אין ספק שלצאת הוא אסופת שירים בטעם רע שנועד לנצל את הבמה (לא פחות) בכדי לפרסם את כותביו על עמדתם הפוליטית הילדותית אך מספיק לעיין ברשימת הכותבים בכדי לדעת זאת ואין צורך כלל להכנס ולקרוא בשירים ובשאר העבודות בכדי לדעת זאת. מה שהכי עצוב בלצאת זה הניצול הציני והמתמשך וניכוס העמדות והביקורת הווה אומר בעשותם את לצאת כיסו הם על קולות משמעותיים יותר ובעלי איכות ותרמו לסירוס המתמשך של עולם האמנות ושל השמאל החלש ממילא בכל אופן אסור לשכוח שאותם אנשים שמאחורי אסופת השירים הם יקירי הממסד וכך ימשיך להיות

שירים לא טובים הם שירים לא טובים, לא פחות ולא יותר. שיר לא טוב אינו מצביע על חוסר כנות של היוצר או על כנותו. שיר לא טוב מעיד, בסך הכל, על העדר הכישרון של כותבו. וחמור מזה, על ליקוי בחוש הביקורת.

פופספוג פוליטי מאד אך אינו עשוי כרשימת בחירות. הוא מושתת על היוצרים שלו, לא על מסר כללי

אני לא חושב שהשירים לא טובים אלא שיש בין השירים הטובים גם שירים פחות טובים. אני גם לא מסכים עם הטענה בדבר חוסר הכנות של היוצר. אדם יכול להיות זועם, ביקורתי ובעל צורך אמיתי להתבטא, ובכל זאת להיות משורר,צייר או מוזיקאי בינוני.
ובעניין הפוליטי – מישהו טען שלצאת! אינה פוליטית? האם אשכול התערוכות פופ ספוג אינו פוליטי?

יפה. אז אתה מודה שהשירים לא טובים. יצירה לא טובה בדרך כלל מצביעה על חוסר הכנות של מי שכתב אותה. במקרה של יצירה שנובעת מזעם, ביקורת או צורך אמיתי, אי אפשר לפספס באיכות. לצאת הוא פמפלט פוליטי, שאינו שונה בהרבה מרשימת הליכוד.

כן, בטח, הוא בסך הכל חושב שהגולגולת של ערפאת רקובה ואין לזה שום קשר לערבים, לז'רגון אנטישמי ולתפיסות גזעניות. אפשר אפילו לומר שזו קביעה מדעית.
בתוכנית על עיצוב זקנים דיון בשאלת ההבדלים בין זקן כזה לזקן אחר אולי אינו מעיד על גזענות, אבל בתוכנית אקטואליה קלילה שמדברת על פוליטיקה זה בהחלט כן.
גם לי, אגב, יש המון דברים רעים לומר גם על ערפאת וגם על הנייה, אבל כולם נוגעים לתפקוד ולאידיאולוגיה שלהם ואף אחד אינו נוגע למראה החיצוני שלהם ולמחלות שמהן הם אולי סובלים.

בעניין לצאת! – לא כתבתי שאי אפשר לשפוט את האיכויות הליריות אלא שבמסגרת הקונטקסט טפשי לעשות זאת. מדוע? כפי שהסברתי, אני חושב שהאסופה המדוברת, שיצאה ברגע מסוים ובמציאות מסוימת, היא הפגנה ולא בדיוק אסופת שירה רגילה. לומר למשוררים שלא להביע את דעתם בשירה זה כמו לומר להם לשתוק. הם משוררים ולכן הם כותבים שירים ולא מאמרים פובליציסטיים (אגב, בד"כ לא תוקפים פובליציסט בגלל סגנון הכתיבה אלא בגלל דעותיו), ובהחלט יתכן שחלקם אינם משוררים טובים שלא כותבים שירים טובים, אבל ברגע הנתון שבו יצאה האסופה, נראה לי יותר מעניין וראוי להתייחס למכלול מאשר לשיר כזה או אחר. לא רק קיומה של החוברת חשוב – גם תוכנה חשוב לא פחות, אך שוב, זהו תוכן כמכלול יותר מאשר כשירים בודדים.

אולי אברי גלעד פשוט חושב שהגולגלת של ערפאת הייתה רקובה, ולאו דווקא של כל ערבי? אני לא בטוח שכל מי שיש לו משהו נגד ערפאת/הנייה אפשר ישר להאשים אותו בגזענות. השוואה בין הזקן של אלי ישי והרב עובדיה היא גם גזענות?
לא שזה כלכך חשוב. אבל.

דבר אחר לגבי אסופת השירה, אני חושב שהאמירה שאי אפשר לשפוט את השירה על האסתטיקה והאיכות השירית שלה כיוון שהיא אמורה להיות פוליטית היא אמירה הזויה. אם אתה לא רוצה שישפטו אותה אסתטית אז אל תכתוב שירה, תכתוב מאמר מנומק היטב שמסביר למה לדעתך המבצע בעזה הוא שגיאה כולל דוגמאות היסטוריות וכן הלאה וכן הלאה, זה אולי יהיה גם יותר אפקטיבי למטרה. כל עוד בחרת במדיום של השירה, תצפה שיתייחסו אליה כשירה. מהמירה שלך אפשר להבין כאילו כל המשמעות של החוברת הזו הוא קיומה ולא תוכנה. וזו גם כן, אמירה מעט בעייתית.