האם קיים מרחב ציבורי ברשת?

על מרחב ציבורי ואמנות ציבורית בחלל הפיזי ובחלל המקוון. המאמר משמש גם רקע תרבותי לפרויקט ShiftSpace שאני עובד עליו עם דן פייפר

מרחב ציבורי מוגדר כמקום שלכל אחד יש הזכות להימצא בו בלי שהדבר יימנע ממנו עקב תנאים כלכליים או חברתיים. ההגדרה האתית הבסיסית הזאת היא מושא לקונפליקט סוער בין כוחות אוטוריטטיביים, המבקשים למשטר את המרחב הזה לפי תפישת טובת הציבור שלהם, לבין כוחות אחרים, המבקשים גישה אחרת, ממושטרת פחות.
אמנות ציבורית – כלומר, אמנות הנחשפת במרחב ציבורי – היא דוגמה מושלמת למתח הזה. המונח רחב די הצורך לכלול הן יצירות מוסדיות לחלוטין, דוגמת אנדרטאות ופסלים של גיבורים לאומיים, הן יצירות שהזמינו חברות ותאגידים כדי להציגן ב"מרחב הציבורי" הפרטי שלהן, והן יצירות בלתי מורשות, "יצירות גרילה", שאינן מבקשות לעצמן אישור רשמי.
אמנות הגרילה, המכונה גם אמנות רחוב, מוחה נגד הממשלה המפקירה את השליטה במרחב הציבורי שלנו בידי כוחות מסחריים. אמנים ואקטיביסטים העוסקים באמנות כזו, ופועלים לרוב כקולקטיבים, טוענים כי המקום שאמור היה להיות שייך לציבור הפך למלכודת כסף, כזו שתפקידו של הציבור הצטמצם בה לזה של צרכנים בפוטנציה. אמנים אלה משתמשים בכמה סוגים של אמנות רחוב, דוגמת גרפיטי ואמנות סטנסיל, פסלים ומיצבים המוצבים שלא כחוק, מיצגים והפנינגים.
הרשת מתוארת לעתים תכופות כסביבה אורבנית, בעלת דינמיקה חברתית משל עצמה. מונחים כמו "דף בית" מאפשרים לנו להבין איך ניתן לראות את הרשת כמרחב פרטי מטאפורי, אבל איזו מטאפורה יכולה לשמש אותנו כדי לתאר מרחב ציבורי ברשת? הפריחה הנוכחית של התוכנות החברתיות מעבירה את מרכז הכובד של הרשת אל תוכן שמייצרים המשתמשים. אתרים כמו MySpace ו-Flickr מציעים אינטראקציה חברתית מסוגננת. האם אלה יהיו המרחבים הציבוריים של הרשת? לא ממש. אלה מרחבים חברתיים, אך לא בהכרח מרחבים ציבוריים. הם קובעים מערך תחום מאוד של חוקים המגדירים בדיוק איזה סוג של אינטראקציה חברתית ניתן לקיים בהם, בידי מי, מתי ובאיזו מידה. אלה יהיו ודאי המוסדות הציבוריים או מועדוני החברים של המרחב האורבני הדיגיטלי.
מה משמש, אם כן, כרחובותיה של הרשת? האם יש לה כאלה?
דיון בסוגיה הזאת יכול להסתייע בעבודת הנט-ארט הקונספטואלית של כריסטוף ברונו, The Google AdWords Happening. לאחר דיון ברשימת התפוצה Rhizome.org – דיון שעסק בשאלה "כיצד להרוויח כסף בנט-ארט?" – החליט ברונו להתחיל להפסיד כסף בנט-ארט, וכך להבין איך אפשר גם להרוויח מכך קצת. הוא רכש מלות מפתח בשירות Google Adwords, ופירסם שירים קצרים בדמות מודעות גוגל. השירים האלה – כמה מהם חסרי מובן, כמה מהם משעשעים וכמה פרובוקטיביים – הוצגו כאשר מנוע החיפוש של גוגל שימש לחיפוש מלות מפתח דוגמת "symptom" ו"dream", וכן "mary" ו"money". כל אחת ממלות החיפוש האלה הביאה להצגת מעין הייקו, עם כותרת מוזרה ולפעמים אף ללא ציון כתובת האתר המפורסם במודעה (כביכול). לדוגמא בחיפוש המילה 'Dream' הופיעה המודעה:

Follow Your Dreams
Did I just urinate?
directly into the wind
www.unbehagen.com

כריסטוף ברונו, שירים קצרים בדמות מודעות גוגל 

בתוך 24 שעות, כ-12 אלף איש ראו את השירים של ברונו. במהלך הקמפיין קיבל ברונו הודעות מגוגל, שלשונן:

"אנו מאמינים שתוכן המודעות שלך אינו משקף במדויק את תוכנו של האתר. אנו מציעים שתערוך את טקסט המודעות שלך כך שיצביעו במדויק על טיב המוצרים שאתה מציע. הדבר יסייע לך ביצירת קמפיין אפקטיבי יותר, ובשיפור התשואה. אנו ממליצים גם שתכניס את מלות המפתח שלך לשורה הראשונה של המודעה, שכן הדבר מסייע במשיכת גולשים לאתרך".

לאחר שהתעלם מההודעות האלה, קיבל ברונו את ההודעה הבאה:

"שלום,
אני בוחן הביצועים האוטומטי של כריסטוף ברונוSelect. תפקידי הוא לשמור על שיעורי ההפניה גבוהים ככל הניתן, כך שהמשתמשים יוכלו לסמוך לאורך זמן על מודעות AdWords שיסייעו להם באיתור מוצרים ושירותים.
אלף ההופעות האחרונות בקמפיין שלך זכו בפחות מחמש לחיצות. כאשר אני מבחין בתוצאות כאלה, אני מפחית באופן ניכר את שיעור הופעתן של המודעות שלך, כך שתוכל לבצע את השינויים שיסייעו בשיפור הביצועים.
שלך,
בוחן הביצועים האוטומטי של Google AdWords".

לאחר מכן המודעות נפסלו. ברונו היה מאוכזב. בהצהרת האמן שלו הוא דן במחירן של המלים ובכך שלמלים שונות יש מחירים שונים: "sex" היא מלה יקרה, ואילו "free" היא המלה היקרה ביותר.
ברונו מתח ביקורת על כך שגוגל יצרה כלי ציבורי חשוב כל-כך, שפעולתו אינה מבוססת על חוקים אתיים, אלא על חוקים כלכליים. ואכן, מנוע החיפוש של גוגל הוא הדבר הקרוב ביותר לרחוב שיש ברשת. מובן, על כן, מדוע יכול אמן להאמין שעליו לדרוש בו את שחרור המרחב הציבורי – אלא שנסיונו של ברונו לא הכיר בכך שגוגל אינו מרחב ציבורי. גוגל הוא רכוש פרטי, ואף שיש לו כוח רב במידה יוצאת מגדר הרגיל על חיינו ברשת, גוגל פועל בתנאים שקובעים בעליו, ולפי תפישתו שלו באשר למחויבות שלו ללקוחותיו. ברונו לא אמור היה לקוות שיוכל לדרוש להשיב לו את מה שלא היה שלו מעולם.
ובכל זאת, אני חושב ש"The Google AdWords Happening" היא עבודה חשובה. זו הדגמה מושלמת לשאלה השנויה במחלוקת של המרחב הציבורי המקוון, והיא מבהירה שאם לרשת אכן יש רחובות, הרחובות הללו נשלטים בידי כוחות מסחריים ותאגידיים, ואין לטעות ביניהם לבין מרחב ציבורי.
הרשת לא נוצרה כדי להכיל מרחבים ציבוריים, אבל כעת יש צורך הולך וגובר בהם. המרחבים האלה אינם צריכים להשתייך לאתר מסוים; הם צריכים להיות שייכים לציבור. יש לכונן אותם ברובד שמעל פרוטוקול הרשת הנוכחי. הם צריכים לאפשר אינטראקציה ציבורית מוכוונת פחות וחופש יצירתי רב יותר למשתמשי האינטרנט. הרשת היא הניסוי המבטיח ביותר שיש לנו בניהול מערכת בתנאים של משטר פוסט-גלובלי, ועלינו להכיר בעובדה הזאת ולהבין את חשיבותה. אם אנחנו רוצים שלעולם יהיה מרחב ציבורי מחר, אנחנו צריכים להבטיח שלרשת יהיה מרחב ציבורי היום.