תם עידן – הקיר עליו עמד חלון האמנות נגה היקרה נשבר הבוקר
1 ביוני, 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: כלליחמש שנות פעילות של חלון האמנות בשכונת נגה ביפו נקטעו היום בבוקר, עם שבירת הקיר עליו עמד החלון. שוכרים חדשים נכנסו לרוחמה 7. הם משפצים את החלל ושוברים את הקיר לטובת דלת כניסה וחלון ראווה. אוצרת החלון מורן שוב מספרת: שבירת הקיר היתה הפתעה בשבילי. אתמול (ראשון) בצהרים יצאתי לרחוב ומול חלון האמנות עמדה מכולה [...]
אוצרת החלון מורן שוב מספרת: שבירת הקיר היתה הפתעה בשבילי. אתמול (ראשון) בצהרים יצאתי לרחוב ומול חלון האמנות עמדה מכולה חדשה שנראתה כמו צעצוע ענק יפיפה. שני הבחורים שעבדו שם (שי ואדי) הסבירו לי שמחר שוברים את הקיר. "ומה תעשו עם המסגרת היפה הזאת (חלון האמנות) והצילום היפה שבתוכו (צילום של רותי אגסי)"? "אנחנו מעיפים את זה", הם אמרו. ואולי זו לא היתה הפתעה ממש. זו יפו, זאת נגה, אנשים וכרישים נוהרים לכאן לשכור ולקנות חללים.
אבל שי ואדי בסדר גמור, ומיד הבינו שיש לי רגש מיוחד למסגרת השחורה ולצילום שבפנים, והבטיחו לא לפגוע ולא לשבור ולא להעיף, ולקרוא לי לפני שהם שוברים את הקיר. את הטלפון שלי הם רשמו בעפרון על קיר אחר.
מיד התקשרתי לבחור ששוכר את המקום, הסברתי לו את פשר ההפתעה שלי, ותוך חצי שעה הגיע רכוב על אופניו. וגם הוא היה בסדר גמור, וגם אני בסדר גמור, ויחד הבנו שאין מה לעשות, חייבים להוריד את החלון כי מחר שוברים.
עד תשע בערב אתמול, בעזרת חברים מהשכונה, הסרנו בשלמותו את חלון האמנות מהקיר. אנטוש החשמלאי המסור ניתק אותו בזהירות מן החשמל שמחובר לסטודיו של מאי, דני ואני הברגנו אותו מהקיר, דני אחר ונדב סחבו את החלון הכבד לתוך הסטודיו של אורלי. החלון יעמוד שם עד יום שלישי שאז נתקין אותו על הקיר ממול, לפחות לתערוכה הקרובה. אחר נראה מה עושים.
הבוקר אדי ושי פירקו את הספסל שעמד לצד החלון, ואת הבלוקים של לוגו נגה היקרה, חילצו בזהירות מן הקיר לפני ששברו אותו.
התערוכה השְהיה של שגית זלוף-נמיר
תיפתח כפי שהודענו, וללא שינוי בתאריך 6.6.09
ותוצג על הקיר ממול, רוחמה 8
על החלון
חלון האמנות של נגה היקרה פועל חמש שנים בשכונת נגה ביפו. החלון נמצא ברשות הרבים, ומציג 24 שעות ביממה. מדי חודש מוצגת בו תערוכה חדשה. ב-6.6.09 תיפתח בו התערוכה ה-40.
חלון האמנות הראשון (רחוב רוחמה 6), הוסב מוויטרינה של חנות טקסטיל לחלון לתצוגת אמנות במרץ 2004. החלון הועבר לכתובתו החדשה ביום שהתברר שהבניין ברוחמה 6 עומד להיהרס לטובת מגדל מגורים. היום עומדת בחלון הישן תצוגת קבע "לא תראו".
(בחלון הישן הוצגו 27 תערוכות. ביניהם – אסף עברון, אורלי מיברג, אדם ברוך, דני רייזנר, יגאל שתיים, יעל גורן שטראוס, לנה רובין, רונן אידלמן)
…
חלון האמנות החדש (רחוב רוחמה 7), תוכנן ונבנה במיוחד, ונפתח בדצמבר 2007 – בתערוכת אמנות קבוצתית "בחסות האור" ברחבת כיכר סגולה שבשכונת נגה (22 עבודות שהתמה והמדיה שלהן קשורה באור, כהומאז' לאור הבוקע מחלון האמנות).
(בחלון האמנות החדש הוצגו 12 תערוכות. ביניהם – דנה לוי, יואב בן דוב, שחף הבר, מורן שוב, נעמה מילר, רותי אגסי)
…
אור מן החלון
בשעות הערב, כאשר מחשיכים רחובות השכונה, ונדלקים פנסי הרחוב, נדלקים גם האורות בחלון האמנות. מרגע זה נדמה החלון לקופסת אור. עוברי אורח מוזמנים ליהנות מחסות האור ומן האמנות המוקרנים ממנו, ולשבת על הספסלים לצידו.
חלון אמנות נגה היקרה אינו מפחד מעוברי האורח. הוא אינו מונע עצמו מבעדם במנגנוני ריחוק והזרה הידועים מחללי התצוגה הקונבנציונליים, אלא מאפשר לצופים ליהנות, ללא פיקוח, מנוכחותו במרחב הציבורי ומתכניו, בין כחלל תצוגה לאמנות לא שגרתית ומאתגרת, ובין כפריט אסתטי וכתפאורה למפגש מקרי או מתוכנן ברחוב.
חלון האמנות שמח להציע אמון וקירבה בין הקהל ועוברי האורח במרחב הציבורי לבין היוצרים והיצירה.
בערבים של פתיחת תערוכות, פולשת התערוכה מן החלון אל הרחוב באמצעות תצוגה על הקירות ממול, מיצבים, מוסיקה, הקרנה של וידיאו או שקופיות על קירות ענקיים ברדיוס שסביב החלון.
נגה היקרה יזם שני אירועי אמנות רבי משתתפים בשכונת נגה: רשות הרבים (אוגוסט 2005), בחסות האור (דצמבר 2007)
צל גדול עומד ליפול
שכונת נגה נאבקת על חייה: נדל"ן אגרסיבי לוחץ את השכונה מכל עבריה. מנופים ודחפורים וגדרות ואילי נדל"ן עטים עליה להחריבה. לבנות אותה לגובה. לצופף אותה. לבטל בה את המבט הפנורמי. צל גדול עומד ליפול. צל חוסם. צל מסתיר. הנדל"ן הפרטי עומד להשתלט על המרחב הציבורי. הצל הזה עומד לכסות אותנו. להשתלט על האור שבחסותו אנחנו פועלים.
שבירת החלון, הבוקר
נגה אולי יקרה
שכונה של גרג'ים
שהיו ונעלמים
ובתים גדולים וחדשים לא מתקבלים כאן בברכה
למה?
כי הם נראים טוב יותר מגרג'ים?
כי מישהו עושה מכה של כסף מלבנות אותם?
מה ההתבכיינות הזו על שכונה שמשנה פניה?
היו ימים – רעים רעים – שהביוב עלה על גדותיו בשככונה, שהגשם הציף וחסם את השכונה
שהבתים שאשנים גרו בהם התקלפו והתפרקו ונחרבו ועדיין גרו בהם בתנאים של כאב
מאד רומנטי לאהב שכונה דלה וחרבה שתנאי המגורים בה מבישים
מאד סוציאליסטי לתעב את כרישי הנדל"ן שבונים בניינים חדשים במקום החורבות
מוטב לרוץ לפוליטיקה ולהיבחר לעיריה ולהשפיע על חוקי הבנייה המתירים צפיפות במקום לכעוס על הבנאים
על המרחב הציבורי אחראית העיריה
הכריש אוכל רק את מה שהצליח לצוד
ואת החלון הנוגה, הבוכה, המלא אור ונהרה – תציעו לאחד הכרישים האלה, שישים בכניסה למגדל שיבנה, במקום שבו ממילא מרכיבים אלקטרוניקה ואור להאיר את פני הבאים באינטרקום
למה מבכים? משום שהמרחק בין זה לבין עוד תערוכת גלובוסים/שוורים קצר מכפי שניתן לדמיין
משום שנגה היא סמן למתרחש בכל העיר האהובה הזאת
ומשום שלא רחוק היום שלנו לא יהיה מקום לחיות בה
בעיה
עצוב
למס 2 – חובה
מה שקורה בעיר האהובה שלנו – קרה ויקרה בכל עיר חיה ונושמת בעולם… החיים זזים ויחד איתם זז הכל – הדמוגרפיה, הארכיטקטורה, האמנות, הטעם הלאומי והטעם האישי… הכל חולף ומשתנה. ורק יצור אנושי שרואה הכל מנקודת הזמן הזערורית שלו – מבכה את הדברים, כי מסכן, עד שהבין אותם והתרגל אליהם – הנה באים ומזיזים לו את הגבינה שלו
אין מרחק בין חלון נגה היקרה הצנוע והטוב לבין הגלובוסים ותאומיהם. אלו שתי ישויות המתקחחמות זו לצד זו ופעם נשמע הקול הזה ופעם זה.
לא קרה כלום. באמת שלא קרה דבר מהותי. הזיזו חלון אהוב