כולם מדברים על הכל. זה מחליש את הדברים שאומרים.

צונזרתי מהניוז של הטוקבקים, מה שבהחלט מחמיא לאפקטיביות של הטיעןן שלי
אבל עדיין
אנחנו צריכים רייטינג
מתברר שיש פה מתנגדים ברמה גבוהה

הדבר הקונסטרוקטיבי ביותר שאת יכולה לעשות למען הכותב זה להזמין אותו לשיעורים שאת משתתפת בהם ועדיף לא אלה על אמנות ישראלית, שיתחיל עם החוץ, באויר קצת יותר נייטרלי

בובי שלום שלום,
אני בשמחה אקח את עצמי לטיפול אם זה לא יהיה כ"כ יקר כי אני צריכה גם לשלם שכר לימוד.
אני מבינה שיש לך עמדות מוצקות על המאמרים (ציקי ויותם).
שים לב שלמאמר של ציקי קוראים: "סקירה אינטואיטיבית" – זאת הכותרת וזה גם אופי המאמר.
אני שוב אומרת – ציקי הניח תשתית לבדיקה של מושג שהוא מצא לנכון שיש לו מקום באמנות הישראלית בתקופה מסויימת.
לא הרבה יותר מזה.
מכאן אפשר ורצוי לדבר על המושג – להפריח את קיומו, להביא דוגמאות נוספות, לסתור, להמשיך את כיוון המחשבה או להתעלם.
ענת

תעזוב את העמדה של הלוזר, הם לא שם, אף אחד מהם, אבל הם מעניינים, תביא תיזה חדשה
בסוף אתה בעצם חושב שגם אם הכותב הסתכל על עבודות שלהם פעם, הוא לא ממש ראה ולא ממש הבין
וסליחה אם לא הבנתי משהו, לא היה לי כוח לחצות את הטקסט בעיון
על פניו בולשיט

ענת אם קראת את הכתבה של יותם פלדמן ומה שאת רואה בה זו רכילות אישית מן הראוי שתקחי את עצמך לטיפול
האיש הוא ענק ואין לך בכלל יכולת רגשית או שכלית לעקוב אחר דבריו ומזה מובן הקשר שלך ורמת ההזדהות שלך עם המאמר למעלה
תעשי לעצמך טובה ותחזרי ללמוד
ואה כן בואי לאירועי הטיאלוי ותראי שם את עוז במיטבו
ובאשר אליך זמיר זה ממש לא נורא שאתה תוקף את ציקי חזיתית כי מישהו צריך לומר את האמת
מה שנורא זה שאתה מתייחס בכלל
ולא אנחנו לא אחים ואין מאחורינו כותב אחד

התבעסתי על עצמי ועל שירדתי לגופו של אדם ולא לגופה של כתבה
ועל זה סליחה
הסיבה היא שבכתבה אין כלום היא ריקה וכל מה שיש בה הוא האיש
אך באמת טעיתי ולא הייתי צריך להגיב

סליחה אבל בלי לדבר על רמת התוכן וגם לא על הצורה – האם זה לא מה שאמנים ופילוסופים עושים: ממציאים קטגוריות שאין בהן צורך.
כל מה שניסיתי להגיד (בלי שום הכרות אישית או אינטרס) זה שציקי ניסה (יש יאמרו התיימר) לבדוק מושג מסויים שהוא מצא שיש לו מקום בדיבור על אמנות בתקופה מסויימת. לצורך העניין הוא הביא מספר דוגמאות – דבר מקובל וראוי.
הייתי שמחה אילו הדיון היה עוסק בתוכן. צורת הכתיבה של ציקי היא לא אקדמית והוא נוטה להגזמות (יש יאמרו פרובקציות), עם זאת הדיבור על אופנה וכוחות השוק בעולם האמנות גם הוא לגיטימי.

קראתי את הכתבה וגם מכירה באופן די שטחי את המאמרים של חינסקי. בעניין הזה אני מוכרחה להודות שמאד התאכזבתי מרמת הכתבה שעסקה ברכילות אישית ומביכה ולא נגעה כלל לפועלה של חינסקי.

ענת סליחה

אבל את פשוט לא מבינה למה אני מתכוון.
זה לא קשור ל"כבד" ו"קליל".
אני לא מדבר על צורה.אני מדבר על תוכן.
אני חוזר ואומר אין סיבה להמציא קטגוריה שאין לך צורך.
אם אין לך על מה לכתוב – אל תכתוב.
אל תמציא קטגוריות חדשות שאין בהם שום צורך ותבזבז את הזמן של האנשים שטורחים לקרוא את זה.
זה פשוט זילזול בקורא.

הרצון שלך להדפיס עיתון אמנות זו לא סיבה מספיק טובה לכתוב מאמר.

1. במשפט ששהשתמשתי להדגמת דבריו הוא בפירוש מדבר על אמנים שמתחרים אחד בשני ועל אף שאני מסכים ויודע שזה קיים הרי ששוב איזו מין מוטיווציה זו? והרי הציטוט " אלא שהמטרה של אמנים רבים היא להחליש, להתחרות במופנמותם עם אמנים אחרים."

2. ובאשר לאהבה הרי שאהבה היא לא רק המילה עצמה אלא ההתייחסות והרוח הכללית הנושבת

3. ובאשר ללכאורה הרי שצידה השני אליבא דה ציקי הוא לבלוט להמם להפיל שנשמע לי לא פחות צורם ןלכן הלכאורה משמש כאן לכל היותר כאפשרות של הכותב להתחמק מאחריות למילים שלו עצמו

וכן אני לא מחבב את האסטרטגיות רבות השנים והפעלים של האיש ודומיו
מה לעשות אני מעדיף אמנים שנוגעים בחומר, על אמנים שמתחרבשים בלי סוף בריףרף
אני מעדיף ציירים טובים על גרפומנים וקשקשנים
אני מעדיף פסלים על יחצנים של עצמם
ואני מעדיף משוררים ומוזיקאים שבאמת עושים מוזיקה ובאמת כותבים
וכן בתור אחד שאוהב אמנות ואמנים אני מן העבר השני לא אוהב טרמפיסטים ומקלקלי מסיבות כוחניים
לסיכום R באות קטנה אני מציע לך לא להאשים אותי בחוסר הוגנות לפני שאתה אוזר אומץ ומזדהה בשמך מעשה פחדני לכשעצמו שבאמת מתאים לצהובונים
בברכה שתגדל