אורן אליאב, נטעלי שלוסר וראובן ישראל (דיון מעניין בתגובות)
21.10.2004>26.11.2004
פתיחה: יום חמישי 21.10 ב-18:00
ראובן ישראל
הפסלים של ראובן ישראל מאופיינים בנוכחות מוזרה וחידתית. הפיסול נקי בחומריותו התעשיתית ונקי מהעולם סביבו. הפסל הוא אובייקט יחיד חפון בצורה ראשונית שאינה באה לספק אילוזיה לחפץ מסוים הקיים בעולם. היא מאזכרת כלי קיבול אטום ומגרה יחסים פיזיים בין מרקמים, צבעים וצורות- מעטפת ומסה. צורה חלקה דמויית מונוליט המרחפת מעל הרצפה היא אמצעי ערעור על קיומה וחיזוקה באחת.
החזית הפלסטית היא שקר שבתוכו מוכלאת האמת. נראותה הסקסית והמוקפדת "מאכזבת" שכן היא נובעת מחומריות זולה; MDF וצבעי סופר -לק תעשיתיים.
למרות היות הפסלים ארציים בחומריותם הם מתפקדים בחלל כמעין רוחות רפאים-דורשים מהצופה להתקרב אך בו בזמן ריקים, מתנדפים. הצפייה של הצופה היא שדבר מה יבקע ויתגלה מתוכם.
אורן אליאב
יצירתו של אורן אליאב מתפתחת באזורי ביניים לא מוכרים שבין ציור לצילום ובין מקור להעתק. השימוש במדיומים שונים ובטכניקות מגוונות מגלם חתירה מתמדת תחת מושג החתימה, האותנטיות וסמכותו של האמן. יצירת הדימוי נעשית מעמדת מתרגם, או נספח תרבות, הבוחר למעול בתפקידו כמוליך של משמעות בין תרבויות. הנרטיב הנוצר כתוצאה מפרישת העבודות אינו ליניארי ומחליף את האופציות למשמעות הנוצרות בדרך כלל ממפגש בין דימוי לדימוי. בעבודותיו הנוכחיות ניתן לזהות, בין השאר, דימויים של כלי נגינה ואתרי תיירות שמקורם בחבל בוואריה שבדרום גרמניה.
נטעלי שלוסר
בציור פראי מסוג שלא רואים הרבה בארץ, נטעלי שלוסר מציירת בעיקר פורטרטים של נשים, בתערובת בלתי אפשרית של ציור אנפורמל עם אלגנטיות כמעט נוסח סרג'נט. היא מתחילה בצבע שמן חומרי נטול צבע (לו היא קוראת משום מה 'חומר תריסים') ובהדרגה, בעיקר בתוספת חומים, היא מציירת נשים בשלות, חזקות ועדינות וממקמת אותן לרוב בספריות. פנים וספרים חתומים – זה הנושא שלה, אז למה זה מתקבל מטורף כל כך? לאו דווקא בשל המפלצת האדומה שאחת מהן מחזיקה באצבעות מעודנות, לאו דווקא בגלל דמעת הדם הנוטפת מעין המישירה מבט אל הצופה, גם לא בשל המחרבנת הגדולה על ההר. סוד רב השראה אופף את הציורים האלה הנובעים מאינטואיציה צעירה, נועזת.
גבעון גלריה לאמנות בע"מ
גורדון 35 תל-אביב 63414 טל: 5225427
