הגב גליה אירגנה קומבינה של בסטה בסגנון ימתיכוני/ישראלי מקובל
שבו היא גם השף גם המלצר וגם מבקר המסעדות
והכל בטוב טעם אינטלקטואלק וגלגול עיניים צדקני לשמיים
בורדייה, פוקו, את ברגסון ודרידה שכחו, ודיון על השדה בלי להזכיר את לקאן, מונדייה.
אולי קודם קצת מנהל תקין לפני כל המילים הגדולות.

למה להפוך את הכל לאישי? יש מה לבקר אך יש גם מה להעריך בגליה יהב ורק מה שקשור אליה ולתוכן הרשימה קשור לכאן–להזכירכם כאן זה התחיל:

"לא מזמן כתבתי במקום אחר כי תפקידו של מבקר לפרש ולגלות, למיין, לתווך ולחרוש – ליצור ולהזין את השיחה ההדדית והשיתופית בין האמנות, הקהל והביקורת. שלטון ההון בעולם האמנות וחיבוק הדוב שהוא מבקש להעניק גם לכתיבה ולביקורת, עשויים להיות הרסניים… זו בדיוק הסיבה שבגללה יש להתנגד למגמה לא רק באמצעות חשיפת אמצעי הפעולה שלה, אלא גם בהצבעה ועיסוק בכל מה שנשכח ונדחק על ידיה. בהתנגדותה לעצם העיסוק ברבדים אחרים של היצירה, מוחקת יהב במו ידיה נדבכים שלמים של הקיום האנושי… והופכת בעצמה למשת"פית של אותו מנגנון שנגדו יצאה בתקיפות….

את כל זאת איני כותב במטרה להתנגח עם גליה יהב – בעיני היא אחת המבקרות החריפות, המשכילות והרהוטות שפועלות פה – אלא להצביע על הסכנה הגלומה באידיאולוגיה הקומיסרית משהו שאימצה בשנים האחרונות. למעשה, נדמה לי שאפילו יהב חוששת מסכנה זו ומוכנה, מפעם לפעם, להניח לרגע לניתוח היער והיערנים ולהתבונן גם בעצים." …

אהובי ( המכונה -שנואי) הוא באמת טרף. כמה ביטחון עצמי וכמה מעט הבנה.

וואו, וואו, כל הכבוד, ממש סימפומניה לאגזוז וחלילית טובה וגחלילית שהיא לא ממש קשורה אבל לענין , וואו וואו גלעד מלצר, ברוך הבא לעולם של הסוגרים חשבונות ושולפים לאור היום בכיכר המרכזית, סחטיין על הלכלוך, מעורר השראה, והרמזים, אוה, כשמו של מגזין השירה , אוה גלעד, יפה עשית, מגניב
אבל ואת האבל הזה משכתי ככל יכולתי והיא דלה
מה לרבק, כאילו, מה נסגר, כאילו למה
זאת אומרת, זה בידור, ומהנה לקרוא, ואיזה יופי יש התקוטטות, אהה
לא חשוב שכח מזה

לאורבים ושבים שלום, האמת שהמתקפה האישית על גליה די מגוכחת. מה שפרובוקטורית זולה רוצה יותר מכל זה שיאמרו לה שוב ושוב: את פרובוקטורית זולה כדי שהיא תוכל לומר שלא מתעסקים בעיקר אלא שוב בכסות.
למרות הנשיפות והרשיפות – גליה לא חושבת שמן הראוי לענות לטענה שלי, ואם היא עונה, זה לסילוף מוחלט לדברי, סילוף מטריד הואיל ובעקבותיה אחרים גם חושבים בטעות שאני "חוטא" בנאמנות לפורמליזם. לא. גם בדברי הקצרים דיברתי על מונח שמעולם לא קנה אחיזה בארץ, והוא פרשנות פוסט פורמליסטית – כזו שראשית מלאכתה באובייקט, תוך ש – שימי לב גליה, גם אני וגם פוסט פורמליסטים קצת יותר רציניים ממני (לא ממך חלילה) חשבו שזה רעיון טוב לחשוב את האובייקט – בעזרת פרויד, פמיניזם, פוסט קולוניאליזם, דקונסטרוציה, סוציולוגיה של התרבות. במקרה הדברים מוזכרים על ידי "כרשימת כלי עבודה" בסוף דברי. אז מה? קל יותר לומר – הוא פורמליסט שמתעניין בשטרייכמן וזריצקי. למחזר עד אינסוף את הטענות המערכתיות בנוגע לעולם האמנות, יחסו להון, לשלטון, להון ושלטון, למצב הפוליטי – הופך לרפלקס משעמם, שלא לומר נבוב ומטומטם.
ועכשיו, הואיל והבוץ הופך לסמיך מרוב מיצים אישיים, גם אני אתבוסס קצת בביצה שגליה כל כך נהנת לשחות בה – אז מה, גליה, כל עוד הגנתי עלייך במדרשה הכל היה בסדר, ומהרגע שמסיבות שלא כאן המקום לפרטן הוחלט – לא על ידי – שלמרות הרצון שלי להמשיך להעסיקך, יש לפטרך – ומאז עברת לחליפת האיומים ולטינופת, או שבסך הכל את הוכחה חיה למשוואה הקלסית של לייבוביץ' על טמטום מרושע ורשעות מטומטמת? אז מה, לאלן גנתון (כמה מכוער את יכולה להתנהג, אוי סליחה, לא התווכנתי, גם לא שמתי לב שדוד, מה שם משפחתו, אוי גנתון, נכון, גנתון, בעלה של אלן דיבר בפאנל הראשון ויושב בשורה הראשונה, ממש מולי, אופס סליחה, נסחפתי) אסור להענות לבקשתה של שירה זלוור לאצור לה, ורק לה, תערוכה בתוך "צבע טרי", ולי, גליה יהב מותר לכתוב בקטלוג שחוגג שישים שנה למדינה? למה לא? ר' בורדיה פרק 3 שורה 7 (אולי 17) לצורך סימוכין המאששים את זכותו, שלא לומר חובתו של המבקר הביקורתי באמת, לכתוב, לקחת חלק שעל מנת לפרק, בתוך המנגנון הקרוי מדינה. ועוד מדינת ישראל. וגם מותר לי, גליה יהב, מותר, חשוב, הכרחי כמעט לכתוב בג'ורנל שבבעלות של איל בידור וראווה מן הסוג שכבר נותח, בוקר, ופורשן עד לזרה, בצרפתית ובשאר שפות תרבותיות. ציגלר זה כשר. אהובי זה טרף.
אז כבוד הרבנית הצדקת גליה יהב, ברברת אנטי ממסדית ואנטי קפיטליסטית היא שמיכת הפיקה של הבורגנות. לפעמים, כדי שידגדג בחריץ שזור אליה חוט זהב של פרובוקציה, ותמיד, תמיד, תג מחיר. אבל את הרי יודעת את זה, וגם את הדגדוג את אוהבת.

ורדית גרוס מהמשתתפות בסימפוזיון היא לא אתית.
ראו הראיון שלה עם זוכה פרס גוטסדינר בידיעות: שהיא מביאה דוגמאות לאמנים שזכו בפרס בעבר היא מציינת רק שמות של אמנים שאתר ארטיס , האתר והגוף בו היא עובדת ומקבלת משכורת, מנסה לקדם. כמה שקוף.

לוסקי היה אולי היחיד שאפשר היה ללמוד משהו מעניין מההרצאה שלו- כל השאר:אה…חיוורון

לסיכום הדיון: גליה היא מותק אך עליה לכתוב קצת יותר על אמנים משעממים
יונתן הוא אינטלקטואל וג'נטלמן
וחד"ל הוא כוחני ונקמן

לפני שאני מתחייבת אשמח לדעת: אדון זיגלר משלם טיקט לביאנלה בונציה? האקרדיטציה עלי

אין כמוך גליה. שוקלת ברצינות להרים את הכפפה.