קשה לי להבין את המחלקה לצילום בבצלאל המלמדת צילום כאמנות, להבדיל מצילום כתיעוד, כאילו האחרון "נחות" יותר מהראשון. לדעתי ההתעקשות של המחלקה למקד את הצילום דווקא סביב היותו ז'אנר אמנותי, ולא כאמצעי תקשורת העומד בפני עצמו, יוצרת בבצלאל את "מחלקה לאמנות ב'" במקום את המחלקה הראויה לבוגריה, שהיכולת בוודאי בידיהם.

חוץ מטליה ישראל שהיא באמת ציירת חלשה ובורגנית עידו הביא קבוצת אמנים סבירה ומעלה ללמד במחלקה.
כמי שלמדה שם די מזמן ,המחלקה נראת היום מרתקת ומאוד עשירה בדורות ובדעות!!

המחלקה לצילום בבצלאל "על הפנים" כבר מספר שנים, אבל התחושה היא שהשנה נשברו מספר שיאים חדשים. אם בודקים מה השתנה לאחרונה ניתן למצוא את האשם בראש ובראשונה בראש המחלקה המכהן שנראה מבולבל בכל הקשור להקשרים האומנותיים במחלקתו. קשה לצפות מצלם עתונות סלבריטאי חסר הכשרה או נסיון אומנוי כלשהיא שיוכל "להרים" חוג באקדמיה לאומנות.

לגבי הציורים, הייתי שמחה להבין חמה אתה קורא מתיילד ולמה ילדותי? גינויים צריך גם להוכיח ולא רק לזרוק באוויר. חוץ מזה שלדעתי הדיון לגבי ציור ילדותי-מתיילד כבר עייף את עצמו לפני זמן מה.

"החלוקה המחלקתית האנכרוניסטית בבצלאל" היא זו שמצילה את המחלקה לאמנות מנפילה למקומות מנוונים וחובבניים שמאפיינים מוסדות מקבילים באירופה. המחלקה לאמנות בצלאל מעניקה השכלה אמנותית ברמה הגבוהה ביותר, ולא מסתפקת בגישת "שעורי העשרה" בתחומים שונים. אם סטודנט לאמנות רוצה ללמוד קרמיקה, הוא יכול לקחת קורס במחלקה המתאימה או לפנות לאיש מקצוע בתחום.
הגישה בבצלאל גם מלמדת סטודנטים ללמד את עצמם, כשצריך.
אין בעיני כל רע בכך שהגבולות בין הדיסיפלינות מטשטשים – ההיפך הוא הנכון.

יש ציור טוב בבצלאל – ההסכמה עם דעתה של שפי על הציור בתערוכה מעידה לדעתי על הגררות אחרי דברים שגויים שנכתבו בטון החלטי ומשכנע – אך הם עדין שגויים. הביקורת של שפי היתה דקלרטיבית ונמהרת, ונבעה מביקור חטוף ולא סבלני שעשתה בתערוכה בבצלאל. יש ציור נהדר במחלקה לאמנות, מורים מקצועיים וציירים שהם ללא ספק, בעיני, הטובים ביותר והמעניינים ביותר בארץ. את ההבחנה בין מתיילד וילדותי חשוב לעשות ואני מאמין שכל אחד מהציירים בבצלאל מכיר בכך ובוחר בקפידה את דרכיו.
בכל תערוכה יש גם תצוגות חלשות, אבל ציור שנון וטוב קיים שם. נכון שלפעמים צריך לדעת לקרוא אותו. בהחלט מדיום מאתגר.

החוג לצילום בבצלאל, לא מחדש ולא מעניין כבר שנים. אפשר אולי להוסיף ולומר שהחוג הזה רחוק מלתת כבוד לתחום.
אתמול יצא לי לבקר בתערוכת הגמר של ויצו חיפה ואני חייב לציין שזאת היתה אחת מהתערוכות הכי טובות שהוצגו כאן !!! הרבה מאוד זמן לא יצא לראות איכות צילומית כזו !!! עבודות טובות ומעניינות – מלבד שתי עבודות שהיו יותר מדי דומות אחת לשנייה, היה עניין ותוכן בכל העבודות והן נראו ברמת ביצוע וגימור מהשורה הראשונה שלא תבייש אף גלרייה !!!
חבל מאוד שהמוסד הזה לא זוכה לתשומת לב והכבוד הראוי

על מה הפליאה ולמה ביחס לרמת הציור בבצלאל?
חלק גדול מהמורים רק סיים את הלימודים שלא לדבר שבקושי עשו תערוכת יחיד והם כבר שואבים עצמם למערכת ההוראה.
האשם הוא במנהל המחלקה שנותן לזה לקרות ומערבב בוסר עם בוסר.

ככה זה , כשמכניסים לציבור לראש שמיקי קרצמן הוא א מ ן אז גם ככה נראית ה"אמנות" של המחלקה לצילום.
קרצמן הוא לא אמן , הוא צלם עיתונות. ולכן רוב התצוגות במחלקה נראות כרפורטז'ה במקרה הטוב ושעור בפוליטיקה מדינית במקרים הממש לא טובים