בין יכולת לשונית (אינהרנטית לכל דובריה הילידים של שפה טבעית, ומאפשרת להם להבדיל בין פעולת דיבור קוהרנטית מבחינה דקדוקית ובין פעולת דיבור שאינה כזו) לבין ביצוע לשוני (מימוש של היכולת הזאת על ידי יצירה של פעולות דיבור). מובן שתמיד ניתן ליישם יכולת ולבצע; ולצד זאת, לעולם לא חייבים ליישם אותה ולהגיע לכלל ביצוע כדי שתתקיים. הדבר מקנה לאמנות עוצמה מיוחדת ברגע הנוכחי של ההגירה הטרנס-חברתית שלה: היא יכולה להשתמש ב(אי-) יכולותיה ובהבנה העצמית שלה בסביבות חברתיות רחוקות מאוד מאמנות, וזאת, בלי שתבצע אותן כאמנות בכלל.

זה עניין מהותי מאין כמוהו, מפני שהוא קשור לחיברות של האמנות ולשיתכול של מוסדות קיימים, מושגיים ופיזיים כאחד. רבים ביקרו את ההתעקשות של חומסקי על comp-etence כא-היסטורית – כזו המתייחסת לתואר אינהרנטי וקבוע – ולכן כזו שאינה מאפשרת לדבר על שינוי באופן שבו עושים שימוש בשפה או "מבצעים" אותה. למרות זאת, אין הכרח לראות בכך מכשול בלתי-עביר – לא אם ניתן להבנות את היכולת עצמה כדבר דינמי, המוזן תמיד במעין היזון-חוזר על ידי התפתחויות בביצוע. מה שאולי מושך ביותר ברעיון שלפיו יכולת לא צריכה להיות מבוצעת כדי להתקיים הוא שהרעיון הזה מסב את תשומת לבנו אל תפישת האמנות כממוקדת-אירוע, ומספק דרך מילוט מן התפישה הזו, שהיא מעמודי התווך של אידיאולוגיית עולם האמנות ורק לעתים נדירות מפקפקים בה, וגורסת כי אמנות לא רק עשויה מאירועים (תערוכות, פרסומים, הפקת עבודות), אלא נתפשת בעצמה כאירוע. מצד אחד, הפרספקטיבה היומיומית, כאן-ועכשווית של המשתמשוּת אינה מאפשרת את הפריבילגיה הזאת. מצד שני, בלי הפעולות היומיומיות הללו של משתמשוּת ושיתכול, לא ניתן להסביר איך אירועים אכן מתממשים הלכה למעשה! במלים אחרות, אפשר לקשר בין אירוע לביצוע ובין יכולת למשתמשוּת יומיומית – שלרוב נעלמת כליל מעיניה של כלכלת תשומת-הלב ממוקדת-האירוע, אבל יכולה לשמש למעשה מנוע של שינוי חברתי. ניתן בהחלט לומר שישנה כמות יוצאת דופן של יכולת הקשורה-לאמנות שעובדת והיא חלק מהמשחק, אבל פשוט אינה מוצגת – כלומר, אינה נלכדת מוסדית ומבוצעת כאירוע. למותר לציין שיש לכך השלכות מרחיקות לכת מנקודת המבט האוצרוּתית.

לקראת לקסיקון של משתמשות | מאת סטיבן רייט | עברית: עומר קריגר | Competence

למושג הבא>>