ב-7 בינואר 1974 נסעו ארבעה אמנים אזרחי ישראל לארבעה מגבולות הארץ. כל אחד מהם סימן את הנקודה שבה נעצר על-ידי הצבא בהטמנת מטיל עופרת (0.4x100x4 ס"מ) ועליו מידע על סדרי הכוחות הצבאיים של המדינה שמעבר לגבול. המידע נשאב מפרסום בשבועון "Time" ב-15.10.1973. פנחס כהן גן נסע לכיוון הגבול הירדני, גבי קלזמר לגבול עם מצרים, שרון קרן לגבול לבנון ומארק שפס לגבול הסורי. במקביל שיגר כהן גן ארבעה מכתבים לאגודות האמנים במדינות שמעבר לגבול ובהם בקשה לבצע את הפעולה בגבולותיהם.

מתוך יומן האמן, 20.3.1974: "קו הגבול מודפס כקו פנימי, וסימונו גרפי-חזותי. גבול הכוח שלנו אינו טריטוריאלי אלא תרבותי, גבול בין תרבויות שהמרחק ביניהן גדול לאין שיעור מן המרחק הגיאוגרפי. הנקודות שבהן תיעצר הן אלה שמסמנות את הגבול. אין אלה נקודות קבועות, והן כפופות לתנאים מדיניים ולמצבים המשתנים מדי יום ביומו. הפעולה 'נגיעה בגבול' משמעותה רוחנית גרידא. הגבול הפנימי החוצה את אוכלוסיית ירושלים כמוהו כגבול הבין-עדתי בישראל. 'נגיעה בגבול' היא הצבת שאלה על עובדה תרבותית ופוליטית".