ללא כותרת (מרמורק) | ליאור גריידי

בעבודתו זו חוזר גריידי לסיפור "תימני כנרת", אשר התיישבו בכנרת בתחילת המאה העשרים (1918–1930) כמו החלוצים ממזרח אירופה, חיו ועבדו בה, ותרמו ממרצם, אונם ורוחם לפיתוחה, אך לא התקבלו כשווים על ידי ראשי היישוב והארגונים היהודיים. תימני כנרת אולצו לעזוב את ביתם ועברו לכפר מרמורק (לימים חלק מהעיר רחובות). במעבר למשכנם החדש, ומתוך געגוע לביתם הקודם, נטעו לצד בתיהם החדשים עשרות עצי דקל כאנדרטה וכעדוּת לבית שהיה בכנרת. בעבודה זו עוסק גריידי באופיו החריג של הדקל כאנדרטה המשתנה תמידית ומשוכפלת באופן אישי וקבוצתי במרחב, כך שאפשר לראות בשכונה כולה מונומנט זיכרון.

צילום הצבה: תום בוקשטיין