הקדמה למקבץ ג'סטה / אביטל ברק

בינואר 2017 התכנסנו קבוצה של אמנים, אוצרים ואנשי רוח במסגרת פעילות המכון לנוכחות ציבורית אשר במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, כדי לחשוב ביחד על מושג הג'סטה (מחווה). לאורך השנה קראנו טקסטים תאורטיים, בחנו עבודות של חברי הקבוצה ואמנים אחרים וניסינו להבין את הג'סטה כמושג, כפעולה, כמרחב פוליטי, כביטוי אמנותי וככלי תאורטי וביקורתי.

באחד הטקסטים בהם עוסק ג'ורג'יו אגמבן בג'סטה הוא מתאר אותה כך:

ג'סטה היא הצומת שבין חיים ואמנות, פעולה וכוח, כללי ופרטני, טקסט וביצוע. היא רגע של חיים שהוסת מהקשר של ביוגרפיה אינדבידואלית ובו בזמן גם רגע של אמנות שהוסת מהניטרליות של האסתטיקה: היא פרקטיקה טהורה. הג'סטה היא לא ערך שימושי ולא ערך חליפין, היא לא ניסיון ביוגרפי ולא אירוע כללי: היא הצד השני של הסחורה המאפשרת ל'גבישים של חומר חברתי משותף' לשקוע לתוך הסיטואציה.1

הג'סטה כרגע של הפוליטי, של שבירת הנרטיב, של מפגש בין כוחות שונים מוביל לכך שהופעתה מאפשרת רפלקסיה, קוראת לביקורת. לאורך המפגשים עלו שאלות כיצד מזהים את הג'סטה ומהו האפקט שהיא יוצרת? מהם התנאים להיווצרותה? האם היא תלויה בקהל, במבט חיצוני ובפרשנות?

כיצד הג׳סטה, כמעשה גופני ותנועתי, הופכת למושג במחשבת האמנות (ברטולט ברכט, ולטר בנימין), במחשבה הסוציולוגית (ארווינג גופמן, פייר בורדייה) או במחשבה הפוליטית (גי דבור, ג'ורג'יו אגמבן)? האם היא מסמנת צומת המצרף גוף ותודעה, עשייה וכוונה, או דווקא מבקש להפריד ביניהם? ומה מבחין אותה ממושגים אחרים בתיאוריה הפוליטית והאמנותית פעולה, יצירה, עבודה (עבודת אמנות), מופע?

בעזרת טקסטים ממדיומים מגוונים בחנו סוגים שונים של ג'סטות וניסינו להבין מה הן תכונותיה ומהו הדבר שהופך אותה לרגע טעון, פוטנטי ובעל פוטנציאל יצירתי לשינוי.

הטקסטים שיופיעו בסדרת מקבצים בגיליונות מארב הקרובים מנסים להתמודד עם רצף השאלות בהן עסקנו. כמו במהלך הפגישות של הקבוצה גם כאן יופיעו טקסטים ממדיומים שונים המתכתבים עם פעולת הקבוצה ועם העיסוק של כל אחד מחבריה.

המקבץ הראשון שלנו נפתח עם עבודת וידיאו של יסמין דייויס בשם OM, ועם שיחה בין צפיה דגני וביני על עבודותיה ופעולת האמנות שלה ביחס למושג הג׳סטה. בהמשך תעלה גם עבודתו של מאיר טאטי "בננה ספליט" המורכבת מסדרה של הדפסי דפוס העוסקים בתנוחת הבננה הידועה לשמצה ונסיים בטקסט פרוגרמטי של שאול סתר העוסק בתרבות החזותית בישראל ובשאלת הביקורת.

מקבצי המאמרים הבאים יציגו טקסטים ודימויים של חברי הקבוצה ואורחים ויתמקדו במופעים של הג'סטה במדיומים השונים של האמנות (וידיאו, צילום, מחול וסאונד) ובמרחבי פעולה מגוונים (מרחב ציבורי, מרחב מוסדי ומרחב טקסטואלי).

חברי הקבוצה: אודי אדלמן, הילה בן ארי, אביטל ברק, צפיה דגני, יסמין דייויס, נטע ויזר, ערן זקס, מאיר טאטי, תמר לצמן, נירית נלסון, שאול סתר ונועה רשף.

1 “Marginal notes on commentaries on the society of the Spectacle”, Means without end. P.80