יוצרי קולנוע פלסטינים פנו לאיחוד-האירופי וביקשו: תנו לנו לביים בלי חסות ישראלית. היוצרים הישראלים מוזמנים לתמוך
במכתב ששלחו לאיחוד-האירופי, מבקשים במאים פלסטינים לשקול מחדש את הפעלת החממה לקולנוע בידי הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ובידי המכון לקולנוע של רמאללה (ר' קישור).
הנה מכתב תמיכה של במאים ויוצרים ישראלים במכתב הפלסטיני. חתימות אפשר לשלוח אלmograbi@netvision.net.il.
***
לכבוד
קתרין קולומב נאנסי, יורופאייד, המשרד לשיתוף פעולה של המועצה האירופית
לאונידאס קיוסיס, יורופאייד, המשרד לשיתוף פעולה של המועצה האירופית
רוזמריה גילי, משלחת המועצה האירופית ברבאט
אנו, במאי קולנוע ויוצרים ישראלים, קוראים לכם להיענות לקריאתם של חברינו הפלסטינים בנושא פרויקט החממה שמנוהל על-ידי הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ומכון הקולנוע של רמאללה. פנייה זו ראויה להתייחסותכם קודם כל משום שהחותמים עליה הם כל של תעשיית הקולנוע הפלסטינית כולה (בגדה-המערבית, בעזה, בתוך ישראל ובפזורה הפלסטינית) והתעלמות מהם היא התעלמות מהעשייה הפלסטינית העצמאית שזוכה להכרה ברחבי העולם. הטיעונים שמעלים היוצרים הפלסטינים הם כבדי משקל וראויים להתייחסות רצינית.
אנו קוראים לכם להיענות לקריאתם מפני שלהבדיל מכל אזרחי המדינות ששותפות לפרויקט ושיכולות ליהנות ממנו, רוב הבמאים הפלסטינים הם נטולי אזרחות, אין הם אזרחי מדינה כלשהי, והם נתונים תחת כיבוש צבאי של מדינה אחרת (לידיעתכם, רובם המכריע של החותמים על המכתב נולדו אחרי שנת 1967, כך שהם חיים מאז ומעולם תחת כיבוש צבאי ישראלי), ומאחר שחייהם מנוהלים בדרך-כלל על-ידי כוחות המנוכרים להם ומתעלמים מצרכיהם, רצונותיהם ושאיפותיהם, מן הראוי שפרויקט מסוג החממה לא יתנהל גם הוא בהתעלם מעמדתם.
קשה להבין כיצד חושבים אתם - וגם מי שקיבלו על עצמם להפעיל את החממה - שיתכן להפעיל אותה ללא פניות כשאחד הארגונים שמנהלים אותו הוא מוסד הנתמך על-ידי ממשלת ישראל, וכשמועמדים ליהנות מפעילותה גם במאים פלסטינים החיים תחת הכיבוש הישראלי. הרעיון מאחורי הפרויקט הוא לפתח פרויקטים מתוך רוח של חופש ויצירתיות. קשה לראות איך המפעיל הישראלי של הפרויקט יוכל לשחרר את עצמו לקריאה נטולת פניות של ההצעות הפלסטיניות שחלקן יכולות להיות (ומן הראוי שיהיו) בעלות עמדה מאד ביקורתית בכל הקשור לישראל ולכיבוש הישראלי.
דוגמה מן העבר הלא רחוק: התסריט של הסרט "גן עדן עכשיו", שמועמד בימים אלה לאוסקר, היה מונח על שולחנה של קרן הקולנוע הישראלית במשך חדשים ארוכים, יחד עם זאת לא העזה הקרן להשתתף בהפקת הסרט והוא יצא לפועל בלי מימון ישראלי. מקנן בנו החשש שזה יהיה גורלן של ההצעות הפלסטיניות שיוגשו לחממה שיתמודדו ישירות עם הכיבוש והיבטיו השונים של המאבק
הפלסטיני לשחרור לאומי. החממה, כגוף שמנוהל בחלקו על-ידי שותף ישראלי שהוא מוסד שממומן על-ידי הממשלה, לא תוכל להצליח לעמוד במשימה הראשונית שלה והיא להיות גוף שבמאי ארצות MEDA יפנו אליו באופן טבעי וחפשי ויראו בו בית לפיתוח פרויקטים.
אחת המטרות של החממה (כך היא מצהירה בנייר הפרזנטציה שלה) הוא ליצור את הסביבה שתאפשר לבמאים פלסטינים וישראלים להיפגש, לחלוק מנסיונם ולשתף פעולה. ראוי לציין שבמאים פלסטינים וישראלים נפגשים כבר הרבה זמן וגם משתפים פעולה במסגרת עבודתם הקולנועית ומחוצה לה, במאבקים משותפים נגד הכיבוש, ומתוך הבנה משותפת שסיום הסכסוך ייתכן רק עם סיום הכיבוש הישראלי על העם הפלסטיני. אנו חוששים שהתערבות של גוף ממסדי ביחסים הרגישים
והשבירים הללו עלולה להרוס את מה שנבנה בעמל רב במשך לא מעט שנים. מי שעסק בשיתוף פעולה מסוג זה הרי יודע שנורמצליזציה, המוגדרת כאחד היעדים העיקריים של הפרויקט, תתאפשר רק עם סיום הכיבוש ולא לפני כן.
לבסוף היינו רוצים לקרוא לכם להענות לקריאתם של הבמאים הפלסטינים מפני שאם אכן, כדבריהם, מכון הקולנוע של רמאללה איננו מוסד פלסטיני הרי שיש פה מצגת שווא של שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני בשעה שבעצם מדובר בפרויקט ישראלי-ישראלי שלא יוכל לשמש חממה ליוצרים מכל מדינות האזור אלא רק למיעוטם.
אבי מוגרבי
אסנת טרבלסי
רייצ'ל ג'ונס
יעל לרר
מכתב היוצרים הפלסטינים
