נכון נחמה,לא לזה כיוונתי ,זו כבר הפרשנות שלך שהיא כמובן לגיטימית. את אלוהים אני לוקח כנתון ,כאחד הגיבורים בדרמה(שהוא גם מחוללה אבל גם מגיב להתפתחויות לעיתים בלתי צפויות) ושגם קין שותף בה ולאט לאט מצטרפות עוד דמויות,כל השאלות סביב יש אלוהים/אין אלוהים,אמונה וכו' הן לא מעינינו של טקסט זה ,לפחות מבחינתי.

מיכאל,על זה הכתוב ייאמר יפה דרשת, יישר כוח ובשפת האמנות כתבה מרתקת . אהבתי את השתלשלות הרעיון "בדמותו וכצלמו" על פי הבנתי את הכתוב רשות אחת מקיימת את העולם ממנה נובעים "הטוב, הרע, הנשגב והעלוב " לקין זכות ראשונים על שתי פעולות בעולם האחת, הרצח הראשון שניה, בנית העיר הראשונה, שתי הפעולות חוסות תחת האצבע האלוקית שטבעה את המהויות, למרות "חוש ההמצאה , היצירתיות והחדשנות" בהן ניחן קין . בקריאת הכתוב עולה באפי ניחוח האמונה באל אני מניחה שבודאי לא לזה כיוונה הכתבה.
וואללה, ניסתרות דרכי האל

כתבה מענינת, מעוררת מחשבה, תודה רבה!

לפי הקבלה וספר הזהר.
תפקיד האדם להידמות לבורא.
הבורא בגימטרייה = הטבע.
וכל עוד האדם רואה את עצמו כנפרד מהבריאה,
ולא חלק ממנה, נוצר חוסר איזון. אסונות וכד'.
הבורא הוא המשפיע, שלם, "טוב ומטיב" (אין בו תכונות אנושייות, לטבע לא יכולות להיות תכונות של האדם)
והאדם תפקידו להשתנות מאיגואיסט המקבל רק לעצמו (כסף, גאווה, כבוד, מושכלות)
למשפיע = זה הדואג לזולת כמו לעצמו, מהות המשפט "ואהבת לרעיך כמוך".
לעיר כמו לשאר הבריאה, יש שורש רוחני. בין היתר היא השתקפות האגו האנושי.
"מגדל שראשו בשמיים".
"חלק אלוק ממעל" לענייות דעתי שינוי האדם מקבלה לעצמי לנתינה לזולת,
שינוי שיכול להתרחש רק בעזרת האור האלוקי, שמגיע לאדם ע"י לימוד
חכמת הקבלה. דרך אגב, לפי הקבלה נותרו עוד 200 שנה לתיקון.
וכבר 6000 שנה חכמה זו קיימת ופתוחה למעונינים.

בבקשה,גם אני כמוך מעדיף טקסטים שמעוררים בי התנגדות או לפחות גירוי לחשיבה.אם אני מסכים זה משעמם אותי,
שבוע טוב גם לך

מיכאל תודה רבה על תגובך ועל המאמר שלמרות שעורר בי התנגדות הרי גם עורר אצלי מחשבה שזה נדיר אצלי
שבוע טוב

שלום בובי,אכן כפי שהבחנת אין בטקסט קשר מיוחד לתל-אביב ובטח לא למגדל כזה או אחר בעיר ספציפית,אני פרסמתי את הטקסט בקטלוג שיצא בביאנלה ומה שענין אותי הוא לבדוק ולנתח את קונספט העיר הראשונה כפי שהיא מופיע בשכבה המיתית של התנ"ך שבאופן לא מפתיע דומה מאוד לשכבות המיתיות שמופיעות בהרבה תרבויות אחרות.מאחר וכל התערוכות בביאנלה עסקו בעיר ובאופן יותר ספציפי בתל-אביב והטקסטים של מעיין שלף ועדנה מושינזון שגם מופיעים בקטלוג דיברו באופן יותר קונקרטי על תל-אביב ועל העבודות המוצגות בהקשר,אותי עיניין לבדוק משהוא כללי יותר שבעיני הוא שכבות עומק לתפיסה התרבותית העצמית שלנו כחברה וכפרטים,
אין אצלי 'קריאה' דתית אמונית של הטקסט התנ"כי כפי שאתה יכול לשים לב(למעשה אני די רחוק מזה)אלוהים יכול להיות שם קוד לסמכות,למשמעות ,לאב/אם,לזהות,למערכות יחסים מבוססי הירארכיה ועוד והטקסט התנ"כי לפחות בחלקים גדולים שלו ובמיוחד בתחילתו עוסק להבנתי כל כולו בניסיון לסדר 'נכון' ויציב את אבני הבניין של הקיום האנושי כחברה וכפרטים בתוך החברה בדומה למיתולוגיה יוונית למשל,עלילות גילגמש ועוד הרבה,בהקשר הזה תפיסת "העיר" כסוג של מרד ,כיצירה שהיא כול כולה אנושית ושגם מגדירה פחות או יותר את הקשר בין אלימות ויצירה,בין סטיה חברתית/מוסרית לאפשרות בכלל לחידוש ומהפכה כפי שאני קורא את הטקסט היא מעניינת.אחד הדברים היפים בטקסט התנ"כי הוא שהנסיונות הכושלים ,הטעויות ,החרטות וההיסוסים כולם מופיעים בו ולכן הוא לא מונוליטי ולא דוגמטי ונתון לפרשנויות בלי סוף.
באופן יותר ספציפי אני דווקא מצביע שניסיון הקמת העיר של קין הרוצח המנודה המגורש(שמות קוד מטאפורים)הוא מרד נוסף ודווקא לא אוטופי אלא הטרוטופי.ניסיון שכנראה צלח אבל "אלוהים" לא מקבל אותו והוא עדיין נשאר בטקסט המכונן.
גם במקרה מגדל בבל ,תקרא שוב את הטקסט המקורי ותראה שבאופן מפתיע בילבול השפות זו כבר פעולת הנגד של אלוהים,
כי בתחילה כולם דיברו שפה אחת,ולכאורה מה יותר טוב מזה ?אנושות שלמה שמדברת שפה אחת וגם משתפת פעולה בפרוייקט בניה נדלני גרנדיוזי. בלי מלחמות ,בלי מחלוקות ,בהרמוניה מושלמת,(הסיפור הזה -מגדל בבל מצריך התייחסות מפורטת יותר,ואני מתכוון לכתוב עליו)ובכל זאת אלוהים בולל את שפתם מחריב את המגדל ומפזר אותם לכל קצוות תבל.למה?
פה כבר אפשר לראות שוב ש"אלוהים" לא אוהב או לא מאמין במודל האוטופי.
תל-אביב המודרנית לפחות בעיני חלק ממייסדיה,כן נולדה כחזון אוטופי,היא פשוט צעירה מידי
גם החטאים הספציפיים שבעתיין חרבו כל אותן מגה-ערים בתרבויות העולם לא ממש חשובים,המכנה המשותף לכולם הוא "ההיבריס" האנושי.
לגבי ההערה שלך על הדימויים שמופיעים הם נלקחו מתוך התערוכה "מופעי שוליים" דווקא את הדימוי "הנוצרי" הייתי משאיר ואת האחרים עוד נשנה(אני מדגיש שוב שאין פה קריאה "יהודית" אורתודוכסית של הטקסט התנ"כי) .גם לגבי האיסור המפורסם הזה פירסמתי בעבר טקסט קצר ,אתה יכול למצא אותו דרך חיפוש פה במארב.

לא הבנתי את הקשר לתל אביב שהיא הרי משהו ממש רחוק מאוטופיה של עיר ולמרות שבנייתה יכול להתפרש כחזון אוטופי שהתגשם כמו הציונות הרי שלמעשה היא חיקוי מחול וקרטון של ערים אחרות על כל חוליין מלשון חולי וללא תרבותן מכאן שמה בא להגיד לנו מאמר זה שהוא אגב מעניין בפני עצמו אך באיזה הקשר ומה הוא אומר
האם זוהי תגובת נגד כנגד התערוכה המרכזית על המגדל שמסמל אותה
האם זוהי תחזית או איום שמצביע על העיר כמקום שחטא בצדו
ואיזו עיר היא באמת אוטופיה ב300 שנה האחרונות ואם יש כזאת ניו יורק לדוגמא האם שליח האל הוא שפגע בתאומים
בכל אופן מאמר טוב על הולדת העיר בראי האמונה היהודית שמדבר בכלליות על מוסר וחטאים בלי לשים אצבע על אלו או באילו חטאים מדובר בתל אביב לדוג וכו
באופן כללי ביותר אני חושב שההתלות במקורות היהודיים במאמר זה מפספסת משהו ולא מתמודדת עם המציאות דהיום
החטאים של סדום ובבל נשמעים בחלקם היום כנורמל ולא חטא וזה שההלכה עדיין לא הכשירה את ההומוסכסואליות לדוג הרי היא תעודת עניות לדת היהודית כמו גם בליל השפות שהיה אחד הגורמים לנפילת מגדל בבל מתקבל היום ביתר פתיחות והבנה
בכל אופן תקן אותי עם אני טועה ואני בטוח גם טועה
אני באופן אישי מניח שיש אפשרות שכל סיפור סדום מצוץ מהאצבע והעיר נחרבה על ידי התפרצות געשית נגיד ואנשים צרי עין באורח החיים מחוסר הרסן של סדום דאז ניכסו אותו לדוגמא, זאת אומרת משהו כזה כמו האמונה שהאידס בא לעולם בגלל הומוסכסואליות שזו חשיבה יהודית קלאסית שכל עונש שנופל על העם היהודי נופל בגלל חוסר מילוי מצוות שזו גישה נחמדה אבל בעייתית למי שלא מאמין או מאמין אחרת
ולסיום זה נחמד שמאמר שעניינו מבט יהודי על התפתחות העיר מתקשט ביצירות שלא השתחררו או ההפך צמודות עדיין לעולם הצורני הנוצרי על האסטטיקה שלו ושוב אולי זה רק בעיניים שלי

משום מה העבודה של מונטאן/רוזנבלום מזכירה לי יצירות מתקופת המהפכה הצרפתית, מה שמחזק את דבריו של גדליוביץ'. כתבה מרשימה.