ב 2 באפריל 2011 הודיעה אתיופיה על תחילת הבנייה של הסכר ההידרו-אלקטרי הגדול על הנילוס הכחול – סכר הרנסנס – שנכון לו תפקיד חיוני ביותר בפיתוחה הכלכלי של אתיופיה. זו הפעם הראשונה מזה אלפי שנים שמדינה במעלה הנילוס מבקשת לנצל באופן מהותי את מימי הנילוס ועל ידי כך לערער את הביטחון של מצרים במקור המים העיקרי שלה ואת השליטה המוחלטת של מצרים במי הנהר בזכות כוחה. הכרזה זו ותהליך הבניה שהחל מיד לאחר מכן גרמו לכך ששתי המדינות מצויות במערכת יחסים מתוחה ובמשא ומתן אינטנסיבי – בין מלחמה לאפשרות של פתרון מוסכם. מאז ועד היום אתיופיה ממשיכה לבנות את הסכר ובחודש יולי 2022 הסכר יושלם ומי הנילוס יאגרו באגם גדול.
בראשית היו המים והנהרות
מים הם מקור החיים.
המים נוהגים על פי חוקי הטבע: זורמים ממקום גבוה למקום נמוך יותר,
שוטפים בערוצים שנחפרו בידי הטבע,
ומשלימים את המחזור הקבוע להם מהנחל לים לענן ולגשם.
כמות המים בעולם כולו קבועה
האדם שותה היום את אותם מים ששתו הדינוזאורים.
הנילוס, הנהר הארוך בעולם, זורם על פני אלפי קילומטרים מאגם וויקטוריה אל הים התיכון –
כך מקדמת דנא, מאות, מיליוני שנים,
אפילו לפני שלוסי, אם האדם, התגוררה על שפת הנילוס באתיופיה לפני כשלושה מיליון שנה.
אחר כך אדם ואחר ועוד אחר יצרו את הגבולות
גבול הוא קו הפרדה, הוא הקו החיצוני המגדיר שטח וכוח, הוא מייצג קצה וסוף.
האדם ביקש לקבוע גבול בכדי להגדיר, וגם לגדר את כל ששייך לו: אדמה, טבע וחוק.
גבולות מעשי אדם, מלאכותיים בטבעם.
האדם אומר: כאן אני בתחום שלי, בתוך גבולותיי –
האחר הוא זה המצוי מעברו האחר של קו הגבול.
והאחר הוא אדם האומר: כאן אני בתחום שלי, בתוך גבולותיי –
האחר הוא זה המצוי מעברו האחר של קו הגבול.
כך הם הגבולות בין מדינות הנילוס
וגם בין אתיופיה וסודן וסודן ומצרים
אבל המים אדישים לגבולות
המים הזורמים חוצים גבולות.
אין מחסום וגדר שלא יעברו.
נקבע הגבול בין 11 מדינות והנילוס זורם לו ביניהם,
חוצה 8 גבולות מבלי להבחין בין אדם לאדם
מבלי להבחין בין לאום ללאום
נמצא שהאדם והאדם קובעים את הגבול כדי לגדר את המים שלהם
והמים הם של זה וגם של זה: אנשי אתיופיה ואנשי מצרים השותפים לנהר הנילוס.
Atlas of Mediterranean Liquidity / Troubled Water: The Nile Conflict
בין אדם למים
כבר אמרנו: מים הם מקור החיים.
אדם חייב לשתות, להשקות את שדותיו, לייצר את האנרגיה שתאפשר לו חיים.
והאחר חייב לשתות, להשקות את שדותיו, לייצר את האנרגיה שתאפשר לו חיים.
ומים, כבר אמרנו: נוהגים על פי חוקי הטבע –
זורמים המים בנהר אחד ממעלה הנהר למורדו
בשנים ברוכות או בשנים שחונות
אלה המים שהחיו את האדם כשהיו רק מתי מעט ועתה 200 מיליון
אין במי הנהר די למלא את המחסור
וכך אדם ואדם תלויים זה בזה: ייקח האחד יחסר מים לאחר, יבנה האחר את הסכר ייחסר מים לאדם.
בין אדם לאחר
וחוק ומשפט בין אומות ריבוניות אין בהם די בענייני המים המשותפים,
אף לא מועצה חכמה לקבוע כמה מהמים או כיצד ישמשו לזה או לזה
איך אדם ואדם ולאום ולאום יחלקו ביניהם את המים?
לאדם יש כוח, כסף, מסורת, תרבות וחברים חזקים.
לאחר יש כוח, כסף, מסורת, תרבות וחברים חזקים.
לעולם אין כל אלה שווים בין אדם לאדם.
והמים ייכנעו לרצון החזק שבהם ויאספו אל גבולו.
ירצה החזק ויחזיק במים רבים והאחר במים מועטים.
ירצה החזק אחרת ויחזיק במים לצרכיו אבל יראה גם צרכי האחר.
ועוד בין אדם לאדם
מקדמת דנא האדם אמר: כל המים שלי – מתנת אללה – העולם יודע שהנילוס הוא מצרי
אם אין נילוס אין מצרים
זורם הנילוס הכחול ממרומי הרי אתיופיה למישורי מצרים.
אמר האדם: אני חזק, אני זקוק, אני גדול,
האחר אמר: הנילוס גם שלי – אני אבנה סכר להביא את הרנסאנס לאתיופיה–
הכרח הוא לעניים בעירי
רק סכר יאפשר לי פיתוח
אמר האדם: אשלוט במי הנילוס לצרכי
להיות לו מקור החיים
האחר מה יעשה? – נכנע
וגם ממתין לשעת כושר
ואין מאומה בעולם שאינו משתנה ללא הרף.
גם המים.
גם האדם – כוחו, כספו, יכולתו לגייס את חבריו.
וכך יום אחד כשנדמה שהאדם נחלש
החל האחר לבנות את הסכר
האדם המתכונן
מים הם מקור החיים. כבר אמרנו.
ייקח האדם ייחסר לאחר. כבר אמרנו.
ואולי אם ייקח האדם אפשר שלא יחסר לאחר. לא אמרנו.
נוסחת פלא מי ימצא?
בינתיים – האחר בונה לו סכר והאדם חוזר ומחשב את הפסדו
האדם והאחר – הנה הם מתכוננים להאבקות
אבל האדם עוצר עצמו
ואילו האחר מוסיף לבנה על לבנה
האדם מחפש חברים ומתכונן
האדם המאיים
האדם והאחר אחוזים זה בזה – המים אותם מים
האחר והאדם – לופתים איש גרון רעהו? עדיין לא
אמר האדם: ״אם תאבד טיפה…״
אמר האחר: ״ הנילוס (הכחול) הוא סמל תקומתנו״
Atlas of Mediterranean Liquidity / Troubled Water: The Nile Conflict
חברים לאדם ולאחר
האדם מתלבט:
אם יאבק – האם ינצח?
אם ינצח – מה יפסיד?
וחברים לאדם ואחר מחפשים נוסחת פלא
איך יהיה לאחד ולא יחסר לאחר
מציעים החברים: המים ייצרו אנרגיה ויזרמו להם הלאה מהאחר לאדם
אמר האחר: טוב הדבר בעיני אבל בעוד שלושים שנה
אמר האדם: טוב הדבר בעיני אבל עוד השנה
ושוב האדם והאחר מתכוננים, האדם מאיים, האדם מתלבט
יש האומרים ויש העושים
המים זורמים
העוני מעמיק
המחסור מתגבר
אמר האדם – נדבר, אולי תמצא הנוסחה
אמר האחר – בשנה הקרובה כבר הסכר יפעל
אדם אדם ומים
ומה ייכתב בתולדות האדם?
ההיו המים לדם?
שלומי צ'רקה, 2020
*דימוי פותח: חטיבת הנגב – 1 – קו המים לישובי הנגב – מצפה גבולות – בדואים שכנים מקבלים מים, ארכיון הפלמ״ח, מקור: ויקימדיה.