1. פעם אמרו שבקיץ כולם יוצאים לפגרה, גם המורות, גם הגלריות. משום מה, זה לא ממש נראה ככה. למרות החום.

2. אתמול קיבלתי טלפון מבחור שכנראה משמש כתחקירן של העולם הבוקר (עם אברי גלעד). הוא אמר: "ראיתי את הכתבה בוויינט, אשמח לפרטים נוספים, אולי העורכת תרצה להזמין אתכם לתוכנית". שלחתי לו מייל עם הדימויים מהתערוכה וטקסט ואחרי כשעה הוא חוזר אלי, קצת מגמגם ואומר: "אאאאא, העורכת אמרה אאאאא…. שזה לא מספיק מעניין ויזואלית". תכלס לא באמת ציפיתי לזה, הרי התערוכה גם ככה מדברת על הפופוליזציה של התרבות ויש שיגידו שכבודנו ניצל, אבל תודו שמצחיק לקרוא ל"אמנות לא באמת מעניינת אותנו, די לאמנים השמאלנים האלה, בדיוק הגיע אייטם חדש על הבנזוג לשעבר של עברי לידר, אני דווקא אהבתי את משרד החינוך", "לא מעניין ויזואלית" (פרטים על התערוכה בערב רביעי, תחליטו לבד).

3. אמנות זה מגניב, ולדעתי חשוב להגיד את זה יותר. כי זה למה אנחנו עושים את הדברים ה"מוזרים" האלה ונותנים להם את הנשמה שלנו. כי זה כייף, כי זה מרגש, כי זה מגניב. כי כך אנו באמת עשירים.

הערב( חמישי, 6.8.09), שוב עמוס וחם

דני יהב-בראון אוצר בגלריה 39 את התערוכה "עכשיו דממה" ועושה פעולה מאוד חכמה המתבססת על כך שאמנות פלסטית היא לרוב נטולת סאונד. יהב-בראון בחר דימויים שעוסקים בסאונד מושתק (דף תווים מוכתם של ליאב מזרחי, ציור של פוצ'יני מת של יוסף קריספל ועוד). כיוון שיהב-בראון הוא האוצר, העבודות נורא יפות, הרי הוא אסתטיקן גאון. לינק לאתר הגלריה, וכתבה ב-nrg).

אם רוצים "אמן מגניב", הרי זה שי יחזקאלי. הוא עושה בלי חשבון, פשוט עושה, וחדוות היצירה שלו מניבה פנינים. בראיון לאיתן בוגנים (טיים אאוט, עמ' 97) הוא מספר כמה הוא מתרגש מהתערוכה, שהוא נגד האימפוטנציה שבעשיית אמנות אבל ברור שהוא (כמו כולנו אבל איזה כייף, בריש גליי) רוצה להצליח ולמכור. שמעתם אספנים? אמנים צעירים רוצים שתקנו אותם, צריכים כסף. ככה שי יחזקאלי יהיה מאושר וימשיך לצייר לנו ציורים. לכו לראות
את שולדנט קולדנט וודנט. עדן בנט המקסימה אוצרת, גלריה דרום מארחת.

ערבי האמנות 'אמן בגן' של מוזיאון ת"א וטיים אאוט נמשיכים. הפעם תוכלו לפגוש שם את הילה לולו לין.
המארגנים מציינים שבפעם הקודמת הגיעו 1500 איש והפעם יגיעו יותר, יהיו יותר וידיואים וגם המוזיקה תהיה טובה יותר. מענין מה יקרה בפעם השלישית. הכניסה עולה 40 שקלים וזה כולל גם כניסה למוזיאון (ומה עם המשקה ראשון חינם?).

בגלריה החדר, גילית פישר אצרה ויהושע סיימון כתב את הטקסט לתערוכה של רתם רשף "כתום היום", שאמורה להיות חוויה סנסואלית של ציור וצבע.

בגלריה השיתופית אגריפס 12 בירושלים הולכים להציג 7 אמנים טריים שנבחרו על ידי אמני הגלריה.
אפשר להתרשם מדימויים נבחרים.

בשדרות נפתחת התערוכה 'עיר מקלט' – תערוכת אמנות במיגונית שיזמה מעין אמיר. הפרויקט הוא הזמנה למחשבה על השפעת מערכות הנשק על האמנות הישראלית ונמצא במרחב השוק. מעניין מה תהיה האינטראקציה עם השדרותניקים, האם יתחברו לעבודות שיוצגו בשוק, האם אנשי מכללת ספיר (אמיר מלמדת אוצרות במכללה), ינסו להתמודד עם האוכלוסיה המקומית? אלה שוב המקומות בהם המציאות חזקה מכל טקסט אמנותי, והצגת אמנות במקום כזה חשובה מכל תערוכת אמנות אורבנית בחלל אלטרנטיבי.

יום שישי

פעם בחודש נפתחת תערוכה במסגרת 'שישי ראשון' שאוצרת איילת השחר כהן. בבחירתה באיתן בוגנים חייב היה להיות משהו "אחר". הרי רק לפני כחודש נסגרה תערוכת היחיד הגדולה שלו בסדנאות האמנים, והכי הגיוני שבמקום להתחיל ולחלץ עבודות חדשות, הוא יחליט לאצור, ואם לאצור אז למה לא את "הביאנלה הבינלאומית הראשונה ברמת גן".
תכלס? אמיץ ושאפתני.
יהיו שם שמונה אמנים משמונה ארצות אשר התבקשו ליצור סביבה אמנותית הבאה לבחון את מעמדה של סצנת האמנות הישראלית ביחס למגה-תערוכות כמו הביאנלות, הדוקומנטה, ירידים והארט-טי-אל-וי בתל אביב לאחרונה. התערוכה באה לשאול שאלות כגון למי שייכת האמנות כיום? לצופה? לאספן? לאוצר? לאמן? לסביבה? להקשר?
במבט קצת יותר מעמיק (מה שיכול לגרום לקורא/צופה רגיל לחלוף מהר מבלי משים) נתהה אם מישהו מכיר את נחשון שזר הישראלי? ואם כן, למה כותבים את שמו Nahashon?
ונראה לכם שמישהו יגגל ויבדוק מי הם יתר האמנים והאם הם קיימים?
תצוגת התערוכה הפוליטית-תוך-אמנותית במוזיאון רמת גן בהחלט סמלית, ומעניקה לבוגנים 3 נקודות.

שישי-שבת

ביערות מנשה (קצת אחרי זכרון יעקב) מתקיים פסטיבל מוזיקה, מחול ואמנות עכשווית. תמצאו שם את אניסה אשקר, עתר גבע, יעל בלבן, רון קונר, עדי סנד, נטע שפירא (שהוא גם האוצר, חבר קיבוץ עין השופט) ועוד.

יום שבת

ידועים המקרים בהם אמנים ישראלים טסים לחו"ל, או לומדים בחו"ל, ואז חוזרים לכאן ואין להם קשרים או מכרים ולעיתים עבודתם קשה אף יותר.
חיה הרטוך וניר נדלר הם זוג שחיים ועובדים יחד באמסטרדם, ובשבת הם הולכים להציג תערוכה ראשונה בארץ במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד (אוצרת: אלינור עשת).
עוד בדאדא – גיא גולדשטיין ורפי פרץ (אוצרות: לאה אביר ודניאל כהנא-לוינזון בהתאמה).

במוצ"ש לא לשכוח ללכת לעצרת בכיכר רבין

יום רביעי

ערב באנדרטה: שניה לפני שסוגרים את התערוכה (ב-15.8) החלטנו לעשות עוד ערב שתהיה לכל מי שלא בא הזדמנות גם לבוא וגם לפגוש אותנו.
המגלומנים – האנדרטה לחינוך ולתרבות. הנה פרטי האירוע, תמונות מהתערוכה+קצת מהפתיחה, ואייטם בויינט.
למרות שהתלבטתי רבות, לאור אירועי השבת ותחושת האלימות והגזענות הקשה, החלטתי להעלות לרשת את העבודה 'אביגדור ליברמן'.

נוספים

אז יש אמנים שמסיימים ללמוד ומתחילים לחפש את דרכם בעיר הגדולה והקטנה תל אביב, ויש כאלה, שעוד בזמן השנה האחרונה ללימודי התואר הראשון מתקבלים לקולומביה וטסים מיד. גיא בן ארי הוא כזה, אז נאחל לו בהצלחה. הנה האתר שלו, שתוכלו לעקוב.

שמחתי שמחתי שמחתי לקרוא את הראיון של אלי ערמון-אזולאי עם מעין שלף. למה? כי היה שם בשר, כי זה מעניין, כי זה לא נגמר אחרי פיסקה וחצי וכי זה לא קופי פייסט מעובד של הודעה לעיתונות.
מי ייתן והעורכים יתנו לנו עוד ועוד כתבות שכאלו.