שנה טובה לעולם האמנות הישראלי

רוחות חדשות מנשבות באויר. אבל גם כשירדו שתיים וחצי טיפות של מי שמיים עדיין כולם התהלכו בגופיות וכפכפי אצבע ורק הביטו אל על וגיכחו, חחחח, גם כן גשם, פחחח, מת על תל אביב (אבל כמה הייתי רוצה להיות בעצם באירופה/ניו יורק).

הייתם תוהים לעצמכם: כל הגלריות כבר נפתחו לפני שבועיים, ומי שלא לפני שבועיים – נפתחו שבוע שעבר, מה שדי נכון – היהיה משהו גם השבוע? אז היו כאלה שהשקיעו כדי שלא נשאר מיותמים בחמישי, חלילה – והרי הם לפניכם:

כבר אחה"צ (17:30):
אירוע משמח, גם אם הוא עלול להחשב כאקס-טריטוריאלי לעולם האמנות, הוא השקת פסל הברווז הקבוע בכיכר מסריק.

ערב מס' 3 בסדרת 'אמן בגן' במוזיאון תל אביב
לפני הכול אציין שמודעה בטיים אאוט אומרת שמי שמביא אותה מקבל 10 ש"ח הנחה (אז זה יהיה 30 במקום 40).
כוכבת הערב היא סיגלית לנדאו – שמעניין אם גם בערב אחד תצליח להפוך את חצר המוזיאון למיצב לנדאואי עצמאי ומפעפע.
האם שמתם לב שבערבי אמן בגן היו עד עכשיו אמניות בלבד? כבוד.
אם כל זה לא הספיק לכם – אסף אמדורסקי בא להיות הדיג'יי באירוע, וכל התערוכות יהיו פתוחות עד 1 בלילה.

קבוצת אצירות הצעירה והתוססת הפכה את גלרית המדרשה למועדון, מאין אמירה כזאת של יאללה יאללה, אנחנו יודעים שכולם הולכים לפתיחות כי אלה המסיבות של האמנים, אז בוא נעשה את זה עד הסוף (אל דאגה! יהיו שם גם אמנים ותערוכה!). רק חראם שהאלכוהול עולה כסף – אם כי מי שיקרא את הראיון המהמם שאיתן בוגנים ערך איתם בטיים אאוט, יראה לצד צילום מעולה שלהם שאלי ברק מבטיח 10% הנחה למי שיתמזמז בגלריה.
אה, כן – וגם כל האירוע והמסיבה וזה – זה בעצם מסיבת פרידה מדורון רבינא שעוזב את תפקיד האוצר למען ניהול המדרשה.
אז בהצלחה לו – ובהצלחה לשני התותחים שמחליפים אותו בתפקיד – בועז ארד וגיא בן נר.
דימויים באנרג'י

בנחמה וחצי – שניה ממועדון הגלריה, יואב אפרתי – האיש שכולנו אוהבים ומחכים ליצירותיו בשקיקה מציג ציור קיר.
מעניין אם הוא מקבל בתמורה קפה וא.בוקר חינם למשך שנה.

בגלריה דרום, יריב ספיבק מציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו (מזל טוב!) "שלום ולהתראות" המציגה את המציאות העגומה של דרום תל אביב.

בית האמנים באלחריזי ממש גרוע בפרסום מידע מפורט/מסודר/מפורסם בכלל, על הפתיחות שלהם, ותמיד מקבלים אותן כרסיסים מהאמנים/האוצרים, שקולטים שעוד שניה נפתחת להם תערוכה ויתכן שאף אחד לא ישמע עליה.
אז הערב, לא פחות משמונה תערוכות נפתחות שם, והשניים שטרחו לשלוח חומרים – הם שיזכו בתהילת העולם:
נעמי פליס ווננברג תציג את הוידאו Chocolate Flower Monster
בעבודה לוקחת האמנית את שתי המתנות שהכי נפוץ להגיד שאוהבים נותנים אחד לשני – שוקולד ופרחים – ומכינה מהם מסיכה, בצורה קצת פחות נחמדה מכפי שהיא נראתה בהתחלה…. אוצר: אריה ברקוביץ

שחר מרקוס אוצר תערוכה לורד אדיר תחת השם הכל כך רומנטי - "תבטיח לי שתמות אחרי".
הפחד מאינטימיות מחד, והרדיפה הבלתי פוסקת אחריה מאידך – לא צריך להוסיף הרבה יותר מזה.

גם שרה כהנא עמלה אז היא תזכה בלינק.

והנה חלק מהשאר.

דברים נוספים

(קול תופים)
גבירותי ורבותי! אלעד רוזן – גיבור סרט הפרומו האקסקלוסיבי של חודש האמנויות (ואני אשים שוב את הלינק במיוחד לכל אלה שאמרו לי שהם רק קוראים ולא נכנסים ללינקים – לזה בבקשה להיכנס!).
הולך להיות הצד המשלים שלי במארב כמי שאחראי על הזנת לוח אירועי האמנות הישראלית השלם והמלא ביותר בארץ! (יש גם באנגלית). אפשר להתחיל במחיאות כפיים סוערות, להמשיך בכניסה ללינק והתרשמות מכמה יפה כתובים שם כל-כך הרבה אירועים.
והכי חשוב – יש לכם אירוע אמנות? הודיעו לו!
מי ביקש שמח בעולם האמנות ולא קיבל, אה? אה? אה?

ללא פתיחה לפי מיטב הבנתי: בית חיים נחמן ביאליק ברח' ביאליק 22 מארח את מיכל רובנר, אנט מסג'ה(!) ונלי אגסי.
20 ש"ח כניסה.

אין ספק שזה היה השבוע של אורית ישי
גם הצבה מחתרתית שזכתה לתשואות (וגם לכתבה בטיים אאוט בעמוד 18), של פסל אוסקר ענק מקלקר בכניסה למתחם הזוהר של הארטיאלוי, וגם תערוכה בגלריה החדר.
שאפו!

אחרי טירוף (ותודו שלא שיקרתי) השבועיים האחרונים, סוף סוף עשיתי לי קצת סדר במיילים ובין הדברים מצאתי את הדבר הבא: כחלק מפרוייקט אמנותי בינלאומי "זיכרונות מהעתיד", שהתחיל בחודש  שעבר במוזיאון הפתוח פדבלה שבלטביה,  נחנכה העבודה הסביבתית מאדמה "חיתוך טקסי" של האמנית הישראלית טניה פרמינגר.  האמנית הביאה אדמת חמרה מאזור השרון בישראל בשתי מיזוודות כדי לשים בתוך העבודה – חתך גדול בצורת צלב באדמת לטביה.
המבקרים הרבים בטקס הוזמנו להכנס לתוך העבודה ולדרוך על אדמת ארץ הקודש.
בנובמבר, כחלק השני של הפרוייקט, יביא האמן הלטבי אוארס פרברג אבן מלטביה כדי לשתול אותה באדמת ישראל.

בלוג אמנות חדש, אנונימי וכתוב היטב.
שווה לעקוב (ממש אבל) ונאחל לו שימשיך ולא יתייאש (כפי שרותי דירקטור למשל ציינה בבלוג שלה לאחרונה, שהיא לוקחת פסק זמן. רותי -אנא -  חזרי במהרה!)

דנה גילרמן דואגת: איפה יגורו ויעבדו האמנים עכשיו, כשמחירי הנדל"ן בדרום העיר עולים.

זה אולי האתר הכי מכוער בעולם – אבל לפעמים הוא יעיל.
אתר המקבץ לינקים לכל הגלריות ולפעמים אפילו מוסיף דימוי של התערוכה שמוצגת עכשיו.

מירב היימן עיצבה והעלתה לאויר שני אתרים חדשים:
לאוצרת רונה סלע
ולציירת המנוחה טיטי חסון אלכנדרוביץ

שבוע טוב
ושנה טובה