אסנת אביטל החזיקה מהאמנות והייתי רוצה לקוות שהאמנות, אשר החזיקה מאסנת אביטל, הצליחה, מדי פעם, גם לחזק אותה. על כל פנים, אסנת בהחלט נשענה על האמנות כמדיום, כתחום עיסוק אבל בעיקר כתחום שבאמצעותו היא תיווכה את תחושותיה, מיחושיה, חרדותיה וחוויותיה הקיומיות. מבעד לערפל האמנות האנינה, המעודנת והמאופקת שיצרה, הלכו וניגרו חייה. לדימויים שיצרה ושנוצרו לה במהלך תשע השנים האחרונות היה מעמד של תמה, של נושא ומהות. הם שיקפו את רפיון הגוף, את אפיסת כוחותיו, את התרוקנות לשדו ודמו, את התמעטותו. יחד עם זה, לא היה שם אלא גוף. הכל הפך לגוף. זאת הייתה אמנות גוף כשהגוף הוא גם האובייקט וגם הסובייקט.

לפני שנה זכתה אסנת אביטל בפרס לעידוד יצירה מטעם משרד התרבות. כאחת השופטות בועדת הפרס, כך נימקתי את מתן הפרס:
"בעבודותיה ניכרת גישה חקרנית ומדודה והתנסות בפרקטיקות עשייה מגוונות: ציור, ציור-פעולה, רישום, צילום וידיאו. התוצאות מינימליסטיות ואנינות. בשנים האחרונות מרבית עבודותיה עוסקות במצבים של חדלון, גסיסה, טשטוש וריק תודעתי. הבעת החידלון מושגת באמצעות סימנים לפעולה מינימלית, לא יותר מנגיעה רפה שמולידה לא פעם נזילות שמתרחשות כמו מעצמן והן מעודדת הדהוד פנימי או תיעוד של חלל הבהייה, נקי מדימוי. את הנושא והפרקטיקה של אביטל מיטיבות להמחיש שתי עבודות. באחת, ציור-פעולה ובו צבע אדום (פיגמנט מהול בדבק) נשפך מנקודה אחת במרומי יריעת נייר בעלת טקסטורה מצומררת כעור ברווז המתוחה על הקיר. הצבע האדום נוזל בכובד אך באין מפריע לאורך הנייר. בתחתית הנייר הצבע כמו נאסף אל צורת תלתן שעלי כותרתו כמו מפנים את המבט בחזרה, במעלה הנזילה, וחוזר חלילה. בעבודה אחרת, תצלום שנולד מתוך מבט חלול אל תוך הערפל. אם ב"עור ברווז" עוד יש סימנים לפעולה כלשהי, גם אם מדובר בנגיעה רפה, הנה בצילום יש רק בהייה בכלום: סימני החיים היחידים מתנסחים באמצעות החשמל הסטאטי, אותו ריצוד שהינו תכונה וחלק משפת המדיום הדיגיטלי, בייחוד כשלוחצים על כפתור השהייה. אביטל לא תיעדה ערפל כי אם את עצם הבהייה בריק".
בינואר 2004, הזמנתי מכל משתתפי התערוכה "איך מסבירים תמונות לארנבת מתה" (הוצגה בגלריה קלישר, היום: המרכז לאמנות עכשווית), משפט המתייחס אל כותרת התערוכה, כותרת עליה ג'וזף בויס חשב במשך שנה שלמה בטרם העניק אותה למיצג המפורסם שלו. אסנת אביטל, אחת המשתתפות הנלהבות בתערוכה זו, שלחה לי את המשפט הבא:
אמנות יכולה לעשות את מה שאפילו המדע לא יכול: היא יכולה להעיר ארנבת מתה.