אמני הגרפיטי המיליטנטים של שטוקהולם
נשרפות, נערפות, מושלכות, מוטבעות, נגנבות, נחטפות, מתפוצצות: כמה מלים על גורלן העגום של חיות הפיברגלס
עגל הזהב 1: זהב הרייך
עגל הזהב 2: פינגווינים עלייך, ישראל
עגל הזהב 3: שוורים ושערים
המחאה מול מיצג השוורים בישראל, הצתת השור בשדרות רוטשילד, היתה רק חוליה בשרשרת מחאות ותגובות חריפות שעוררו תערוכות החיות בארץ ובעולם. כבר מהתערוכות הראשונות בחו"ל זכו הפסלים להיות קורבן לוונדליזם ולהתעללות מסוגים שונים: בשווייץ, שתי פרות הושלכו לאגם ז'נבה; בניו-יורק נעלמה מקווינס הפרה MOO-STRIPA, ולשש פרות נחתכו האוזניים; בתערוכת החזירים של סינסנטי, החזיר הטיפוגרפי Typigraphy, שהודבקו עליו אותיות בגופנים שונים, נחבל קשות, ראשו נותץ וטלפיו שוברו (כהערת אגב, יש לציין כי נזק נלווה של התערוכות הוא האופן שבו הן מביאות את משחקי המלים, ההתחכמויות המילוליות ואת השימוש בלשון נופל על לשון לממדים אינפלציוניים מחרידים. פרה העונה לשם Picowso היא דוגמה מעודנת יחסית לתופעה). בתגובה הפכו האמנים את המקום שבו הוצב למעין זירת פשע; חזירה אחרת מאותה תערוכה, Eleanor Pigsby, נגנבה בעת שביקרה בדרום-קרוליינה; שני ונדליסטים הציתו את הפרה MERCI HENRI, מחווה להנרי מאטיס, שנוצרה במקור לתערוכה בשיקגו. הפרה שוחזרה וקושטה כפרת מכבי אש; החזיר הריעו-לחיילים נגנב מתערוכה בלקסינגטון, ונמצא כעבור כמה ימים בשדה מחוץ לעיר; באוגוסט 2003 נחטפו ארבעה חזירים מהתערוכה בלאפייט, ואיתם יסודות הבטון שלהם; באותו חודש, כשביקרה תערוכת הפרות באירלנד, נרשמו שיאים חדשים של ונדליזם: תוך כמה שעות כוסו הפרות של דבלין בגרפיטי, כעבור כמה ימים נכרתו ראשי כמה מהן, לאחת נחתכו הכנפיים, ובסך-הכל ניזוקו קשות כעשר פרות מתוך שבעים שהוצבו בעיר. בפעם הראשונה בתולדות המיזם המארגנים העבירו את התערוכה מרחובות לקניונים; באוגוסט 2004, נעלמה פרה בפראג. מאוחר יותר התברר כי הושלכה לנהר. על כך אמר וצלב האבל: "ייתכן שישנם אנשים שפשוט לא מסוגלים להתבונן בשום דבר נחמד, שונה או מקושט. אולי הם לא מסוגלים אף להתבונן במראה".
הפרה שעיצב דייוויד לינץ' לתערוכה בניו-יורק. נדחתה
מלבד פגיעות פיזיות ספגו הפסלים, מראשית הדרך, גם ביקורות מצד אמנים, מצד פעילים חברתיים ומצד אחרים, שהעניקו לזרם האמנות המפוקפק הזה את כינוי הגנאי "מק'ארט". הפרה שעיצב דייוויד לינץ' לתערוכה בניו-יורק נדחתה: כרותת ראש, אכולת גב, חלקיה טבולים בצבע דם, מזלגות וסכינים נעוצים באחוריה. המארגנים לא היו מסוגלים לשאת את המחשבה שתוצב ברחובות העיר. הנרי שטרן, האחראי על הפארקים בעירייה, טען אז שהפרה מזכירה לו את צ'רלי מנסון. "אני לא יודע אם זה שוק-ארט או שלוק-ארט", אמר, והמליץ ללינץ' לחזור לבימוי סרטים. בסופו של דבר הפרה הוצגה בגלריות ואף השתתפה בתערוכת הפרות בסן-פרנסיסקו. מלבד הפרה של לינץ' נדחו בניו-יורק הפרות MOONIKA LEWINSKY, ופרה שעוטרה כחסיד יהודי. במחאה, קבוצת אמנים שהשתייכה לעמותת ניו-יורק לאמנות פרשה מהתערוכה. בשיקגו, אחד האמנים כיסה את הפרה שלו בגרפיטי. היא נפסלה בתואנה שהעיצוב מזכיר סמלים של כנופיות רחוב. האמן מחה, אך ללא הועיל.
באוגוסט 2004 נעלמה פרה בפראג. מאוחר יותר התברר כי הושלכה לנהר. וצלב האבל: "ייתכן שישנם אנשים שפשוט לא מסוגלים להתבונן בשום דבר נחמד, שונה או מקושט. אולי הם לא מסוגלים אף להתבונן במראה"
בקיץ 99', בעת תערוכת הפרות בשיקגו, החלה גם פעילות נגד של קבוצת אמנים ואקטיביסטים שהניחו תחת הפסלים צואת פרות עם שלטים שעליהם נכתב "החרא האמיתי", ובתוך כך החלו להרצות על אודות אירועים היסטוריים שונים שהעיר מבקשת להשתיק ולהשכיח. שנתיים מאוחר יותר נערכה בשיקגו התערוכה "Suite Home Chicago", פרפראזה על השיר Sweet Home Chicago"". במסגרת התערוכה פוזרו במוקדי תיירות בעיר פסלי פיברגלס של רהיטי סלון, ספות שולחנות וטלוויזיות דמה. בסך-הכל הוקמו ברחבי העיר כמעט 500 סוויטות. ההתנגדות האזרחית לא איחרה להתעורר. קבוצת אמנים ואקטיביסטים משיקגו התרעמו על כך שבעיר שלהם מוצגת אמנות ציבורית ברמה של קישוט ברזי מכבי אש. הם זעמו על שהסוויטות הוקמו בשטח ציבורי ותוחזקו מכספי הציבור המקומי להנאת התיירים, בעוד לתושבי שיקגו עצמם אין די דיור במחיר סביר, ומספר מחוסרי הדיור גדל מדי שנה.
הסוויטות הוקמו בשטח ציבורי, ותוחזקו מכספי הציבור המקומי להנאת התיירים. לתושבי שיקגו עצמם אין די דיור במחיר סביר
הקבוצה – המחלקה להשבת מרחב ואדמה – יצאה לפעולה. היא בנתה סביב כמה מפסלי הרהיטים בקתות קרטון ועץ, ליצירת צריפים ארעיים: לרתום את הרהיטים המדומים לשימוש אמיתי, להפוך את הפסלים לדיור עבור חסרי הדיור. על סף כל "סוויטה" הניחו אסקופית עם הברכה "Sweet Home", מאיינים את משחק המלים המתחכם של שם התערוכה, ומחזירים גם את רצף הצלילים למשמעותו המקורית. על קירות הבקתות תלו מידע סטטיסטי בנוגע להעברת דיירים מבתים ציבוריים בשיקגו. כך, למשל, נכתב שם כי 18 אלף יחידות דיור עומדות להיהרס, ולהותיר 42 אלף איש חסרי בית. לצד הנתונים היבשים נתלתה תמונה של ראש העיר, שפעולותיו דנו רבים לחיים בלי בית, וכתובת גדולה קראה לתייר המזדמן: "אם היית חי פה, היית חסר דיור".
באפריל 2004, בתגובה למצעד הפרות באטלנטה, התארגנה קבוצה של שישה אקטיביסטים סביבתיים בשם "החזית לשחרור האמנות" אשר יצרה "פרה מתאבדת". היה זה מיצב אמנותי בעל מנגנון הרס עצמי, ובמרכזו פרה שלא יכלה לשאת עוד את המצב. הקבוצה יצרה וידיאו של ארבעים שניות ובו נראית פרה שעליה הכתובת "YOUR AD HERE" מתפוצצת לכדור אש. הפרה, אגב, שרדה את הפיצוץ, והמשיכה לקשט את מתחם החבורה.
המחאה שזכתה לתהודה הרבה ביותר עד כה אירעה באוגוסט 2004, כשבשטוקהולם נערכה תערוכת "CowPARADE" מקורית. הפרה שהוצבה מול המוזיאון לאמנות מודרנית נגנבה, ומעט אחר-כך שיחררה קבוצה ושמה אמני הגרפיטי המיליטנטים של שטוקהולם וידיאו שנראה כאילו נוצר בהשראת הפקות אלקאעידה. הסרטון הופיע באתר הבית של הקבוצה, ונראו בו שני צעירים עם מסכה על פניהם אשר הודיעו:
"אנו, חברי אמני הגרפיטי המיליטנטים של שטוקהולם, חשים חובה מוסרית להגן על עירנו מפני הפרות שפלשו לרחובותינו. הפרות אינן אמנות. העובדה שפרות אלה מוצגות כאמנות ציבורית היא ההונאה הגדולה ביותר. פרסומות לעולם לא תהיינה אמנות. חופש הביטוי כבר לא שייך לאדם הממוצע, רק לאלה שיש להם הכסף לקנות שלט חוצות, או במקרה זה פרה המשמשת כשלט חוצות. אנו מאמינים כי חופש הביטוי בסכנה. הטלת ספק בלגיטימיות של הפרות כדי להגן על חופש הביטוי הוא חובת כל אזרח. חטפנו בת ערובה. אנו דורשים שהפרות יוכרזו לא-אמנות, ושכל הפרות יעזבו את רחובותינו לפני צהרי יום 23 באוגוסט. אנו דורשים גם קירות שעליהם יוכלו תושבי שטוקהולם לצייר ולבטא את עצמם. אם דרישותינו לא ייענו, בת הערובה תועלה קורבן. ונדליזם וצדק אמנותי יוצאו אל הפועל".
מעצבת הפרה החטופה, בקה קרין איברסדוטר, טענה כי החוטפים אינם אמני גרפיטי, אלא סטודנטים לאמנות המחפשים תשומת לב. כסימוכין לטענתה ציינה כי הטקסט על השלט שנראה בסרטון הווידיאו לא נראה כאילו נוצר בידי אמני גרפיטי. בינתיים ניסו המארגנים למצוא פשרה. בתמורה לפרה שנחטפה הציעו לחוטפים פרה לבנה שיוכלו לעצב כראות עיניהם, ולהבהיר מה היא "אמנות אמיתית". הם הציעו אף למכור את הפרה הזאת יחד עם חברותיה. המנהל בפועל של תאגיד CowPARADE באירופה אמר לעיתונים: "אנו שמחים לדון עם יחידים על מהי אמנות ומה לא, אבל מעשה זה סתם מותיר טעם רע בפה". אף אחת מההצעות לא הרשימו את חברי הקבוצה. כמה שעות לאחר שהאולטימטום פג, קיבלו המארגנים חלקי פרה בשקית ניילון שחורה. הווידיאו באתר הוחלף בסרטון המתעד את כריתת ראש הפרה.
