מגזין / מוסף 1

כמה הערות על משיחיות וטכנולוגיה

ירדן לוינסקי 2004-04-23 14:11:21

1.

 בשבילם הוא המשיח. האיש שהצליח להציל אותם מחורבן שנים לאחר שגורש בבושת פנים מהמקום שייסד. הם מבכים את השנים האבודות, ותוהים מה היה לולא גורש – ולולא הוחזר. בכל אירוע כזה הוא מופיע בתלבושת המסורתית שלו, ג'ינס וחולצה עם צווארון גולף. עולה על הבמה ללא עזרים מיוחדים, ומצליח לרתק את הקהל במשך שעה ארוכה. הוא מתבל את דבריו בבדיחות, קורא אליו מעריצים מוכרים מכל העולם כדי שיחזקו את דבריו, ומותיר את הקהל צמא לעוד, מאמין, נפעם.

פעמים מספר בשנה הם נוהרים אל נקודת מפגש שנקבעה מראש, חלקם לבושים בלבוש יומיומי וחלקם מתהדרים בסימני ההיכר של התנועה. הם מתכוננים לאירוע מראש, מחליפים ניחושים בחדרי צ'אט ופורומים באינטרנט, מנסים לחזות מה הוא עתיד לומר. רוב ימות השנה הם עוסקים בקידום של אמונתם, רוכשים את המוצרים שהוא המליץ עליהם, מתגאים בעליונותם על אלה שטרם זכו לראות את האור.

"גבירותי ורבותי", קורא הכרוז בקול נרגש, "מנכ"ל חברת Apple, סטיב ג'ובס".

2.

 הטכנולוגיה יכולה לשמש נקודת ייחוס לאנשי תנועות משיחיות/דתיות שמתנגדים לה. הם יכולים להצביע עליה (על המשתמשים בה) כדי לציין מי לנו, מי לצרנו. רוב התנועות האלה מייחסות לטכנולוגיה השפעה רעה על המאמינים. כתות משיחיות רבות מתנגדות לכל שימוש בטכנולוגיה, ובעיקר לשימוש בטכנולוגיות תקשורת. יש כתות האוסרות על המאמינים להשתמש גם באמצעים טכנולוגיים שנחשבים פשוטים (מקררים, תנורים). הטכנולוגיה עלולה לזהם את נפשו של המאמין, ולהפריע לו בדרכו אל ההארה, אומרים המנהיגים, שיודעים ודאי שניתוק של מאמיניהם מאמצעי התקשורת החברתיים המקובלים בחברה המודרנית מחזק ומבטיח את שליטתם על המאמין.

3.

 המוכשרים שבמנהיגים המשיחיים ידעו מאז ומעולם כיצד להשתמש בטכנולוגיות תקשורת שונות לצורכיהם. קשה להאמין ששבתאי צבי, אחד ה"משיחים" הידועים ביותר בתולדות היהדות, היה מגיע למקומו בהיסטוריה אלמלא היה פוגש את הרב נתן העזתי. נתן, שהיה מנהיג מקומי בארץ-ישראל, ניחן כנראה בהבנה עמוקה של השפעת התקשורת על הציבור. בהוראתו נשלחו שליחים ומכתבים רבים מארץ-ישראל אל יישובי היהודים במזרח התיכון ובאירופה, כדי להפיץ את הבשורה ולחזק את השפעתו של שבתאי צבי בקרב הציבור היהודי. מוחמד אבן-עבדאללה, לעומת זאת, ניצל את ההידרדרות החברתית-טכנולוגית של האימפריה העותמאנית כדי להכריז על עצמו, בסודן של 1881, כמהדי – על-פי האמונה המוסלמית, זה שיגיע בקץ הימים כדי להקדים את הגאולה ולהרוג את משיח השקר. אבן-עבדאללה ניצל את ריחוקה של סודן ממרכזי השלטון העותמאני, ורתם את יכולתו לפגוע באמצעי התקשורת הזמינים באותו זמן כדי להפוך מאבק בגובי מסים לתנועה עממית בעלת בסיס דתי רחב, שאפשרה לו לכבוש את האזור כליל באמצעות חיילי האנסאר (המאמינים) שלו.

4.

 היום יותר מתמיד נעזרות תנועות משיחיות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי להפיץ את מסריהן. הראשונים לנצל בצורה מלאה את ריבוי אמצעי התקשורת היו תומכיו של הרבי מלובביץ'. כבר בסוף שנות השמונים החלו החסידים להפיץ את תורתו של מנהיגם באמצעים טכנולוגים מגוונים – החל בניידות וכלה בשידורי לוויין. הסיינטולוגיה והראליות (שאמנם לא נהוג להגדירן כתנועות משיחיות, ובכל זאת הן בעלות מאפיינים משיחיים מובהקים) מקיימות יחסים הדוקים עם הטכנולוגיה. ל. רון הבארד, מייסד הסיינטולוגיה, היה סופר מדע-בדיוני ידוע (ספרו "שדה קרב ארץ", למשל, הועבר למסך הגדול באדפטציה גרועה במיוחד בהשתתפות ג'ון טרבולטה, סיינטולוג בעצמו). התנועה הראלית, אשר מאמינה שחייזרים הם האלוהים, עוסקת במחקר גנטי ושיבוט כדי להוכיח שמוצא האדם מן החייזר.

5.

 שימוש נרחב באמצעי תקשורת מתקדמים אינו מראה על קבלה תפישת העולם שמאחורי הטכנולוגיה. האסלם הקיצוני, ובייחוד התגלמויותיו בקבוצות דוגמת אלקעידה, מקיים יחסים אמביוולנטיים עם הטכנולוגיה. המסרים המשיחיים של האסלם הרדיקלי עוסקים בהוקעת המערב, ולכן גם בהתנגדות לקדמה הטכנולוגית שהמערב מייצג. כך נמצא הצפנת מסרים בתמונות המועברות באינטרנט, שימוש בטלפונים לווייניים ובפורומים ברשת לשם תיאום פעילויות בסדר גודל גלובלי – ובכפיפה אחת עמם איסור על שימוש ברדיו, טלוויזיה וטלפונים. אמצעי לשליטה על הציבור, כאמור.

6.

הטכנולוגיה מאפשרת לכל משיח מטעם עצמו למצוא קהל מאמינים רחב יותר משהיה יכול לגייס לעצמו בהעדרה. היא מאפשרת למשיחים זה מקרוב לגייס את המאמינים באמצעותה ולשלוט בהם באמצעות שלילתה. הטכנולוגיה משמשת את התנועות המשיחיות, והיא שדה הקרב שבו מתחוללות מלחמתן והמלחמה בהן. המשיחים והטכנולוגיה שהם מתנגדים לה כרוכים ללא הפרד.

7.

 אבל גם הטכנולוגיה עצמה יכולה להפוך לשדה של משיחיות, ואפילו של מלחמות יום הדין. נזכור, למשל, את לינוס טורוולדס ואת מערכת ההפעלה לינוקס. לינוס, שהיה לפני פחות מעשור סטודנט עני בפינלנד, התחיל לפתח מערכת הפעלה למחשבים. כשנגמרו לו הרעיונות הוא פרסם את קוד המקור שלה ברבים, וביקש הצעות ורעיונות לשיפור. משם צמחה לימים לינוקס, מערכת ההפעלה שמאיימת – תפישתית, אם לא כלכלית – על ההגמוניה של חברת מיקרוסופט. לינוס נתפס היום, נגד רצונו, כמשיחם של מיליוני משתמשי מחשבים נלהבים: ראש וראשון לבני האור, תומכי הקוד הפתוח, במאבקם רב השנים נגד בני החושך (מיקרוסופט והתאגידים) וביל גייטס מנהיגם. העובדה שלינוס מתכחש לתפקיד שנכפה עליו אינה מעלה ואינה מורידה. משיח משיח? משיח.