"כדי לחשוב את החיים כמה שלעולם לא ניתן כרכוש, אלא רק כשימוש משותף […] יידרשו פיתוח תיאוריה של שימוש ולאחר מכן ביקורת של האונטולוגיה היצרנית והממשלית שממשיכה, תחת מסווים שונים, לקבוע את גורל המין האנושי"
–
ג'ורג'יו אגמבן, "העוני הנעלה ביותר" (2013)

לפני שנות דור, הנרי לפבר ומישל דה סרטו ניתחו באופן משכנע את ההתרחשויות, יכולת ההמצאה והמשתמשוּת של מה שזכה לכינוי "היומיום". קשה להאמין, אבל מאז הפך היומיומי לקורבן של ההצלחה הבלתי-משוערת שלו עצמו. הוא הוּלל, מוסחר ומוסגר על ידי הצפייה. במשך זמן רב ראיתי ב"יומיומי" את הסביבה של המשתמשוּת – כמו שהאירועיות היא הסביבה של הצפייה. אבל זה היה זיווג גרוע. לא ממש הצלחתי להבין מה עשויים להיות המושג הנכון והמלה המתאימה כדי לכנות את ספירת המעורבות של המשתמשוּת. לא מצאתי את זה בעצמי; לא כך עובד השימוש בשפה. יום אחד שמעתי את זה במקרה. לקוח קבוע התיישב על הבר, החליף מבט מהיר עם המוזג ששאל, באורח מזמין, כמו בטוח במה שהוא כבר יודע, "כרגיל?"

לקראת לקסיקון של משתמשות | מאת סטיבן רייט | עברית: עומר קריגר | (Usual (the usual≠the event

 למושג הבא>>