נכבדי/דותי
אתחיל בשאלה מקוממת: לשם מה צריך תואר שני באמנות?
שהרי הלימוד אקדמי ואוצרותי, ועל האמן/נית חובת ההוכחה לקבילות, ערכיות, מובנות העבודות שהוא/היא יוצרים/רות.
אולי ההחלטה לקיים תואר שני היא מזיגה רעה לאמן/נית שמנסה לשלב את שלא ניתן לשלב: היינו: כתיבה על… ועשייה של…
יופרדו האמנים/ניות מהאוצרים/רות, שכל אחד ואחת יתמסרו להתמחותם/תן ושלא יצא מישמש ויזואלי ברמתו הנמוכה
אלא, מאבק ייצירה אמיתי.

מסכימה עם שי.
עבודות שחוקות ונדושות, חלקן מביכות בסתמיות או ברמה הנמוכה שלהן.
מיצב בקבוקי ליטר וחצי מחוברים זה לזה? נו באמת…. מצפים ליותר מבוגרי תואר שני.
כמה בוגרים מוכשרים, הולכים לאיבוד בים של בינוניות
שום טקסט מחוכם של אוצר זה או אחר, לא יעזור כאן

תערוכה סתמית
והטקסט הזה לא משפר את החוויה

אהבתי הפעם, חיים אתה שומע, אהבתי

אויש לוסקי, תנוחי