במאי 2018, בית הנבחרים של מדינת מיזורי בארצות הברית אישר הצעת חוק שאוסרת על השימוש במילה ״בשר״ בכל התייחסות שהיא למוצרי מזון שצורתם, טעמם, מרקמם וריחם דומים לבשר, על-אף שאינם מופקים מרקמות גופו המת של בעל-חיים. המטרה המוצהרת והמפורשת של הצעת החוק הייתה שמירה על האינטרסים של מגדלי הבשר באמצעות הצרת צעדיהן של יצרניות תחליפי בשר ממקור צמחי, שאחת הראשונות והמצליחות שבהן, חברת Beyond Meat, ממוקמת במיזורי, ושאיכות מוצריהן, זמינותם ומחירם נמצאים במגמת שיפור מתמדת ומהירה לנוכח העלייה התלולה במספר הצמחונים והטבעונים בארצות הברית. אך מבקריה של הצעת החוק הבחינו מהר מאד שהאופן שבו נוסחה אוסר על השימוש במילה ״בשר״ לא רק ביחס לתחליפי בשר צמחיים, אלא גם ביחס לבשר סינתטי, בשר מתורבת, בשר מבחנה או בשר נקי; דהיינו מוצרי מזון שמופקים מרקמות בשר שמקורן אינו גוף מומת של בעל-חיים, כי אם תרביות תאים שמגודלות במעבדה.
מעבר לכך שמבחינה מעשית יש פער גדול בין המצב הממשי והעכשווי של ייצור תחליפי בשר זולים וזמינים ממקורות צמחיים לבין המצב הספקולטיבי והעתידי של ייצור בשר סינתטי זול וזמין, העובדה שהמחוקקים ממיזורי לא מבחינים – במודע או שלא במודע – בין חיקוי באמצעות תחליף וייצור באמצעים טכנולוגיים חדשניים ממחישה את חשיבותה הייחודית של שאלת הבשר הסינתטי עבור כל דיון שמבקש לעסוק ביחסים המורכבים שמתקיימים בין הזיוף והייצור, הפיקציה והפבריקציה. בהתאם לכך, מקבץ זה, שמופיע במסגרת מוסף ״מארב״ Fake It Make It, שמלווה את פסטיבל פרינט סקרין 2018, מוקדש לבחינה ביקורתית של היחסים הללו ככל שהם משתקפים בדיונים התרבותיים, האקדמיים והאמנותיים שמתנהלים במקביל להתפתחות המסחרית והטכנולוגית המסחררת של פיתוח וייצור בשר סינתטי.

אורון כץ ויונת צור מתארים את הניסויים האמנותיים התקדימיים שלהם, שבמסגרתם ייוצרו ונאכלו פיסות הבשר הראשונות שגודלו מחוץ לסביבתן הביולוגית הטבעית, ומציגים את שאלות היסוד שמתעוררות לנוכח הפיכתו של הגוף החי לחומר גלם והפיכתה של הביולוגיה לטכנולוגיה; אריאל צבל מסביר כיצד האתגרים האפיסטמולוגיים והאונטולוגיים ש״מקבילי בשר״ מציבים בפנינו מחייבים חשיבה מחודשת על היחס בין מקור, זיוף וחיקוי, ובהקשר רחב יותר, בין אמת לבדיה; תמר נוביק ממקמת את פנטזיית הבשר הנקי על רצף היסטורי ותרבותי של אוטופיות קולינריות ומזכירה לנו שהמעבדה לעולם אינה מנותקת מהקשרי זמן ומקום ושתוצריה לעולם אינם נקיים; הראיון בין החוקר ופעיל התנועה הטבעונית טוביאס לינירט לפילוסופית והביואתיקנית קור ון דר ויל בוחן מדוע למרות שפע של מוצרים צמחיים טובים אנו ממשיכים לחפש בשר מעבדה ותוהה על מקומו של חיפוש זה בחיבור העכשווי בין טבעונות והתפתחות טכנולוגית; ולבסוף, סדרת דימויים מהפרויקט האמנותי-מדעי Meat the Future, מציעים דרכים מקוריות וחדשניות להצגתו, אריזתו וצריכתו של בשר סינתטי באופן שמנתק אותו ניתוק אסתטי וצרכני מוחלט ממקורו הטבעי.