הקדמה – אנדרטה

גיליון מארב זה מלווה את פתיחתה של התערוכה "נאו-אנדרטל" העוסקת באופני המפגש והיחס של אמנים עכשוויים עם הנוכחות הפיזית של אנדרטאות במרחב הציבורי בישראל ועם ההקשרים הנרטיבים שהן מבקשות לקיים. כבפעמים אחרות, הגיליון מהווה מרחב נוסף בו מתפרס הדיון בנושא התערוכה למחוזות נוספים אשר לאו דווקא מופיעים בתערוכה. מקבץ מאמרים זה כולל מאמרים של ארבע כותבות שונות. מירב ירושלמי במאמרה על בוריס ש"ץ בוחנת את ההקשרים של יצירתו ופעולותיו ללאומיות הבולגרית כדי לסמן יחס שישפיע מאוחר יותר על פעולתו במרחב המקומי; עדי אנגלמן כותבת על אנדרטת הנגב של דני קרוון ועל הסיטואציות המרחביות המתקיימות סביבה; הילה כהן שניידרמן כותבת על "אנדרטת פועל הבניין האלמוני" שיצרה שלי פדרמן ז"ל; מאנצה באג'ק מסיימת את אסופה זו במאמר על דרכי הנצחה והתמודדות עם זיכרון באזור סרפסקה שהיה חלק מיוגוסלביה בעבר.

גיליון זה הוא הראשון בו אנחנו מרחיבים את העיסוק הנושאי במקבצי מאמרים נוספים. לגיליון מצורפים מקבצים על מוזיאון ג'סי השלם בעריכת גל לשם, ומקבץ בנושא מושג הג'סטה (מחווה) בעריכת אביטל ברק. הרעיון במבנה זה שואף לייצר שיח מתמשך וגוף ידע סביב נושאים מסוימים, ולייצר סדרה של מקבצים חוזרים בין מספר גיליונות.

בדומה לגיליונות מארב האחרונים, מאמרים חדשים יצטרפו לגיליון במהלך השבועות הקרובים וימשיכו להרחיב את העיון בנושאים השונים.