בתחילת שנות ה-70 יצרו שרון קרן וגבי קלזמר סדרת פעולות בשם המשותף "גבי ושרון". הסדרה כללה, בין היתר, את "טקס חלוקת אות העוז והגבורה" בשנת 1973, אז חדרו השניים לטקס לאומי כשהם חבושים וענודים במדליות באופן שהזכיר את הדימוי המפורסם של אריאל שרון, שצולם כשתחבושת לראשו.[1] בפעולה אחרת, גם היא בשנת 1973, אירגנו השניים מצעד אזרחי בירושלים, מרחוב בן-יהודה ועד כיכר ציון, ימים אחדים לפני המצעד הצבאי של יום העצמאות, שעמד להתקיים באותו מקום. האמנים ושותפיהם לפעולה צעדו עם שלטים שעליהם צוירו מטרות ירי צבאיות בדמות אדם. המצעד פוזר על-ידי המשטרה, והאמנים נעצרו והואשמו בתקיפת שוטר. לאחר מלחמת יום-כיפור, שפרצה באותה שנה, בוטל כתב האישום מחוסר עניין לציבור.

באפריל 1974 אירגנו גבי ושרון "ארוחה למען נסיגה" מול בית ראש הממשלה בירושלים – סעודה רבת משתתפים שנערכה סמוך להפגנה של שובתי רעב למען ההתנחלויות. באירוע אחר, שהתקיים במוזיאון ישראל ב-1976, ערך קרן שיעור שבמהלכו לימד את הקהל כיצד להכין אמצעי חבלה על-פי ספרון של צ'ה גווארה.
באירוע אחר, המוצג כאן בתיעוד עיתונאי, הפגינו דב אור נר, אביטל גבע, יגאל תומרקין, משה גרשוני ואמנים אחרים מול ההתנחלות בית-הדסה בחברון. גבע הביא לפעולה שני ראשי עגל מהמשחטה של קיבוץ עין-שמר, צבע אותם בזהב וקשר אותם על גג טרנזיט של הקיבוץ, וכך נסע לחברון; אור נר כלא עצמו בכלוב.

[1] על הקשר לדימוי של שרון כתבה גליה יהב במאמר "למה האמנים הרגישו שהם חייבים לדבר על אריק", הארץ, 12.1.2014.