מארב - אמנות . תרבות . מדיה
אודותינוצרו קשר
שלח
שוטף ומתמלא / פוליטי

סיכום הארוטיקה של הכיבוש - פוליגמיה

יעל ברדה 2007-06-14 18:06:48   הקטנת הטקסט בכתבההגדלת הטקסט בכתבה


כולם מדברים על המלחמה בקיץ. לחשושים, ציפיות, חרדה ובעיקר הרבה עניין. ההסלמה בין הישראלים לפלסטינים איננה מתבטאת במספר הקסאמים או כמות הדם, היא מתבטאת בעוצמות, בהחייאת החושניות שהולכת ונגמרת.
לוחות המודעות בירושלים מלאים בכרזות מפתות שקוראות לחומת מגן 2 בעזה. מנגד, תיבות הדוא"ל של קהילת השמאל מתפוצצות מהזמנות לחגיגות ארבעים שנה לכיבוש. ביום שישי הקרוב יקיימו "ארגוני הזכויות" בהנגר 11 מופע חסר תקדים של ארבעים שנה לכיבוש. גם בלונד רדהד מגיעים לארץ יחד עם פסטיבל ישראל בירושלים. מצבור האירועים הזה, הוא שלב אחרון באירוטיקה של הכיבוש. מערכת היחסים המשוגעת, רכבת ההרים של הסבל הסקסי שיכול לפרנס 40 פסטיבלים של סרטים דוקומנטרים, אחד לכל שנה, מגיעה לקיצה.

עכשיו, כשהכל כבר נאמר, גם על ידי ראש השב''כ על תפקידו למנוע חתירה פוליטית כנגד היותה של ישראל "יהודית ודמוקרטית", והכל כבר נצפה, גם בסרטים דוקומנטרים וגם בכל ערוצי הטלויזיה הישראליים, החושניות מאבדת גובה ומקבלת "מכה קטנה בכנף המטוס" בלשונו של חלוץ. אפילו מכונת ההרג של "החיסולים הממוקדים", אחרי שעברו את המכבסה של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרון ברק, שהיתה מזרימה דם חדש לרומן הדועך, מעת לעת, זוכה לסיקור של ארבע שורות וחצי בעיתונים. אפילו ה"סיכון הבטחוני" הפך להיות עניין אקדמי. גם בחוג ללימודי בטחון באוניברסיטת תל אביב וגם במכון ון ליר. סוף עידן "פעילות השטח". הגיע עידן הכנסים והדו''חות.

כשנגמרת התשוקה, כששגרת האלימות מעוררת פיהוק, חייבים להסתכל החוצה. טילי השיהאב האיראניים עם ראשי הקרב הגרעיניים, המבט המתלטף על הנוף הסורי, האדום והכתום הבוהקים על מסכי הטלויזיה המציירים את פגיעות חיל האויר הישראלי בלבנון. עד עכשיו הם היו רק פנטזיות, המתעוררות מידי פעם, סטוצים חסרי משמעות מלבד ההרס, כשהרומן האמיתי התרכז בגדה ובעזה, מייצר לעצמו עוד מוקדי עניין, רק שגם שם הסבל הפך לשעמום חד גוני וחסר אדרנלין. כמה אפשר להתעסק בעניינים הביתיים האלה של "מרקם חיים"? שמות חדשים, מקומות חדשים, תשוקות שרואים באינפרא אדום, נאומים סוחפים. הרומן הולך להפוך לפוליגמיה.

אם עמנואל ולרשטיין ראה את היחסים הבינלאומיים כמערכת אחת היוצרת שיקוף של כוחו של ההון המבקש לנהל את העולם, הרי שהמבט האירוטי מבקש פרטנרים גדולים יותר, רציניים יותר, רולטה של ממש, מערכת יחסים פוליגמית שתפתח את העולם מחדש. איפה שהאלימות היא אלימות, חזקה, אלוהית, כמו "זעם האלים" המגיע מהשמיים, לא "קפאון החיים" המתיש של המחסומים, והמאבטחים, והגדר, והכבישים, ואיחוד משפחות, ומשרד הפנים, וההיתרים, ודוחות התנועה, ופלישות עמותת עטרת כהנים לבתים ברובע המוסלמי, ואוף, בתי המשפט הצבאיים.
אבל הפוליגמיה איננה נובעת רק משעמום. היא נושאת עימה זכרון הסטורי של תשוקה אמיתית. כזאת שהיתה פעם למעצמות. אלו באירופה. להתרחב, להתרחב, להפוך את הזירה לגדולה יותר, את הכללים למסובכים יותר, איפה שמשחקים אמת או חובה, אבל משקרים לאלו המשלמים את המחיר. הכיבוש התחיל לשעמם גם את מי שמתפרנס ממנו, מימין, משמאל וגם את אלו שבעניין סתם בשביל הכסף מהבטון, או הנשק, או הייעוץ הפוליטי.

אם לוקחים ברצינות את התזה של ג''ימס רון (בספרו  Frontiers and Ghettos – The Violence in Serbia and Israel) שמשווה אלימות של מדינות מול אוכלוסיות שהיא שולטת עליהם ברמה המקומית, בצורה שהוא קורה לה "גטו", אל מול האלימות שיש מולה "חזית", הרי שהקיץ הקרוב, רווי הפרטנרים בחזיתות, הוא היציאה מה"גטו" של הארוטיקה של הכיבוש. אירוטיקה זו החזיקה זמן רב את מערכת היחסים, אבל איבדה את חינה בקרב אלו שייצרו את הכיבוש, אלו שנאבקו בו.
בעידן הפוליגמיה אין לדעת מה יקרה. האם תהיה גלובליזציה של הארוטיקה של הכיבוש? האם תהפוך לנוסטלגיה אף שהוא ימשיך להתקיים? כשם שביום שישי יחגגו בצנעה "ארגוני הזכויות" את הכיבוש בהאנגר 11 בתל אביב, כך המלחמה הפוליגמית תחגג על מסכי הטייסים דרך אמצעי ראיית הלילה. לא יהיו שם פלסטינים, לא יהיה שם ציבור בכלל. כמו שאומר ברכט, "הציבור רק מת", הוא לא ממש רלוונטי.  
 

גרסת הדפסה גרסת הדפסה
תגובות גולשים
הוספת תגובה
1
אין פוליגמיה אין עבודה!
אוטו פיה

מה תעשה עורכת דין של זכויות בני זוג ללא מוסד נישואין? נא לא להשתין לבאר ממנה שותים.

פורסם ב-08:52 ,15/06/2007
2
יעל, זה כבר לא עובד ככה. תיתעדכני. (ל"ת)
קסאם

פורסם ב-22:36 ,15/06/2007
3
ליעל
אלמוני

מתבקש מודל חדש, ארוטיקה חדמינית חמס-פת"ח? יהיה מרתק לקרא את הניתוח הפרוידיני שלך בנושא.

פורסם ב-09:14 ,18/06/2007
4
כתוב נפלא (ל"ת)
אלמוני

פורסם ב-23:09 ,19/06/2007
מתוך שוטף ומתמלא
--
בזהירות ובאירוניה: עיון...
בזהירות ובאירוניה: עיון... שוטף ומתמלא
--
אם רובוטים יכלו לצייר... שוטף ומתמלא
ללמוד ציור מפורמייקה, או: בשבח... שוטף ומתמלא
עולם של קומבינציות שוטף ומתמלא
על יעל ברדה

יעל ברדה היא עורכת דין של זכויות האדם, פעילה חברתית ומשוררת ברים.

עוד מ יעל ברדה
מוסף | שוטף ומתמלא | טורים | מדריך | קהילה