לא רק מיץ ענבים תירוש – המלצות חגיגיות של הדס רשף

9 באפר', 2009 | מאת הדס רשף | קטגוריה: לא רק יין זול

יש אנשים שלא ישנים בלילות מרוב פחד מליל הסדר, יש אנשים שמחכים לרגע בו פוגשים את כל המשפחה בכליון עיניים, יש כאלה שהיו בהיסטריית נקיונות, ויש מי שפשוט יצא לחופשה ומאוד מרוצה מהעניין. כך או כך, ליל הסדר מאחורינו ולפנינו שבוע הפסח – ואיתו, תכלס, מיעוט אירועים משווע. הגיוני. כולנו נוסעים ונעלמים, ולמה להשקיע כל כך הרבה [...]

עבודה של רימה אסלנוב מתוך התערוכה "על המקום".

עבודה של רימה אסלנוב מתוך התערוכה "על המקום".

יש אנשים שלא ישנים בלילות מרוב פחד מליל הסדר, יש אנשים שמחכים לרגע בו פוגשים את כל המשפחה בכליון עיניים, יש כאלה שהיו בהיסטריית נקיונות, ויש מי שפשוט יצא לחופשה ומאוד מרוצה מהעניין. כך או כך, ליל הסדר מאחורינו ולפנינו שבוע הפסח – ואיתו, תכלס, מיעוט אירועים משווע. הגיוני. כולנו נוסעים ונעלמים, ולמה להשקיע כל כך הרבה אם אף אחד לא יכול להגיע?
אבל אין מה לעשות, אנחנו אנשים עם צרכים, והצורך שלנו הוא ללכת, לצרוך ולראות אמנות.

יום שבת בלבונטין 7 – תערוכה קבוצתית שאצר אולף קונמן האחד והיחיד, והופעה של ההרכב הווינאי טריו אקסקלוסיב עם שי אלון.
האמנים המשתתפים: גיא אביטל, נועם אדרי, דנה אלכסנדר, חן אפרתי, ואלרי בולוטין, שרון ברקת, היימו וולנר, שחר יהלום, שרון מדנס, ליאב מזרחי, אריק מירנדה, אסי משולם, מריון קודנר, ריצ'רד קלאמר, גבריאלה קליין, מיכל שפניר, זמיר שץ ותמיר שר.

משהבינו אנשי האמנות שפסטיבלים גוזלים/מעבירים את זמן המשפחות בחגים, הם החלו להשתלט על חגים כסוכות וחנוכה, והנה, גם בפסח אנו מקבלים שני פסטיבלים – אחד בצפון, שני בירושלים:

ראשון-שלישי: במסגרת פסטיבל אקוספרה תוצג התערוכה 'על המקום', שאצרה דנה תגר הלר. יוקו אונו לצד חן שינברג, איזה כייף.

בירושלים חוזר פסטיבל 'קולה של המילה' המשלב בין מדיות שונות, והפעם תחת הכותרת 'שווה לכל נפש '. על האמנות מנצחת סמדר שינדלר. שווה לבחון את תוכניית האירוע לפני שמגיעים 11-13.4.09.

ומה בהמשך השבוע?

החופש מעניק לנו זמן לא מבוטל לשבת מול מסך המחשב ולחפש דברים לקרוא. להלן מספר המלצות:
טיים אאוט בגליון חגיגי מונה את 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם האמנות – עמוד 64.
לפי מצב הרוח תוכלו לדדות לעמוד 158 ולראות לאיזה תערוכה גליה יהב ממש פירגנה ונתנה 4 מתוך 6 כוכבים. 

כבר כתבתי שאני מאוד מרוצה מטור החדשות החדש של אביטל בורג. השבוע: איתמר ג'ובני מציג לצד טרייסי אמין והאחים צ'פמן, גיא זגורסקי נחת בברלין לתוכנית סטודיו נחשקת, ומסתבר שלאמן הסודי שעושה צרות מתגברות בסצינתנו הקטנטונת יש עכשיו גם אחות מתחרה.

בשבוע שעבר נערך פאנל מוצלח במיוחד במסגרת 'ספירת מלאי' על כלכלה ואמנות. במהלך הדיבורים עלתה הטענה שאין שיח אמנות אלא אמנים אינדיבידואלים, ושאין התארגנויות מחאה, למשל נגד בזבזנות אירועי המאה בשעה שיש רק מבנה סדנאות אמנים אחד בתל אביב, או האיום לסגור את דובנוב בשל קיצוץ תקציבי.
כמה הפניות שיש לי בנידון: ראשית, כתבה של מתי שמואלוף על היעדר התנגדות תרבותית אמיתית.
שנית, על כל מה שקשור ליוזמות להחיות את איגוד האמנים אפשר לקרוא כאן.
ושלישית, תכלס, כל מה שקשור ליוזמות פרטיות (שככל הנראה רק הולכות ומתגברות משבוע לשבוע).

נפתח מועדון מעריצים פייסבוקי לאמן ולמורה יעקב מישורי.

עוד כמה מקומות לנסוע אליהם בזמן החופש:

בראש ובראשונה, אני מורידה את הכובע בפני רויטל בן-אשר פרץ. התערוכה 'מוזיאון הטבע' במוזיאון פתח תקווה היא אחת מפנינות האוצרות שנראו פה בשנים האחרונות, ומציגה אמנות ששווה היה להוציא עליה מלא כסף. זה נראה טוב, זה מרגש, והאוצרות מופתית. אני לא יודעת אם מיותר לציין לא לפספס את מדפי המידע, כי הם כה בולטים וכה שובים את העין ואת הלב.
למרות שהתערוכה הזאת עומדת להיות מוצבת ארבעה חודשים, תעשו לעצמכם טובה ותנו לעצמכם מתנת חג, סעו לפתח תקווה.

במזל טוב תערוכת הגופות הידועה לשמצה נפתחה במוזיאון המדע בחיפה.

כמובן שאם אתם בחיפה תעשו גיחה גם למוזיאון האמנות, יש שם המון הפתעות.

לא לרגישי ליל הסדר: אמן סירופ הקומיקס אנגלמאיר מציג תערוכת פסח בגלריה אורבניקס שנמצאת בשנקין פינת מלצ'ט.

ולסיום אצטט את מר יוסי בנאי ז"ל, בשירו אם אלוהים רק היה רוצה:
'אתה שהצאת אותנו מעבדות לחירות ומחירות לליכוד'
חג שמח
היו מאושרים

אודות הדס רשף

17 תגובות
הוספת תגובה »

  1. ערן‏ ‏ 9 באפריל, 2009 14:17 :

    חג שמח! כותרת מעולה וטור מצוין.

  2. y‏ ‏ 10 באפריל, 2009 18:33 :

    אתם שם במארב, מי זו הליצנית הלא מצחיקה הזו שקיבלה אצכם ג'וב?
    אתם תורמים בכך לשימור מעמד הדודה באמנות הישראלית

    כמה שביעות רצון עצמית.לא יאמן.

  3. אורית‏ ‏ 10 באפריל, 2009 22:03 :

    אחד הדברים הכי נדירים באמנות זה חוש הומור, ואיכשהו זה פשה בכל הנדבכים – מכתיבה ועד טוקבקים, מסתבר. אם הטור לא מוצא חן בעיני אנשים, שיקראו את ה"תערוכות חדשות" בגלריה ויילכו להשתעמם להם בגלריות בקיבוצים (בלי כוונה להעליב פה אף אחד). הטור כאן כייפי, זורם, ומצחיק. לא הכל חייב להיות רציני ולא כל טוקבקיסט חייב להיות דודה בעצמו.

  4. הדודות נוקמות‏ ‏ 10 באפריל, 2009 22:05 :

    בשם כל הדודות המשומצות נמאס כבר מכל מיני טוקבקיסטים\יות מעייפים
    שמסתתרים מאוחרי אות אחת
    נראה את כותב\ת מס' 2. מתחתנת, עובדת ,מבשלת ,מגדלת ילדים וגם מוצאת זמן לאמנות
    בל נשכח שגם אמא שלך היא דודה
    וגם את\ה צפוי להיות דודה בעתיד.
    ועכשיו לטור- לא יין זול הוא טור לא מתיימר ובכך טמון החן שלו.
    הטור מאפשר די בקלות לדעת מה קורה איפה ומדי פעם מספק איזה דאחקה על חשבון עולם האמנות הישראלי דבר לא רע בפני עצמו.
    לי זה מספיק
    על החתום:
    נחמה גולד מכפר סבא

  5. y‏ ‏ 11 באפריל, 2009 2:59 :

    דודה זה לא ענין של גיל או קשר משפחתי.
    זה מצב מנטלי תרבותי רגרסיבי.
    המצאה ישראלית: דודות שמתענינות באמנות.
    לא תמצאו את זה באף מקום אחר בעולם.

  6. מורן ש.‏ ‏ 11 באפריל, 2009 7:09 :

    הלוואי ש"דודות" היו מתעניינות באמנות, הלוואי שכל הציבור היה מתעניין באמנות, העניין האליטיסטי הזה רק דוחק את האמנים עצמם לפינות ופוגע בהם.

  7. תודה הדס‏ ‏ 11 באפריל, 2009 11:30 :

    בניגוד לטורי אמנות אחרים, אפשר לסמוך על הדס שמה שנכנס לתוך המדור הוא באמת מעניין ומגניב. המדור הזה הפך למקור הידע הכי רלוונטי למי שמתעניין בסצינת האמנות העכשוית- הצעירה ולmust read בתכנוני סופה"ש

  8. y‏ ‏ 11 באפריל, 2009 12:24 :

    זהו, שנמאס מהמגניבנות בכל הקשור לאמנות.
    במיוחד שזה בא ממישהי לא כל כך צעירה.דודה.

  9. איילת‏ ‏ 11 באפריל, 2009 17:41 :

    דווקא לא דודה, יותר ילדה מתלהבת… רמת הסופרלטיבים וההתחנפות לחברים ולאוצרים שחוזרת בכל שבוע מביכה ולא מתאימה למדור, אלא רק לקידום עצמי של הכותבת.
    כאמור, בעיקר מביך

  10. אמן סודי‏ ‏ 11 באפריל, 2009 23:14 :

    האח הידד – אין כמו טוקבקים ודודות (וגם הדודות מתחלקות להן לכל מיני קטגוריות – הטובות יותר והטובות פחות – אין כל פגם בלהפוך לאמן אחרי גיל 40 – אני ממליץ לך לדבר עם יעל בלבן – יוצרת מאוד מעניינת וגם אדם שכזה).
    בנוסף אתם מוזמנים גם לתרום לדיון "העלבות ומחמאות" שמלווה בדוגמאות מרטיטות…. – http://cafe.themarker.com/view.php?t=867339

  11. y‏ ‏ 12 באפריל, 2009 14:27 :

    אני חוזר: דודה זה סטייט אוף מיינד
    לא קשור לגיל דווקא.
    למרות שזה בד"כ כן קשור לגיל.

  12. מורן ש.‏ ‏ 12 באפריל, 2009 16:02 :

    אני חוזרת: הכינוי דודה הוא גזעני, תמצא כינוי טוב יותר, שלא קשור למצב משפחתי (הרי גם ילדה בת 5 עלולה להיות דודה ולכן זה אכן לא עניין של גיל אלא של מצב משפחתי)

  13. y‏ ‏ 12 באפריל, 2009 20:51 :

    מורן, אר יו מורון אור ווט

  14. מואיז הקטן‏ ‏ 14 באפריל, 2009 13:35 :

    אני מסכים עם Y. יש פה בעייה קשה שאנשים משתי קצוות עושים סדר בעולם האמנות: מצד אחד הדודות ש"קוראות" אמנות, מצד שני המתלהבים והמאגניבים למיניהם. ואחד רוחץ את ידו של השני. כך קורה למשל שאמנים כמו גילי שני מאיה אטון ומיכל הלפמן (שהכי בסדר מביניהם) מועמדים לפרסים על אמנות של דבק-נייר-ומספריים. זו בושה וחרפה לאמנות ולתרבות. זו המגמה של בצלאל והמדרשה, זה מה שקורה "בשדה" האמנות הישראלית, ובאשר למה שאנו קוראים בביקורות ובמאמרים, זה מתבטא בעיקר בשפה, ביטוייים כמו "לטפל", "העבודה מקפלת בתוכה", וכל אותם ביטויים שמאפיינים את השפה ההזוייה הזו. וכלה בגישה של הכותבים שאינם מביעים עמדה רצינית, נוקבת, לא לצד אחד ולא לצד השני, הכל זה פוצי-מוצי, הכל אמנות, הכל בסדר, הקירות סופגים הכל, ובגלל זה יש חוסר הערכה מצד העם לאמנות.

  15. דנה‏ ‏ 15 באפריל, 2009 12:21 :

    צורת הכתיבה של הדס לא משתנה מטור לטור כי זוהי הכתיבה שלה. מי שלא מרוצה מהכתיבה הזו, שיקרא טורים אחרים. בגלל זה יש הרבה פוסטים לקרוא באתר. למה להתלונן כל הזמן? לא כיף לכם, אתם חושבים כל מני מחשבות על דודות? תקליקו על טור אחר.

  16. מתה על יין תירוש‏ ‏ 15 באפריל, 2009 22:39 :

    אני מתה על יין תירוש!!!
    הטור של הדס הוא טור ההמלצות הכי טוב בשטח
    מביאים לכם את הדבר הבא הכי טוב ומרענן ואתם מתלוננים? איזה חבורה של יכנעים! = זה יותר גרוע מדודות!

  17. יונתן‏ ‏ 24 באפריל, 2009 20:07 :

    הדס, כמו תמיד הבאת לנו טור מעניין מסקרן מרענן
    הלו"ז שלי בסופ"ש התחיל להיות בנוי מההמלצות שלך – אז אנא ממך עשי שלפחות יהיו קרובות אחת לשנייה או צייני סידורי הסעות

הוספת תגובה