רידינג, סתיו 2006
סתיו 2006, התקופה שאחרי החום הגדול, אחרי המלחמה. בניין חברת החשמל ספוג כולו בחום המצטבר של חודשי יולי-אוגוסט, והמלחמה מהדהדת עדיין בזכרוננו.
התערוכה "הווה עכשיו" חושפת את השברים של המרחב והזמן שפערה המלחמה. המלחמה פרצה את גבולות המרחב האינטימי של ישראל ולבנון גם יחד: משפחות לנות במקלטים, פליטים נסים על נפשם, פצועים חשופי איברים ובתים פעורים שנגלה תוכם, נחשפו לעין המצלמה ושודרו לכל בית. בו בזמן פלשו תמונות הזוועה אל המרחב האינטימי, המוגן לכאורה, אל הבית. האימה חדרה לכל פינה, איש לא נמלט ממנה.
המלחמה הקריסה את הגבולות שבין הפרטי לציבורי, בין צנעת הפרט לרשות הרבים, ושיבשה גם את מושג הזמן: הזמן עבר מתיחה וכיווץ. המלחמה הנכיחה בעוצמה את אופיו הייחודי של ההווה, את היותו זמן של "מצב חירום". מצב החירום הפך למצב של קבע, שהריבון משעה בו את השגרה הנורמטיבית, ודי אם נזכיר בהקשר זה את ה"תקנות לשעת חירום" שטרם בוטלו בישראל של ימינו. המלחמה איננה דרמה שפרצה משום מקום, אלא ביטוי לאלימות תת-קרקעית המנהלת את חיי היומיום, המבקשים מראית עין של נורמליות.
התערוכה עומדות על כפילות זו: היא פורמת את התפרים שבין השגרה למלחמה, בין הבנאלי לדרמטי, בין הפנים לחוץ. תחושת החירום, הדחיפות והכאוס נוכחת בעבודות רבות, ועימה גם הניסיון ליצור שלמות מדומיינת, מנחמת ומרגיעה.
היצירות והיוצרים
הדס קידר
יוחאי מטוס
אניסה אשקר
ורד ניסים
דוד עדיקא
חן שיש
דוראר בכרי
נטע הררי
רמי סעדי
גסטון צבי איצקוביץ
ינאי יחיאל
תום פניני
טל שוחט
שחר יהלום
דורון סולומונס
שי צורים
הילה לולו לין
מירי סגל
נועה צדקה
רונית שלו
מיכאל רפופורט
שר לוי
נירה פרג
חיים דעואל לוסקי
מורן שוב
בן הגרי
זמיר שץ
יאיר ברק