חמישי נוסף מוציא את חובבי האמנות מחדריהם האפלים

דור חדש של בוגרי תואר שני טריים מבצלאל יוצא היום אל אוויר תל אביב. לא שהם לא שחו בו כבר קודם, אבל עכשיו הם מקבלים דרגה (לפחות לא אומרים שם "השפיץ לציץ"), ולא רק זה, הם עושים זאת במתחם התחנה, המקום שהביא לנו את צבע טרי. אולי הם הבינו שכולם כבר היו שם ובדרך לסלמה הייתם עלולים ללכת לאיבוד. סתם, הם עשו את זה כדי להשתמש בחללים יותר יפים. אני מקווה בשבילם שכך הדבר, כי יש שם כמה שנכוו מתערוכת הגמר של בצלאל בנתב"ג, ולא יהיה יפה אם יקבלו קירות מעפנים פעמיים.

ילד הפלא בועז ברקני מציג תערוכת יחיד בגלריה של המדרשה בדיזינגוף. אל תפספסו את וידיואיי הפרומו שהוסיף לעמוד האירוע. שימו לב להזמנה היפה שנראית כמו עטיפה של דיסק, בועז רוצה להפתיע, וכך יהיה.

ככה בדרך ברוטשילד, תקפצו לראות את עבודותיו החדשות של מאיר אפלפלד בגלריה רוטשילד לאמנות.

בגלריה 39 מציגה גבריאלה קליין ציורים חדשים בתערוכה "הצד המואר של הירח".

אמנים אוהבים הפרעות באשר הן. אורית חסון ולדר ושרי כראל מחבלות בנוף, בזכרון ובטבע. גילית פישר אוצרת בגלריה החדר ואנחנו באים לבקר.

מרב שין בן-אלון הוזמנה לאצור את התערוכה החדשה בפי8. היא מבקשת מאמנים לת לה עבודות, ואז כותבת עליהם סיפורים כיצירת אמנות משל עצמה. כמה אמנותי (לא בקטע של "איזה אמנותי/יצירתי/אמנותי/מוכשר", אלא באמת כפעולה אמנותית).

נראה לי שהיום אפשר לקרוא לעיסוק בתרבות היידיש בישראל אוריינטאלי. תכלס, זה מגניב. יש בינינו מישהו שיידיש היא באמת חלק בלתי נפרד מהחינוך והתרבות שקיבל בבית? בתערוכה "קלאר ווי קרישטאל" – צלול כבדולח (גלריה קיימא ביפו), ליקטה עמותת יונג יידיש מספר אמנים לא מבוטל שעוסק בתרבות היידית, בין היתר, כצעד נוסף לקראת הכחדתה.

לא הספקתם לתערוכה האחרונה בירקון 70? החליפו הילוך ותוכלו לעמוד בקצב, הערב נפתחת תערוכה חדשה של האמן הראל לוז, ומנהלה החדש של המדרשה  דורון רבינא עשה ג'סטה ואצר אותה.

מדינת ישראל חושבת שהיא תצליח להתעסק עם אמנים בלי שהם יתעסקו איתה בחזרה. החבר'ה בברבור עורכים היום ערב תחת הכותרת "איך אומרים נכבה בעברית?" 20:00. מנחה: עמיה גלילי, רכזת חינוך בעמותת זוכרות.

יום שישי

האמן עדי סנד, שיוצר את הקופסונים ברחבי העיר, מציג במשך יומיים תערוכה בסטודיו שלו במז"א 51, הזוכה לשם הכובש "פופ כנעני".

שבת

בחצות היום יפתחו בבית האמנים בירושלים ארבע תערוכות חדשות, כל אחת מתהדרת באוצר ואמן, באופי שיתאים לכל טעם – אמנות ותיקה לצד אמנות צעירה והכול בבת אחת באותה הפתיחה!
התערוכה שמסקרנת אותי יותר היא תערוכת היחיד הראשונה של אורי שטל (מזל טוב!) "זרע הפורענות" באוצרותו של אריק מירנדה אשר הציג שם בעצמו בסבב התערוכות הקודם.

שבת בערב

איתן את איתן בסדנאות האמנים: איתן בוגנים אולי קורא לתערוכה שלו בלי לב, אבל אם זה קורה לו זה רק בגלל החיקוי לצילום המפורסם של  הלוחם הספרדי הנורה שצילם רוברט קאפה (אם כי במחווה תינוק קטן יגן עליו מן הירי).  ילדים במלחמה? אנרכיזם? אצלינו?
לעומתו איתן בן משה יוצר פסל חוץ שיש בו קשר בין מתמטיקה וחושניות.

טל בן צבי ידועה בעיסוקה הפלסטיני/מגדרי. הפעם היא ליקטה לחיקה את חנא פרח ושניהם אצרו את התערוכה "גברים בשמש" במוזיאון הרצליה. אני תוהה אם זאת הפעם הראשונה שאמנים פלסטינים מציגים יחדיו בתערוכה בסדר גודל שכזה.
יש גם כתבה.

יופי איזה כייף
כל שאר השבוע עשו כרצונכם