+
ארנדט, ח. (2013), המצב האנושי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, עמ' 54.
יש להדגיש את הפער בן אלפיים ושש מאות השנים שמפריד בין עיר המדינה היוונית לתהליך היווצרותה של חברה אזרחית במאות האחרונות, ואת העובדה ההיסטורית, שרק "הטובים ביותר" (קרי – האריסטוקרטים) שהיו בעלי הרכוש נחשבו לאזרחים חופשיים ביוון העתיקה.
דימוי מתוך: עזרא אוריון ומודל שדה הפסלים. צילום: אברהם חי
עזרא אוריון (1934–2015) נולד בקיבוץ בית אלפא
+
ארנדט, ח. (2013), המצב האנושי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, עמ' 54.
יש להדגיש את הפער בן אלפיים ושש מאות השנים שמפריד בין עיר המדינה היוונית לתהליך היווצרותה של חברה אזרחית במאות האחרונות, ואת העובדה ההיסטורית, שרק "הטובים ביותר" (קרי – האריסטוקרטים) שהיו בעלי הרכוש נחשבו לאזרחים חופשיים ביוון העתיקה.
וגדל בקיבוץ רמת יוחנן. בתחילת שנות החמישים למד בבצלאל ובמחצית השנייה של שנות השישים המשיך את לימודיו בסנט מרטינס וברויאל קולג' בלונדון. עם חזרתו לישראל, בשנת 1967, עבר להתגורר במדרשת שדה בוקר. שם הקים את הגלריה לפיסול מדברי, לימד ויצר עד ראשית שנות האלפיים. לצד עבודת הפיסול היה אוריון משורר והוגה דעות, וכן ייסד וערך את כתב העת סביבות. בתקופת לימודיו התמקד אוריון בפיסול בברזל ואבן בגדלים המותאמים לגלריה, אך לאחר סיום לימודיו והמעבר לשדה בוקר החל לחשוב על פיסול שאינו מוגבל עוד למידותיהם של הגלריה והמרחב העירוני: פיסול שיעטוף את הצופה, יכיל אותו ויחולל בו חוויה רוחנית קיומית. מרגע זה ואילך החל אוריון לייצר סיטואציות, רגעים וסביבות האמורים לשמש "אתרי שיגור" לתודעה האנושית. השאיפה לייצר חוויה המעמידה את האדם מול הנשגב והיקומי היתה להיגיון החותך ומתעצם לאורך יצירתו של אוריון. שדה הפעולה שלו עבר למרחב המדברי, לתנועות ולשינויים בפני כדור הארץ
+
לורם איפסום 1
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף נולום ארווס סאפיאן
, ובהמשך לחלל החיצון. תערוכה זו סוקרת את התפתחותו היצירתית של אוריון החל בשלב הפיסול האדריכלי, עבור בפיסול הטקטוני ובפרויקט מאדים, וכלה בפיסול הבין-גלקטי. כל אלה
+
לורם איפסום 2
לורם איפסום 2 דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף קולורס מונפרד אדנדום סילקוף, מרגשי ומרגשח. עמחליף נולום ארווס סאפיאן
נבחנים באמצעות עבודות מקוריות לצד מסמכים מארכיון האמן, המוצגים כאן לראשונה. ניתן למתוח קו ברור מן הרישומים המוקדמים של אוריון בשנות השישים ועד פרויקטי החלל שלו. לשיטתו, כולם היו בגדר ניסיון לחולל יחס מיוחד של צפייה אנושית ואישית.
לגיליון זה הוזמנו אמנים, אוצרים וחוקרים להתייחס לעבודתו של אוריון בצורות שונות. חלקם עבדו עם אוריון בפרויקטים המרכזיים שלו וחלקם פגשו בו בשלבים שונים של חייהם. כולם מזהים אותו כאמן ייחודי וחריג בנוף הישראלי. גיליון אוריון ימשיך ויגדל לאורך תקופת התערוכה עם מאמרים וחומרים נוספים.
אודי אדלמן ויעל מסר, המכון לנוכחות ציבורית, חולון, 2016