מניפסט כדאי לאישה לסרב ללכת ל"מקומות העבודה"

מניפסט כדאי לאישה לסרב ללכת ל"מקומות העבודה"

הקדמה מאת: נועם אבידן סלע.
המניפסט "כדאי לאישה לסרב ללכת למקומות העבודה", מאת רקפת וינר עומר, הופיע לראשונה כחלק מתערוכת היחיד "כדאי לאישה לסרב ללכת למקומות" בסלון מזל, תל אביב, פברואר 2003.

מניפסט כדאי לאישה לסרב ללכת ל"מקומות העבודה"
מאת: רקפת וינר עומר

האישה מנוסחת בתרבות כזו שחסר לה,למרות שלא חסר לה דבר.
כל עוד היא מנוסחת כך, הגבר תמיד יהיה חייב לה את מה שכביכול לו יש.

כאן קריאה לאישה לסרב ללכת לעבודה.

רקפת ווינר עומר

רקפת ווינר עומר

הפוליטי:

באופן ציבורי מניפסט זה מגלה חוסר אחריות כלפי מי שאחרת ממני,
ושאין לה את הפריבילגיה לסבול באותו אופן בו אני סובלת.

המניפסט פונה למי שהיא כמוני: נראית בדיוק כמוני, סובלת מדכדוך ,שייכת
למעמד הבינוני, ונתונה לשליטה על ידי הימצאותה בתרבות .

היא גם נמצאת במערכת יחסים עם גבר:
נשואה או חיה עם גבר, מקיימת יחסי מין או מאוהבת בגבר, קורה שהיא נתקלת
במבטו של גבר.

רקפת ווינר עומר

רקפת ווינר עומר

האהוב:

יחסים בתוך התרבות מכוונים את האישה להתאים את גופה ולהפוך את עצמה
באופן שלא מדברים בו לשפחת מין.

מעשית, הרבה נשים נהנות להיחדר על ידי איבר מין והן מאושרות לרגע תוך כדי
זה שהן מתאימות את עצמן ומדחיקות את חוסר ההתאמה המובנה בין המינים.

לכאורה יש אפשרויות רבות : אישה יכולה להיחדר על ידי גבר שאבר מינו
רפוי בדרכים אחרות, כך פרק הזמן יוגדר על ידיה ולא על ידי הזקפה. היא
יכולה להחדיר לפתח הישבן שבגבר מעדר חלוד שיניים ולגעת בגבר על כל שטח
פני העור של גופו בדרכים שלא מביאות לחדירה.

אך האישה הופכת את עצמה למספקת צרכיו המדומיינים של מישהו והאהבה
מוגדרת לפי הזקפה ונערכת בהתאמה אליה. אפילו אם הגבר לא רוצה כלל באשה.

האישה נדרשת על ידי חוסר ההתאמה הזה המובנה בתרבות, לספק בתוך מערכת היחסים
האינטימית עם אהובה, בן זוגה, הפרטנר המיני שלה והגבר שלא רצה בה
שירותי מין.

רקפת ווינר עומר

רקפת ווינר עומר

כסף:

על שירותים אלו הגבר צריך לשלם בכסף.

שמחה:

נדמה לי שאפשר לומר כי מצבנו הכלכלי, החוקי והפוליטי השתפר באופן דרסטי.
נדמה לי שאפשר גם לומר כי מצבנו הנפשי הורע.

רקפת ווינר עומר

רקפת ווינר עומר

הכדאי:

במדינות בהן התפתחה טכנולוגיה שהופכת את כוח העבודה הביתי לבלתי נחוץ
להישרדות, התחזקו תנועות שחרור נשים שלחמו בין היתר על זכותן של נשים
שכבר לא נחוצות בבית לעבוד ולהתפרנס.

למעשה, כוח העבודה הזה שהפך מיותר יכול היה להתפנות ללימוד, ולהולכת
שינוי חברתי, פוליטי, מיני ותרבותי. למשל שינוי שיצור דרכי השפעה מרכזיות
בחברה שלא נקבעות בממדים של כסף, טכנולוגיה או כוח צבאי. שינוי שהיה
הופך על פניו את הגדרת המינים בתרבות, את יחסי הכוחות באינטימיות ובשפה
או את הסוואת הקשר בן מין לכסף.
אבל זה לא היה משרת את האינטרסים של הגברים במעמד הבינוני.

הפמיניזם הפך כדאי לגברים ואיפשר להפנות את כוח העבודה שהתפנה ל"מקומות
עבודה", להגדיל את רמת ההכנסה של המשק הביתי, דבר שבעיקר גברים יוכלו
לנצל וליהנות ממנו, "לעייף" את הנשים בעבודות מתישות שלא יכולות להביא
לידי ביטוי את כישוריהן וכשרונותיהן ולהרוויח פחות על שעת עבודה באופן
דרסטי כדי שיאלצו להישאר תלויות כלכלית בגברים.

נשים החיות עם גברים ממילא תלויות בגברים במידה ניכרת וממילא מספקות
שירותי מין, לכן הן לא צריכות ללכת ל"מקומות עבודה".
הן צריכות להישאר פנויות בשעות בהן היו אמורות ללכת לשם ולהקדיש את הזמן
הזה לצבירת כוח . נשים צריכות להיות פנויות ולעסוק באמנות!

אין הכוונה לזה שנשים תדחקנה יותר את צורכיהן ותתאמנה עצמן יותר מבחינה
מינית תמורת החופש שלהן אלא ההפך. יש להכיר בכך שבאופן מובנה, בתוך
התרבות הנאתה המינית העמוקה ביותר של האישה (אליה יש לשאוף!) משאירה תמיד
עודף בו היא הופכת למספקת שירותי מין. לפי הגדרת המינים בתרבות (לגבר
"יש" !לאישה "חסר"! ), לפי הכלכלה המינית שתוארה לעיל ולפי מצבן הכללי של
נשים לעומת מצבם של גברים, כל גבר תמיד חייב לכל אישה ולכן, מוסרית,
הגבר צריך לעבוד יותר ולשלם לאישה בלי שהיא תצטרך לעשות שום דבר נוסף
מלבד להיות אישה.

פרקטית, כל יחסים בין גבר לאישה בתרבות הופכים באופן מובנה את האישה
לזונה תחת מסווה של שיוויון ושיתוף.
מתוך האפשרויות העומדות בפני האישה האפשרויות הכדאיות לה הן או סירוב
ליחסים עם גברים (דבר שהוא בלתי אפשרי גם עבור מי שנמנעת מכל מגע עם
גבר!), או סירוב לכל תנאי חיים אחרים שהם פחותים מתנאי חייה של זונת
צמרת תוך ניצול הטיעונים האלה לטובתה.

כל זה יגדיל כמובן את תלות האישה בגבר ,משום שהגבר הוא זה שיקבע באופן
רשמי מי היא.
לכן הסדר כזה הוא הדרך היחידה לאותנטיות ביחסים בין המינים.

לכן הסדר כזה הוא הדרך היחידה לאהבה בין המינים והוא הכרחי גם במחיר של
ניתוחים וטיפולים מיותרים ברגליים התחתונות ובעצמות הרגליים התחתונות
שגברים יעברו בעידודן של נשים תוך שהן מנסות לא להסגיר את הסכנה הפואטית
בה הן נמצאות.