‫תגובות לפוסט: "יש רק ארט"‬ http://maarav.org.il/archive/?p=3132 ‫מארב, מגזין לאמנות ותרבות - Ma'arav, Art & Culture Magazine from Israel‬ Sat, 28 Apr 2012 11:33:22 +0000 hourly 1 http://wordpress.org/?v=3.0.4 ‫מאת: בובי שלום‬ http://maarav.org.il/archive/?p=3132&cpage=1#comment-667 ‫בובי שלום‬ Fri, 31 Jul 2009 08:37:54 +0000 http://www.maarav.org.il/archive/?p=3132#comment-667 ‫מאמר טוב אם כי אנמי ולא חודרני מכיוון משמן הראוי היה לתת דוגמאות לאצירה טובה במרכאות או שלא מחוץ לכתלי המוזיאון סלאש גלריות ובנוסף כל הנושא בעייתי ממילא למן הרגע שהחסות העסקית נפרשת או מתגלות בדיעבד האינטריגות היצרים וכו לסיכום אנחנו חיים במדינה שכל כולה פיצית ומספר האמנים בה שקול לכפר קטן ובו כולם בוחשים ומתחבחבשים ונגררים ומחייכים בעל כרחם ורב הבלבול וחוסר החשיבה על הסדר והעניין האמנותי רידינג צבע טרי האנגר 11 האנגר ביפו אצטדיון טדי תחנה מרכזית וכו כל אלו ועוד שישמשו חממה ממסדית לשנייה לאמנות ואמנים עכשווים באצירה כביכול מסודת ומגובת ביקורת ועדיין הם הצליחו ברוב הפעמים להוזיל את האמנות ולהפכה למוכרת ומפרסמת נדלן או לתפאורה בעבור מחזיקי פלטיניום של בנק כזה או אחר וכך האמנות מוזלת מכל הכיוונים מאוצרים צעירים מלאי אנרגיות וחסרי השכלה ועד אוצרים משכילים ובעלי ידע שנופלים באל כרחם לקפריזות כלכליות של בעלי עניין מעונבים או בתחפושת וכולם שרים הלל לעולם האמנות מנכסים מנמיכים ודורכים אך באותו זמן ישנו גל עכור לא פחות בקרב האמנים עצמם שמתוך מודעות מצטרפים לפסטיבלים בעיקום אף ומוכרים בכיף 6 עותקים מצילום חסר כיוון או מדוייק יותר רואים עצמם כעוסקים מורשים ואת אמנותם כמשהו שחייב להמכר ולהיות מופץ בהרבה עותקים ובעצם קצת או הרבה מזניחים את המטרה לשמה הם עושים אמנות ולסיום מוחץ הרי שגם אותה מטרה איבדה זהות מזמן ולכן כולנו בלופ כואב של רדידות אינסופית ודרכים להחלץ ממנה שהן תמיד תלויות מטבע קשה ותגמול נפשי‬

מאמר טוב אם כי אנמי ולא חודרני מכיוון משמן הראוי היה לתת דוגמאות לאצירה טובה במרכאות או שלא מחוץ לכתלי המוזיאון סלאש גלריות ובנוסף כל הנושא בעייתי ממילא למן הרגע שהחסות העסקית נפרשת או מתגלות בדיעבד האינטריגות היצרים וכו
לסיכום אנחנו חיים במדינה שכל כולה פיצית ומספר האמנים בה שקול לכפר קטן ובו כולם בוחשים ומתחבחבשים ונגררים ומחייכים בעל כרחם ורב הבלבול וחוסר החשיבה על הסדר והעניין האמנותי
רידינג צבע טרי האנגר 11 האנגר ביפו אצטדיון טדי תחנה מרכזית וכו כל אלו ועוד שישמשו חממה ממסדית לשנייה לאמנות ואמנים עכשווים באצירה כביכול מסודת ומגובת ביקורת ועדיין הם הצליחו ברוב הפעמים להוזיל את האמנות ולהפכה למוכרת ומפרסמת נדלן או לתפאורה בעבור מחזיקי פלטיניום של בנק כזה או אחר
וכך האמנות מוזלת מכל הכיוונים מאוצרים צעירים מלאי אנרגיות וחסרי השכלה ועד אוצרים משכילים ובעלי ידע שנופלים באל כרחם לקפריזות כלכליות של בעלי עניין מעונבים או בתחפושת וכולם שרים הלל לעולם האמנות מנכסים מנמיכים ודורכים
אך באותו זמן ישנו גל עכור לא פחות בקרב האמנים עצמם שמתוך מודעות מצטרפים לפסטיבלים בעיקום אף ומוכרים בכיף 6 עותקים מצילום חסר כיוון או מדוייק יותר רואים עצמם כעוסקים מורשים ואת אמנותם כמשהו שחייב להמכר ולהיות מופץ בהרבה עותקים ובעצם קצת או הרבה מזניחים את המטרה לשמה הם עושים אמנות
ולסיום מוחץ הרי שגם אותה מטרה איבדה זהות מזמן ולכן כולנו בלופ כואב של רדידות אינסופית ודרכים להחלץ ממנה שהן תמיד תלויות מטבע קשה ותגמול נפשי

]]>