לא רק יין זול 23.4.09 – המלצות השבוע של הדס רשף

23 באפר', 2009 | מאת הדס רשף | קטגוריה: לא רק יין זול

עמוס עמוס עמוס עמוס עמוס עמוס עמוס עמוס עמוס היום בערב. אי אפשר להספיק הכול – מה עושים? ניקח נשימה עמוקה ונצא לדרך, מה שנספיק נספיק.

ציור של אלינה ספשילוב בגלריה ג'ולי מ'

עמוס עמוס עמוס עמוס עמוס עמוס עמוס עמוס עמוס היום בערב. אי אפשר להספיק הכול – מה עושים? ניקח נשימה עמוקה ונצא לדרך, מה שנספיק נספיק.

הערב, יום חמישי ה-23.4.09

בג'ולי מ' נפתחת תערוכת יחיד מרגשת ועצמתית לציירת המוכשרת אלינה ספשילוב. ספשילוב מציירת מזכרונה ודמיונה מני חיות-יצורים ונוף, בחומריות חושנית וצבעונית שבאמת לא כדאי לפספס. הספקתי להציץ וזה נראה נהדר.

צייר מוכשר נוסף – גיא ינאי, פותח לא הרחק משם תערוכת יחיד ב'רוטשילד אמנות' תחת השם "מדע המדינה" (אך בעצם מוצגים שם עציצים בחדרים ריקים – מה זה אומר עלינו?).
הציצו בדימויים כאן.

בדרום העיר רקפת וינר-עומר אוצרת תערוכה בגלריה הקבוצתית פי 8 תחת השם ההורס "חו"לולולו" – החשק לטוס, החשק לחזור, ארץ, חוצלארץ וסיפורי מיתולוגיה שקשורים לכל אלה.
בועז ארד, קרן גלר, נטע זהר, לילך ווייס- אנגולד, רועי יריב, אייל כץ, רינת קוטלר, אריאל קן, אורה ראובן, הלל רומן, איתי רותם וחיה רוקין יפזזו וישירו את שם התערוכה הלועזי hu' lu' lu' lu.

די&איי מציגים תערוכה משולשת של תומר קאפ, יעל קפלן ויניב זלוף. הקונוטציה הראשונה שלי היא צילומים יפים, כבדים ומלאי חומריות בהדפסות שחור-לבן. אולי הגיע הזמן לשאול מהו מקומו של צילום שחור לבן מסורתי בימינו.

במנשר פותחים הערב שתי תערוכות:
רימה ארסלנוב חונכת את חלל המבואה של בית הספר (ואיזה כייף לכל מי שלומד שם ויראה אותה כל בוקר), בתערוכה "מלחמה ללא כותרת".
ארז גולן אוצר את התערוכה "אני אמת, אני שקר", בהשתתפות אליס שו, שני נחמיאס וגיל יפמן.

דוד עדיקא אוצר בגלריה עינגא את התערוכה 'נחמה'.
מציגים שם אמנים טובים, אין לי מושג על יותר מכך, לא פורסם יותר מדי בשום מקום, חבל.

באורבניקס שצוברים תאוצה מושק הספר משק 54 של אמן הקומיקס גלעד סליקטד.

ואם כל זה לא מספיק עבור ערב עמוס פתיחות, המרכז לאמנות עכשוית בחר להציג, שוב (בשל דרישת הקהל), את הערב "אמנות ופרסום: שונאים – סיפור אהבה". מעין אמיר, שוני ריבנאי, ודורון סולומונס יציגו פרסומות לצד וידאו ארט וידברו על החיבור ביניהם.

נשמתם? יופי.
להלן יום שישי

בגלריה טבי דרזנר נפתחת התערוכה טופוגרפיה. בקריאה נונשלנטית של השמות (טרייסי באראן, יאיר ברק, מיכל גבע, הינדה וייס, יעל יודקוביק, שחר יהלום, יחזקאל לזרוב ותומאס שטרוט), קל מאוד לפספס את העובדה ש: הי! יש כאן אורח! איך מסתירים אותו כל כך יפה? תומאס שטרוט בא לבקר והוא מציג לצד אמנינו היקרים? הוא גם יגיע? למה לא אומרים לי שום דבר? כמה מרגש.

לאוהבי הנסיעות – 5 תערוכות חדשות נפתחות במוזיאון יאנקו דאדא, וביניהן הענקת פרס עודד מסר לאמן צעיר לורד ניסים, שתכלס, מגיע לה. כל הכבוד (אוצרת: עינבר דרור לקס). וגם – מפתיע לגלות שנועם עומר מציג וידאו.

מוצ"ש

כבוד גדול נפל בחלקי כשפנתה אלי דפנה גזית וביקשה שאאצור את תערוכת היחיד החדשה שלה בגלריה אלפרד.
לדעתי דפנה גזית היא אחת הצלמות הצעירות המעניינות (וכפי שאני רואה זאת זה לא פשוט בצילום של ימינו), ובתערוכה 'פברואר' היא ממשיכה להתל בצופה שלא יודע אם העבודות מבויימות או מכילות מאין רגע מכריע, שכל כולו הוא רגע סתמי בחיי היומיום.
תקראו את הטקסט, תבואו, אני כמובן אהיה שם.

לא הרחק משם, בחלון נגה היקרה (רחוב רוחמה 7), רותי אגסי מציגה מֶחֱוָות נוֹף.

ודי רחוק משם בגלריה אגריפס 12 בירושלים, שמעון לב מציג את התערוכה "גדר מזה וגדר מזה".

דברים נוספים

תנועה ציבורית מחפשת חברים חדשים, על המועמדים להיות פנויים לפגישות, דיונים ואימונים גופניים כשלוש פעמים בשבוע ולנסיעות לחו"ל. רצוי שתבדקו איך אתם מרגישים עם מדים לבנים לפני הגשת המועמדות.

גם בפולין תוכלו לקרוא את חדשות עולם האמנות של אביטל בורג.

וציטוט לסיום: "גם יאיר גרבוז אינו מתיימר לאובייקטיוויות כשהוא מגדיר את לביא כ"גדול הציירים הישראלים בעיני"" – אפרת ביברמן על יאיר גרבוז מדבר על רפי לביא.
תכלס, אף אחד לא באמת אובייקטיבי.
שתהיה לנו שבת שלום

אודות הדס רשף

9 תגובות
הוספת תגובה »

  1. תכלס, אף אחד לא באמת אובייקטיבי. אבל הדס, את באמת חמודה ביותר. תודה על הטור ובהצלחה בשבת.

  2. הכל קליל , הכל מגניב? את מה זה מרוצה מעצמך.
    ככה נראית האמנות הישראלית גם האמת.

    הערת מערכת: בשבועות האחרונים מזהה מנגנון ההגנה מספאם תגובות רבות שכותב Y. יתכן ש-Y מוגדר כספאם בשל כתובת הדוא"ל הפיקטיבית שהוא משאיר, ויתכן שזה קורה בגלל מה שהוא כותב. כך או כך, בתגובותיו הרבות Y משמיץ, מקטר ושוזר בפניני החוכמה שלו גם ביטויים המהווים עילא לתביעות דיבה (מכיוון שכתובת ה-IP של Y ידועה, ניתן לתבוע אותו).
    עד כה השתדלנו להציל את Y מעצמו ומחקנו מתגובותיו ביטויים פוגעניים, שוביניסטיים והשמצות העשויות להוות עילא לתביעה. הבעיה היא שאנחנו מתחילים להתעייף גם מהצורך להשגיח על Y וגם מרמת הדיון שהוא יוצר, ולכן לא נפרסם יותר את תגובותיו.

  3. את פשוט אימפריה של אישה אחת

  4. איזה כיף! הדס אני מחכה לטור שלך כל סופ"ש
    נתראה בגלריות!

  5. הבנתי, זו התגובה האחרונה שלי.
    תגובות משוקצות קבעה המערכת. תגובות משוקצות אתם מוכנים לפרסם שמדובר בגלנדון ואיזבלה. הם מטונפים, המגיבים מטונפים, חגיגה של דמוקרטיה.
    אבל פה? לא! זה ענין אחר. למה? ככה.
    אנג'וי, סלאמאת.

  6. לא עקבתי אחרי תגובותיו של y, אבל צר לי לומר שאני די מזדהה עם תחושת האי נוחות שמעורר בו הטור הזה. זה נכון שפרגון זה אלמנט שהסצינה הישראלית הייתה זקוקה לו, שלא לדבר על זה שריכוז המידע יעיל מאד, אבל אינפלציית הסופרלטיבים והמגניבות הטוטלית הזאת… זה באמת מפתיע שכולם מבסוטים.

  7. גם בי הפירגון האינסופי מעורר אי נוחות, קשה לי להאמין לתחושה שהסצינה מתנהלת כמסיבת חשק נטולת ביקורתיות. מרבית הלינקים המפורגנים שהדס שמה פה מובילים ליצירות נטולות השראה. ככל שהמדור קופצני, יש לו בעיית אמינות.

  8. משהו באמת באמת אחרון. למעלה באותיות בולד מאיימות העורך כותב: "בתגובותיו הרבות Y משמיץ, מקטר ושוזר בפניני החוכמה שלו גם ביטויים המהווים עילא לתביעות דיבה (מכיוון שכתובת ה-IP של Y ידועה, ניתן לתבוע אותו)."

    wtf??? למה שתתבע אותי? תבע את עצמך כי אתה אחראי על פרסום התגובות שלי. לא מתאים לך? אל תפרסם.צביעות.
    הא, וחבל שלא ציינת את תרומתי, תיקון טעויות מביכות שלכם שפרסמתם שאפילו אתה הודית לי על שהסבתי את תשומת לבכם אליהן.

    תגובת מערכת באמת באמת אחרונה: ראשית, כפי שכבר נכתב, אנו מודים לך על תיקון הטעות. לא היינו מגדירים את הבלבול בתאריך הצגתה של תערוכה כ"טעות מביכה", אבל שוב, תודה על התיקון. שנית, נראה שיש לך הרבה מה לומר על אמנות בכלל ועל אמנות ישראלית בפרט. נראה גם שיש לך וויכוחים ואי הסכמות עם רבים עם הכותבים באתר, וזה בסדר גמור, רק חבל שאתה מתעקש לנסח את דבריך בצורות שאינן מאפשרות פרסום. אם תבחר לומר את הדברים בצורה קצת יותר מנומקת וקצת פחות מוציאת דיבה נשמח לפרסמם. שלישית, לא אנחנו נתבע אותך, האנשים שאתה משמיץ עשויים לתבוע אותך וגם אותנו. אותך בגלל שכתבת את הדברים, ואת מארב בגלל שהוא נותן להם במה. בהתאם ל"המלצתך" החלטנו לא לפרסם את התגובות, ולכן לא ברור מדוע אתה צווח שמדובר בצביעות (אגב, בניגוד לדבריך בתגובה הקודמת, גם את התגובות לפוסטים של גלנדון ואיזבלה נאלצנו לערוך בחלק מהמקרים, בדיוק מאותה סיבה שערכנו את תגובותיך).

  9. אני לא מכירה את הדס רשף והיא לא כתבה עלי ובגלל זה אני מרגישה חופשיה לומר שאני דווקא חושבת שההתלהבות, השמחה וסגנון הכתיבה המפרגן ולא מתיימר הם חלק מהחן של הטור הזה.
    יש במארב מספיק מאמרים כבדים וכותבים רציניים וחריפים ואם מכניסים להמלצות השבוע קצת שמחה וקלילות ופירגון זה עושה רק טוב.

הוספת תגובה