מדריך / תערוכות
| 2005-03-14 21:45:06 |
הודעה לעיתונות:
פרויקט פסאג', פרויקט המיצבים באוצרותה של מרב שין בן-אלון, שנפתח לפני שנה בגלריה של תיאטרון תמונע ממשיך עם עונת מיצבים חדשה.
הרעיון העומד מאחורי הפרויקט הוא להדגיש את העובדה שהגלריה, ששמשה בעבר כמסלול כניסת המכוניות למה שהיה מוסך, אינה חלל ניטרלי, קוביה לבנה, אלא מסדרון מעבר (פסאג').
חלל המעבר, המשרת קהל הנכנס לאולמות התיאטרון והמוסיקה, ממשיך לתפקד כחלל פונקציונלי אך הופך לתימה המרכזית של הפרויקט. האומנים המשתתפים הוזמנו ליצור עבודה השואבת את השראתה מן הנתון ומנהלת דיאלוג עם החלל.
במסגרת הפרויקט הוצגו התערוכות של האמנים: מנאר זועבי, טל בן-בסט, אפרת קליפשטין, גליה גור-זאב, גיורא ברגל, רעות פרסטר ורם סמוכה.
החל מהעונה הנכחית יוצג במקביל לפסאג', פרויקט חדש של מרב שין בן-אלון שיקרא תא צפייה. בתוך תא הצפייה תחליף בן-אלון עבודה ותגיב מנקודת מבטה כיוצרת, על ההצבה בחלל.
שלגיה >> עדנה אוחנה
12.3.05 – 16.4.05
פתיחה : שבת 12.3.05 בשעה 20:30
יציקת שעווה לבנה של דמות אישה עירומה, שכובה במיטה כמו הוקפאה בין חיים למוות. יפה ושמורה, חשופה ומסתורית. שלגיה. הייתה או לא הייתה.
עדנה אוחנה יוצרת אובייקט מעבר בין חיים למוות. הדמות הלבנה, השקועה בתרדמת, הוקפאה במרחב הביניים בין העולמות ונראית כמי שנפרדת מן החיים ובו בעת כמי ששבה אליהם.
גם החומר עצמו, השעווה הלבנה, לבן כצבע המת ובו בעת חם למגע, מגלם את מצב המעבר מגוש לדימוי, ומכיל את הפוטנציאל להפך שוב לחומר חסר גוף.
אל תוך היציקה העדינה כנשל רוקמת עדנה אוחנה שיער דק וארוך שנשר מראשה. החומר, שנאסף מתוך מה שהגוף השיל מעצמו, חוזר אל הגוף, אל דימוי השעווה היצוק, ויוצר פעולה מתקנת.
בחלקה השני של האגדה, מגולם רגע ההתעוררות בדמות הנסיך. באגדה, האפשרות להיות אישה אמיתית מתממשת בדמות הגבר ואילו כאן היא מתקיימת כויתור. אובייקט המעבר הוא אובייקט השלה ואקט הויתור, הוא פעולה של הגשמה שתפיח חיים בחומר ותהפוך אותה לאישה אמיתית.
עדנה אוחנה למדה בבצלאל. הציגה במסגרת פרויקט מרשים במוזיאון חיפה את התערוכה נשלים (2004) ובימים אלו מציגה בתערוכה פגישת מחזור בגלריה By Art Project ( אוצר: יניב שפירא )
תיאטרון תמונע שונצינו 8 ת"א שעות פתיחה: 11:00 - 19:00 הכניסה חופשית