תשע העיניים של Google Street View

תשע העיניים של Google Street View

לפני שנתיים שיגרה חברת גוגל צבא של מכוניות חשמליות היברידיות לרחבי תבל, כל אחת מהן נושאת תשע מצלמות על עמוד. צי המכוניות צויד ב-GPS ובשלושה מדי טווח לייזר ויצא למסע בלתי נגמר, שתכליתו לצלם כל אוטוסטרדה ומשעול ברחבי העולם החופשי.

ג'ון רפמן
תרגום: עמי אשר

בהתאם לחזונה של החברה – "לארגן את המידע העולמי ולהפוך אותו לזמין ושימושי בכל העולם" – פרויקט ענק זה, המכונה Google Street View, נוצר רק במטרה להוסיף תכונה חדשה לשירות Google Maps.


1st Ave. מס' 308, פיטסברג, פנסילבניה
רכב
Street View לעולם אינו מסתתר, אך לעולם גם אינו מצהיר על בואו. הוא מנהל מרדף עיקש אחר רגעים בני חלוף

כל עשרה עד עשרים מטר, תשע המצלמות מצלמות אוטומטית כל דבר שחולף בפריים. תוכנת מחשב מחברת את התצלומים לכדי תמונות פנורמיות. כדי למנוע זיהוי של בני אדם ומכוניות, התוכנה מטשטשת פרצופים ולוחיות רישוי.


Rue de la Vicarie מס' 20, סן ברייק, צרפת
תוכנת זיהוי הפנים של
Street View כושלת לפעמים, וחושפת זהויות בשוגג

כיום, שירות Google Maps מאפשר צפייה פנורמית בתמונה אופקית של °360 ובתמונה אנכית של °290 (מגובה של כשני מטר וחצי) בכל רחוב שמכונית Street View נסעה בו. לא זו בלבד שהמצולמים ב-Street View לרוב אינם מתנגדים לכך, אלא שהם אף חושקים בצילום. על פי רוב, המעקב המקוון אינו נתפש עוד כפלישה מטרידה לפרטיות, ואף לבש עם הזמן אופי "ידידותי" והיה לתופעה מקובלת בסביבה האנושית.


מושאי מבטם שלהם: מכונית
Street View יוצאת ממטה גוגל במאונטן וְיוּ, קליפורניה, על רקע תשואות נלהבות של עובדי החברה

לפני שנה התחלתי לאסוף תמונות מסך של Street View מכמה בלוגים ובליקוט עצמי. מאמר זה מראה כיצד משקפים האוספים שלי את הריגוש שבחקירת העולם הווירטואלי החדש הזה. העולם כפי שנלכד בעדשות גוגל נראה אמיתי ושקוף יותר בזכות המשקל המיוחס למציאות החיצונית, בזכות ההנחה שמדובר בתיעוד ניטרלי ונטול משוא פנים, ואפילו בזכות היקפו האדיר גרידא. לצד זאת, אני מכיר בכך שצורת צילום זו מניבה טקסט תרבותי ככל טקסט אחר, מרחב מובנה ומבנה שהאמן ואוצר התצלומים יכולים לסייע בהבניית צפניו ומשמעותו, ובפענוחם.


דרך איגל פוינט, שרווד, פולאסקי, ארקנסו

אוספי Street View מייצגים את האופן שבו אנו חווים את העולם המודרני, ומבטאים בפרט את המתח שבין יקומנו האדיש והמנוכר לבין חיפושנו אחר קשר ומשמעות. ואולם, ניתוח ביקורתי של האופן שבו מציגה גוגל את עולם החוויות מצריך עיון ביקורתי בחברת גוגל עצמה.

תחילה נמשכתי לאסתטיקה החובבנית והרועשת של התמונות הגולמיות. מראות הרחוב עוררו בי תחושת דחיפות שלדעתי אפיינה את תצלומי הרחוב המוקדמים. בזכות מבטם הניטרלי כביכול, התצלומים ניחנו בסגולה ספונטנית, חפה מרגישויותיו או עמדותיו של צלם אנושי כלשהו. התפתיתי לראות בתמונות ייצוג ניטרלי ומיוחס של המציאות – כאילו בזכות ניתוקן מכל הקשר חברתי, לבד מן הרצף הגיאו-מרחבי, יש בכוחן של התמונות הללו להעמיד צילום דוקומנטרי טהור, וללכוד בעדשת המצלמה פרגמנטים של מציאות שעורטלו מכל התכוונות תרבותית.


שד' דר' פארק אבאלון, יוניון פארק, פלורידה

האופן שבו מתעדת Street View את המרחב הפיזי שב ומכונן את האיזון הנאות בין הצלם לנושאו. כך יכולה אמנות הצילום להגשים את מה שמבקר האמנות ותיאורטיקן הקולנוע זיגפריד קראקאוור הגדיר כחזונה: "לייצג היבטים משמעותיים של המציאות הפיזית בלא לנסות להציף את המציאות הזו, כך שחומר הגלם הנמצא במוקד נותר שלם ובה בעת נעשה שקוף".


דרך ויפ
112, מרשל, פנסילבניה
מבט חטוף על נהג
Street View

מאגר החומרים העשיר עד אינסוף סיפק למחקר שלי הזדמנות יוצאת מגדר הרגיל לבחון, לפרש ולאצור עולם חדש באופן חדש. השיקולים האסתטיים שבבסיס בחירותי שונים במידת מה מאוסף לאוסף. לדוגמה, כמה אוספים מושפעים מהיכרותי עם תולדות הצילום ומרמזים לסגנונות צילום ישנים, ואילו בחירות אחרות – למשל התמונות הממחישות כיצד מתארת גוגל את ההוויה המודרנית – נשענות על תיאוריה אסתטית ביקורתית. ואולם, בכל דוגמה ודוגמה אני מקדיש תשומת לב קפדנית להיבטים הצורניים של צבע וקומפוזיציה.

בתוך הפנורמות, אני מסוגל לאתר דימויים אורבניים המעלים על הדעת תצלומי רחוב אמריקאיים מחוספסים. לחלופין, אני יכול למצוא גם דימויים של אמריקה הכפרית שמזכירים את התצלומים שהזמינה מינהלת החקלאות הפדרלית [FSA] בשנות השפל הכלכלי הגדול.


רח' צפ' האצ'יסון
2588, פילדלפיה, פנסילבניה


שד' דר' לאמאר, אוסטין, טראוויס, טקסס


רח' מיין, רפיד סיטי, דקוטה הדרומית

אני יכול לחפש תצלומים מושלמים כגלויה שלוכדים את מה שקרטייה-ברסון כינה "הרגע המכריע", כאילו הייתי צלם עיתונות המגיב באופן מיידי לאירוע בשעת התרחשותו.


רח' לה הוּשֶט, פריס
המבט "שווה הנפש" מצנן אפילו את הסנטימנטליות של הזוג הפריסאי החבוק, המככב לעתים קרובות כל כך בתצלומי רחוב צרפתיים

במקרים אחרים לכדה אותי תחושת הנוסטלגיה, הערגה והאובדן שבתמונות הללו – תכונות שמאפיינות צילומי משפחה ישנים.


Lungomare 9 Maggio 58, בּארי, פּוּליה, איטליה

אני יכול גם לבחור להיות צלם נוף ולהרהר בשלל האפשרויות החזותיות.


כיכר קוּמאנה
76, נאפולי


412 US-9W, בית לחם, ניו יורק
שגיאות מצלמה יכולות ליצור חללים מוזרים ונופים פסיכדליים עגמומיים


היסטוריון עתידי יבקש אולי לחקור את הארכיטקטורה של פרבר זה שמצפון לפריס. אם גוגל תרצה בכך, האחסון השיטתי של צילומים פנורמיים ימלא את התפקיד ההיסטורי של אמנות הצילום כמשמרת התרבות

לחלופין, אני יכול לחפש סצנות חולפות שמזכירות לי את אחד הצילומים המבוימים של ג'ף וול.


רח' פֿוֹבּוּר די טמפּל, פריס

צילומי הסטילס של Street View אמנם משקפים לכאורה מגוון סגנונות, אלא שאופן הפקתם – צילום באמצעות מצלמה אוטומטית מגובה של שני מטר וחצי, מאמצע הכביש, הנושא תמיד את חותמת גוגל – מגדיר ומגביל בהכרח את האסתטיקה החזותית שלהם. טשטוש הפנים, הטקסטורה הדיגיטלית הייחודית ותחושת העומק המעוותת של התוצר הפנורמי: כל אלה ייחודיים לדקדוק החזותי של התוכנה.


רח' וורוויק, גייטסהד, אנגליה
נדמה שטשטוש הפנים של גוגל הוא דבר הולם. האם פניהם של השכנים שלי אינם לפעמים רק כתם מטושטש עבורי?"

מאפיינים חזותיים רבים של הצילומים, כמו חותמת זכויות היוצרים של גוגל וחיצי המצפן, מזכירים לנו כל העת כיצד מופקות התמונות. לדידי, כנות זו באשר לאופן הצילום דווקא מעצימה את הריגוש שמספק הרגע החולף הנלכד בעדשה, ולא גורעת ממנו.


רח' האב פדרו ואלאסקו, ולנסיה

דרך ברוויק, בלפסט, צפון אירלנד

אף שהתצלומים של גוגל מופקים באמצעות מצלמה אוטומטית ומתוכנתת מראש, הצופה מפרש את המראות. שיטת צילום זו, אדישה ונעדרת כוונת מכוון, אינה משתקת את הנטייה הטבעית שלנו לזהות כוונה ותכלית בתמונות.


IJsselmeerkijk 10, Zeevang
, הולנד
צורת הצילום החדשה אולי הדירה את הצלם מן התהליך המכני, אך תמונות
Street View עודן טקסטים תרבותיים התובעים פרשנות

אופן זה של תיעוד עולמנו – המתח הזה שבין המצלמה האוטומטית לבין האדם המחפש משמעות – הוא שיקוף של הווייתנו המודרנית. בתור יצורים חברתיים, אנחנו רוצים לבוא במגע ורוצים להיות משמעותיים עבור זולת מסוים, רוצים להימנות ורוצים להיחשב, אך מנת חלקנו היא לא פעם בדידות ואנונימיות.


רח' מז' קליירמונט
51, אדינבורו, סקוטלנד
המתח שבין משמעות להעדרה ניכר במיוחד בתצלומים אלה, המייחלים למשמעות האנושי – ולו גם דרך המחשת חסרונה

אבל גוגל אינה כופה עלינו בהכרח את האופן שבו היא מארגנת את ההוויה; תחת זאת, המצאי התיעודי עשוי להמחיש כיצד אנו כבר מבנים את נסיוננו.


23rd Ave. S. מס' 802, סיאטל
יש שינקטו גישה בלשית בבואם לסקור את מאגר התמונות, וישלהבו את דמיוננו בפשעים אפשריים או ממשיים, ובהם מעשי שוד, פריצות ומעצרים


ויה ואלאסה, רוֹ, לומברדיה, איטליה
אחרים יחפשו תצלומים מעוררים יותר, ויבחרו למשל בזונות שנלכדו בעדשת גוגל
מראות הרחוב מבהירים איזו תחושה מעוררים בנו המראות הנקשרים זה אל זה בראש ובראשונה משיקולי רציפות גיאוגרפית, להבדיל מקשרים בין-אישיים.


רח' נברון
24, סן בּיֵין, צרפת

תמונת רחוב כזו מבהירה לנו איזו הרגשה מתעוררת לנוכח תיעוד מלא, שאינו מבכר שום התרחשות על פני שום התרחשות אחרת.


רח' ליטל דר'-מז' מס'
26, אטלנטה
לפרקים, מבטה המנוכר של המצלמה האוטומטית גורם לנו להרגיש כאילו בעת ובעונה אחת צופים בנו כולם ואין צופה בנו איש

האוספים הללו מבקשים לגלם את ההוויה בת זמננו כפי שהיא מיוצגת ב-Google Street View. אנו מופצצים ברשמים פרגמנטריים ומוצפים במידע, אך לעתים קרובות אנו רואים יותר מדי ואיננו קולטים דבר. בעבר, הדת והאידיאולוגיות סיפקו לנו לא פעם מסגרת לארגן באמצעותה את החוויה שלנו; כיום, גוגל הכתירה עצמה כמארגנת המידע בעבורנו. סרגיי ברין ולארי פייג' השוו את מנועי החיפוש שלהם לתודעה האלוהית ובחרו את "לא להרע" כמוטו של החברה.

אף שבהחלט ניתן לראות במנוע החיפוש של גוגל ישות רבת חסד, הרי שמראות הרחוב מציגים לנו עולם מבעד לעיניה של אלוהות אדישה ומנוכרת. המצלמות מתעדות את תולדות האנושות, אך אינן פועלות בהן. ככל שעניינה של גוגל מגיע, העולם יכול להיות חף מכל מימד מוסרי.


רח' סונייה, טוּלוֹן, צרפת
להלכה, כולנו חשופים במידה שווה לעדשת המצלמה, אך אוספי
Street View מבהירים לא פעם כי העניים והמנודים הם אלה שנוטים להילכד בה


רח' סן דלמאסיו, מדריד
גוגל מוסיפה את השורה "דווח על בעיה" בתחתית כל צילום, אך כיצד אנסח את הבעיה שמעמיד בפני המצב האנושי כשם שהוא מתגלם בתצלומי הרחוב?


דרך רוז גרדן צפ'-מע' מס'
308, פורטלנד, אורגון
עלינו מוטלת החובה לפרש את ארכיון חוויותינו, לטוב או לרע

אוספי מראות הרחוב מהללים את עולמנו העכשווי ומבקרים אותו בעת ובעונה אחת. אין טעם להתכחש לכוחה של גוגל למסגר את תפישותינו החושיות – אך האוצר, המחפש מסגרות בתוך המסגרות הללו או פריימים בתוך הפריימים הללו, מזכיר לנו את אנושיותנו. בבואו לשוב ולבסס את חשיבותו של המבט האנושי בתוך Street View, האמן-אוצר מכיר בכאב ובקיפוח של אלה המוכרזים חסרי חשיבות. האמן-אוצר קורא תגר על היומרות האימפריאליות של גוגל ומטיל ספק בזכותה של החברה להיות היחידה שתספק מסגרת מארגנת לתחושותינו ולתודעתנו.