כמו אנגליה בארבע אחה"צ – השבוע בעולם האמנות

אף פעם לא חיבבתי את הקיץ יותר מדי. תמיד הייתי נערת חורף, ואני לא יודעת אם חופשת הקיץ הזאת שרבות מהגלריות יצאו אליה אומרת שהגלריסטים רוצים חופש או שכל כך חם להם עד שלא בא להם לראות אף אחד.

הערב אני נותנת לכולם סופ"ש חופש. אם אף אחד לא טרח שיהיה משהו שווה אז אין משהו שווה. אני אישית נוסעת להורי היקרים בערד, משאירה מאחור את חברי וחיי ליום וחצי, אך אשוב במהרה במוצ"ש – וכך גם אתם!

טוב, לפני שאני מוציאה את כולם לחופש אציין שבסוזן דלל יש ערב וידאו-דאנס המתואר כאירוע אמנות כי יש בו וידאו.
לא הייתי ולכן לא אשפוט, בכל זאת ברשימה מופיעם טובי הכוריאגרפים בארץ, אבל רק מחשבה: אולי עדיף לתת לאמן וידאו "פלסטי" לעשות עבודה *עם* כוריאוגרף, משהו מגניב כזה?

מוצ"ש (כולם חוזרים, כן?)

על אילן יונה כבר קישקשתי רק לא מזמן בתערוכת היחיד שהציג בפלורנטין 45, והנה הוא שוב מופיע בהפקה אדירה עוד יותר בתערוכה "ראש פיה" (fairy) בגלריה אלפרד.
יונה הוא מאלה שבאמת מצליחים לענות על התהייה "למה בקולנוע/בתעשייה הכול נראה כל כך טוב ובאמנות לא", והכוונה היא לשימוש באמצעים טכנולוגים חדישים ליצירת אמנות טובה ממש, לא "הי! חבר הראה לי אפקט מגניב בתוכנת עריכה הזאת שיש גם לך ואני עושה וידאו-ארט". אז כל מי שהלך לראות את הרובוטריקים בשביל האפקטים אבל גם התבאס שראה 3 שעות ריקות מתוכן, כאן זה גם בחינם, גם מלא תוכן וגם מלא באפקטים מגניבים ממש. אילן יונה מחזיר למדיום את הכבוד הראוי לו, באופן ייחודי, חכם ומצחיק.
יונה מנצח.

ראשון

בחצר המלכות קלישר, מיצג מיוחד של האמנית תמר אטון בהשתתפות חיה רוקין, טל אלפרשטיין, אהוד אטון, יונתן גוטפלד ועוז מלול (בליווי קונטרה-בס ומפוחית). הכניסה לאירוע חינם.

טוב,
כן,
2.5 אירועים לשבוע הזה.
שלא תשתגעו.

מי שעדיין לא הספיק לראות את התערוכה "ילדות טובות, ילדות מתות" בגלריה אנגל (כן, זאתי שליד נלי אמן, נו – גורדון פינת בן יהודה שמה) – עשו זאת מיד.
למה ללכת?
כי יש שם משהו צעיר ורענן שנבנה על ידי אמניות (נקבות) מוכשרות וזועמות שלא רק צעירות בגילן אלא גם בנשמתן ולכן האמנות שלהן חיה ונושמת, למרות העיסוק באלימות ובמוות.

אורית חסון ולדר מראיינת את חנה סהר בויינט.

בשבת הבאה: מיזם של המרכז לאמנות עכשווית, עדן בנט וטלי קרן, העונה לשם "עונת המלפפונים", ובמסגרתו ישתלטו אמנים על שוק הכרמל (בשבת – בשעות הסגירה), ויציגו כל מני אובייקטים, ציורים, מיצגים וכו'.
אל תהרגו אותי, אבל נראה לי שכל מי שמגיע צריך לבוא מוכן קצת מהבית עם מה שהוא צריך כדי להשתתף שם גם בעצמו.

אבנר שפירא מספר על שתי תערוכות בברלין המתארות את תרבות השוליים של העיר המזרחית בשנות השמונים. לקרוא ולרייר.

ואם כבר ברלין, בהארץ כותבים שבפעם הבאה שאתם מבקרים שם ומתאכסנים במלון, תוכלו להביא יצירת אמנות במקום לשלם.
תכלס זה נשמע קצת כמו רזידנסי.

לכו לצייר או משהו