פירורי נשמה למכירה – מירי פליישר

22 במרץ, 2009 | מאת מירי פליישר | קטגוריה: כללי, מאבקים

עבור מירי פליישר, אמנית צעירה בת 62, יריד צבע טרי מהווה אלטרנטיבה למנגנוני הסינון המוגבלים של אקדמיות וגלריות, וכן הזדמנות לחלוק פירורים מנשמתה ולקבל עליהם תגמול הולם. בצבע טרי כבר לא נמכרת רק אמנות של צעירים. יש גם אמנים חדשים לא-צעירים ומעניינים. יש גם אוצרים כאלה. יש גם חובבי אמנות כאלה. נפש צעירה פוגשת נפש [...]

עבור מירי פליישר, אמנית צעירה בת 62, יריד צבע טרי מהווה אלטרנטיבה למנגנוני הסינון המוגבלים של אקדמיות וגלריות, וכן הזדמנות לחלוק פירורים מנשמתה ולקבל עליהם תגמול הולם.

בצבע טרי כבר לא נמכרת רק אמנות של צעירים. יש גם אמנים חדשים לא-צעירים ומעניינים. יש גם אוצרים כאלה. יש גם חובבי אמנות כאלה. נפש צעירה פוגשת נפש צעירה אחרת.
צבע טרי הוא חוויה מרעננת, יריד אמנות שאינו מתבייש להגיד שהוא כזה ולחשוף את צדם המסחרי ואת צרכי הקיום של אמנים, אוצרים וגלריות, וכן הזדמנות לרכוש יצירה מתוך אהבה של חובבים ולא רק משיקולי אספנים. יש ביריד אוסף גדול ומרגש – צומת דרכים של יצירה (צעירה ולא צעירה אך תמיד פורייה), אוצרים שתומכים ביוצרים ומלווים אותם (וזה לא קל אם אינך בוגר תואר שני במוסד אמנות אקדמי כלשהו), וקונים נרגשים. איזו בלתי אמצעיות בתקשורת בין אמן לקהל הקונים ללא מערכת משומנת מדי. קצת דיבורים והעסקה מתרחשת. לא שאין ביריד גלריות ממוסדות, אבל גם הן, אולי בגלל המצב הכלכלי ואולי בגלל השיטה של היריד, מסתדרות בשורה כדי לחזר אחר הקונה והקהל הרחב, שחייב למרות הכול להיות חובב אמנות. הבלתי אמצעיות הזו באמת פועלת ואפילו מחנכת קהל שהגיע כמעט במקרה, עם המשפחה, לא פעם ללא כוונה. זה המקום להפעיל קצת את מורה הנבוכים שבנו ואת הסובלנות והסבלנות. להתחיל ללמד מנקודה כלשהיא, שכן קונה שרכש עבודה יקבל חסות על יצירת רוחי.
תקווה גדולה מתעוררת בי, כי למרות שישים ושתיים שנותיי למכור עבודות אני עוד לא יודעת. אני לומדת להיפרד מעבודותיי ואם להיפרד אז להפקידן בידיים טובות ושומרות, וגם לקבל בתמורה סכום הוגן ומקובל, ואם להיפרד אז גם בטקס שלם, עם רישום מדויק ואחראי כדי שאדע לאן התינוקות שלי הולכים, כראוי להם. את הפלא הזה של יצירה שכל כולה נשמה שלבשה את החומר ההולם אותה, והיא ניתנת למכירה ומספקת מחייה ואפשרות ליצור עוד שכמותה, אני עוד צריכה ללמוד. לא ניתן רק לאגור אותן, את פרורי הנשמה הללו, בסטודיו. למכור אמנות זה גם לחלוק אותה עם אנשים נוספים ולקבל תמורה, וזה שיעור בפני עצמו.
מבקרים מסתובבים ביריד ותאווה לאמנות בעיניהם. זה מבט מיוחד – התבוננות שכל כולה אהבה ומסירות. כיוצרת, ליבי מתרחב. פתאום זה לא נראה כל-כך מסובך להירשם ולהתקבל לתצוגה בפעם הבאה. עם גלריה או בלי גלריה, עם אוצר או בלי אוצר. תקווה ואופטימיות מתעוררות בי למרות הצטרפותי המאוחרת למעגל המציגים. יש קהל לשיגיונות הרוח.

מירי פליישר היא אמנית קרמיקה ובלוגרית.

אודות מירי פליישר

מירי פליישר היא אמנית קרמיקה ובלוגרית.

6 תגובות
הוספת תגובה »

  1. וגר זאב עם כבש וצעירה עם זקנה

  2. ברכות לך!

  3. היא לא עניין של גיאוגרפיה.
    בהצלחה לכל האמנים הטובים באשר הם, ולך בפרט.

  4. רציתי להגיד: באמת אמנות צעירה היא לא עניין של גיאוגרפיה.

  5. מענין הרבה פעמים בפורמטים סופר קפיטליזם ומיסחריים יש בסוף גם יותר אפשרויות פתיחות לגילויים ופחות שמרנות או ממיסדיות. בהצלחה

  6. תודה על התגובות הרכות .

הוספת תגובה