מת פרופ' גוסטב קוחנל
13 ביולי, 2009 | מאת ronenmen1 | קטגוריה: כללימת פרופ' גוסטב קוחנל, מומחה בעל שם עולמי לאמנות ביזנטית וצלבנית. קוחנל נולד ברומניה בשנת 1942 ועם עלותו ארצה ב-1964 החל ללמוד בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז הקדיש את כל מרצו לחקר האמנות הביזנטית והצלבנית בארץ ישראל. מחקרו התמקד בציורי הקיר ובפסיפסים הצלבניים שבכנסיית המולד בבית לחם, ולאחרונה עסק בחקר כנסיית המנזר שבעמק [...]
מת פרופ' גוסטב קוחנל, מומחה בעל שם עולמי לאמנות ביזנטית וצלבנית. קוחנל נולד ברומניה בשנת 1942 ועם עלותו ארצה ב-1964 החל ללמוד בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז הקדיש את כל מרצו לחקר האמנות הביזנטית והצלבנית בארץ ישראל. מחקרו התמקד בציורי הקיר ובפסיפסים הצלבניים שבכנסיית המולד בבית לחם, ולאחרונה עסק בחקר כנסיית המנזר שבעמק המצלבה בירושלים. סמדר שפי בהארץ.
נדהמתי והצטערתי לקרוא את הידיעה על מותו של גוסטב קוחנל שהיה מורה שלי ושל רבים וטובים וייזכר לעד כמי שהלהיב אותנו להתעניין באמנות הביזנטית בארץ ישראל ובאזור בכלל. ייזכר הטיול הנפלא לסנטה קתרינה – אז עדיין בגבולות ישראל – והמפגש המרגש עם כתבי היד הנדירים בספריית המנזר ועם הציורים הקדומים המעטים ששרדו בעולם הביזנטי ועם והפסיפסים שמוסתרים מקהל המאמינים; והטיול לקפריסין, ובכלל זה לניקוסיה החצויה יוונית-טורקית, והטיול לפסיפסי עמק בית שאן והגליל. למרות שקוחנל, רומני 'קלאסי' (מכנסי טרילין, סנדלים עם גרביים) לא היה חברה'מן במובן הישראלי הידוע, הוא הצליח מאד לגבש את תלמידיו בטיולים אלה שהיו בחלקם בתנאי שטח לא קלים (במיוחד בסנטה קתרינה). אבל יותר מכל אני חבה לו את ההתעניינות וההתרגשות מן האמנות הביזנטית העילית וגם את העניין באמנות שולית ופרובינציאלית (כמו שאמנות ארץ ישראל תמיד הייתה), את המחשבות על האיקונוקלאזם והפוליטיקה והשלכותיו על ההיסטוריה של האמנות, ועל יחסי מרכז ופריפריה במאה השישית , ועל יחסי אמנות יהודית ואמנות נוצרית במאות הראשונות לספירה. גוסטב לא היה טיפוס כוחני או כריזמטי במיוחד, מה שלא עשה לו את החיים קלים במסגרת האוניברסיטאית. הוא היה היסטוריון אמנות מן הסוג ה'ישן' והמורשת המקצועית שלו תעניין בוודאי בעיקר את המעטים החוקרים את אמנות ימי הביניים הנוצריים בארץ ישראל. עם כל זאת, הוא היה אחד המורים היותר סימפטיים בין מורי החוג לתולדות האמנות בתל אביב ומי שהשאיר אצלי משקעים עמוקים ביחס לאמנות ימי הביניים בכלל ולאמנות הביזנטית בפרט.
יהי זכרו ברוך.
גם לי , כמו לידידתי דליה מנור, ההודעה על מותו של גוסטב קוחנל הייתה הפתעה וגרמה צער רב. אמנם לא נפגשתי איתו שנים רבות אך הוא היה אחד מעמודי התווך בחשיבה האמנותית שלי. חשיבה יצירתית לפתרון בעיות באמנות בכלל ובעיקר באמנות הביזנטית והצלבנית בארץ ישראל. קוחנל (או ,כפי שכינינו אותו בצחוק "ד"ר קינל" עם האומלאוט בשמו) הצליח לגרום לתלמידיו, בסמינר בנושא זה, להיות שותפים לכל אותם טיולים שהוזכרו ולשתף אותם בהתלהבותו האישית. אותם תלמידים היו יכולים לעמוד ולהתווכח במשך שעות על האיקונוגרפיה של דמויות הקדושים תבליט ביזנטי.
ובהחלט יהי זכרו ברוך
זה עתה נודע לי כי פרופסור קוחנל נפטר. הדבר מעורר בי עצב רב, שכן קוחנל היה אחד האנשים הסימפטיים ביותר בפקולטה לאמנויות בתל אביב, וכן היה אדם תוסס ומלא חיים בעל תשוקה עמוקה לאמנות בכלל ולאמנות ביזנטית בפרט.
תנחומיי לבני משפחתו ולכל אוהביו.