אורה ראובן השיחה הראשונה איתה היתה תמימה וישרה, ואז היגענו לרגע האמת והיא ביקשה להכניס גם את מצלמת הוידאו, רוצה לתעד את העבודה שלה להציג את התהליך בתערוכות פרטיות והדגש היה על תערוכות פרטיות. נתתי אמון והסכמתי בתנאי שראשי יהיה מכוסה למנוע זיהוי. הסשיין היה רגוע וטוב, ואפילו מעניין ללא מילים בשקט מוחלט. ואז ימים אחדים אחרי אני מוצא את הסרטון ברחבי האינטרנט. ולמרות כל התנגדותי ולמרות שאורה כבר ערכה סרטון חדש והתבקשה להקפיד לא לשלב את תמונותי בסרטון. שוב תמונותי מופיעות על קטלוג התערוכה האחרונה שלה באינטרנט ובציבור, ושוב אני חוזר לתמונות הילדות שלי של ניצול בוטה וחסר רחמים מאישה המכירה את הסיפור. וכן יש לה דעות בנושא "כן ניצול מיני של ילדים קיים, רק מפני שמדברים עליו"
אז ראו הוזהרתם רוצים להופיע לפנייה תוודאו שהיא לא תנצל אותכם אח"כ. ותחשבו פעמיים האם הסיכון איתה שווה.

אפילו נמרוד קמר לא חושב שהספר שלו ממש מעולה.

המדור משתבח