 |
  |
|
|
"לא תעשה לך פסל (ו)כל תמונה"
מאמר קצר מאוד בשאלת הניאוף, המלה ושלמות מעשה היצירה האלהי ישנו מאמר זוהר מעניין שפותח בזו הלשון: "שנוי בחמישה מאמרות אלה כלול הכל. בחמישה מאמרות אלה נגלפו חמישה אחרים, ודאי חמישה תוך חמישה זה כיצד?".* ובעל המאמר ממשיך ומסביר: "'אנכי יי אלהיך' כנגד 'לא תרצח' ששנינו: שניים אלה בכלל אחד נכללו, שמי שהורג ממעט דמותו וצלמו של קונו". בפשטות מותווה כאן עיקרון האומר שחמשת הדיברות הראשונים מכילים, בהתאמה, את חמשת הדיברות האחרונים. הזוהר ממשיך ומסביר את מהות הקשר שבין צמדי הדיברות, אך הייתי רוצה להתעכב מעט שבמעט על הדיבר השני, "לא יהיו לך אלהים אחרים", שמכיל את האיסור הידוע "לא תעשה לך פסל (ו)כל תמונה", ושממנו נגלף, על-פי לשונו של הזוהר, הדיבר השביעי, "לא תנאף".
"מזמור קנ"א" (פרט) מיכאל קסוס גדליוביץ דיבר שני דיבר שביעי
"מזמור קנ"א" (פרט) מיכאל קסוס גדליוביץ בעל מאמר הזוהר ממשיך ומסביר: "'לא יהיה לך' כנגד 'לא תנאף' שהרי משקר הוא בשמו של הקדוש ברוך הוא שנרשם באדם". על-פי ההסבר המרתק שנותן הזוהר, שמו של אלהים שנרשם באדם הוא ברית המילה, ומאחר שהניאוף הוא שקר שנעשה באמצעות הכלי שהוא איבר הברית (כלי שנחתם בו בסימן בצורה וכעדות שמו של אלהים) נעשה כאן שקר בשמו של אלהים, וזוהי פגימה באלהות, ופגימה באלהות כמוה כבגידה באלהות, ובגידה באלהות כמוה כנטישת האלהים, וזו כבר עבודה זרה. על כן מובן מדוע "לא תנאף" מוכל ב"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני".
"מזמור קנ"א" (פרט) מיכאל קסוס גדליוביץ אך מה הקשר בין "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" ל"לא תנאף"? אלהים מסמן בגופו של האדם גבול, ואוסר עליו לחקות אותו בפעולה זו. היות והניאוף מסמל גם את התרת הגבולות, שבירת החוקים החברתיים, מובן איך "לא תנאף" נגלף מ"לא תעשה לך פסל (ו)כל תמונה", שהוא איסור על פריצת הגבול המסומן באיבר הברית.
* זוהר ח"ב צ ע"א – ע"ב. נוסח הטקסט מתוך מאמר הזוהר כפי שהובא במשנת הזוהר בתרגום ועריכה של ישעיה תשבי הוצאת מוסד ביאליק ירושלים, תשל"ה.
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
