יונתן אמיר
שלושת המועמדים הסופיים לפרס גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר לשנת 2008 הם גיל מרקו שני, מיכל הלפמן ומאיה אטון, כך הוכרז היום (רביעי) במסיבת עיתונאים. חברי וועדת השיפוט היו מנהל מוזיאון ת"א פרופ' מוטי עומר, מנהל מוזיאון MAGASIN 3 בסטוקהולם דוויד ניומן, הגלריסטית דניאלה לוקסמבורג, אוצרת האמנות הישראלית במוזיאון ת"א אלן גינתון והתורם נתן גוטסדינר. שלושת האמנים עובדים בימים אלה על תערוכה משותפת שתיפתח בסוף מרץ במוזיאון תל-אביב, ובמהלכה יוכרז הזוכה.

בחירתם של שני והלפמן כמועמדים אינה מפתיעה. שניהם זוכים להצלחה רבה מאז סיימו את לימודיהם באמצע שנות התשעים, מציגים בארץ ובחו"ל וזוכים בפרסים שונים. שני בעיקר מצייר ורושם, הלפמן יוצרת מיצבים ולשניהם תדמית נוצצת למדי הקשורה גם בנושאים המעסיקים אותם ביצירתם. בנימוקי השופטים לבחירתה של הלפמן נכתב כי "אורות הבמה, התפאורה, הדמויות ומוטיב הריקוד, נקשרו בעבודתה המוקדמת של הלפמן לתרבות חיי הלילה של המועדונים. בהמשך עבודתה הם התנקזו לעולם הריקוד המקצועי. מצד אחד הזיכרון של האם הצעירה שזוכרת בגופה את החוויה הביוגרפית של גיל הנעורים כרקדנית מתחילה בסטודיו למחול, ומהצד האחר המיניות הבוגרת והפתיינית של רקדנית במועדוני חשפנות. אולם האימונים התמים, הרומנטי והממושטר של הסטודיו למחול מתחלף בבת אחת בבימת הריקוד של מועדוני החשפנות".
בנימוקי השופטים לבחירה בשני נכתב כי "פעילותו נעה על הציר רישום – ציור – סביבה/מיצב. הציורים של שני מתארים סצנות שונות של עולם מורכב ומפוצל: אהבה רומנטית, מין פורנוגרפי, אלימות, מוות ואבל, מחלה, תום ורשע, עבודה, צבא ואילוף/מישטור. בשל אופי הציור הסכמטי, החלול וה"תמים" הופך כל ציור וציור למורכב, לדו-משמעי: יומיומי ופנטסטי, תמים ואלים. סגנון הציור הגרפי, הקר והנקי על רקע מונוכרומאטי מזכיר ספרי הדרכה, ספרי צביעה וכן איורים לספרי ילדים. מכיוון שגם איורים של ספרי ילדים עשויים להיחשב כספרי הדרכה, אופי הציור שלו יכול להיקשר אל מוטיב בית הספר שמופיע בכמה מן הפרויקטים שלו: בית ספר לצפרות, בית ספר לקיאקים ובית ספר לטרור".
אטון היא המועמדת המפתיעה והפחות מוכרת מבין השלושה. היא יוצרת מיצבים, פסלים, ציורים ועבודות וידיאו עדינות, קשובות ובו בזמן ארעיות וכמו משובשות במתכוון. בנימוקי השופטים נכתב כי "הרישומים, ציורי הקיר והאובייקטים של אטון, מתחברים למיצבים שעושים שימוש במוטיבים גופניים ודקורטיביים – חיות, לבבות וכלי דם, חבלים וגבעולים. מצד אחד הם חלק מן המגמה של מיצבים פמיניסטיים שמשלבים יופי ואימה, דם ומחלה, גוף ובית, אבל מצד אחר גם מקיימים קשר ברור עם מוטיבים צורניים ותוכניים שראשיתם במגמות אירופאיות אנטי-מודרניות ואנטי-רציונליות מן המאות ה-18 וה-19: הניאו גוטיקה, הרומנטיקה, הפרה רפאליזם והארטס אנד קראפטס".

פרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר מוענק מדי שנה מאז 1995 לאמן שטרם מלאו לו 40 שנה. בעשור הראשון הוזמן האמן הזוכה להציג תערוכה ולקבל פרס כספי בסך עשרת אלפים דולר. בשנת 2006 שונתה המתכונת, ומאז נבחרים בכל שנה מועמדים סופיים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה משותפת. במהלך התערוכה מוזמן שופט נוסף שלא השתתף בבחירות המועמדים ובוחר את הזוכה. השופטת השנה תהיה האוצרת סוזן לנדאו ממוזיאון ישראל, ששימשה כשופטת גם בשנה שעברה. בשנים קודמות זכו בפרס האמנים מרים כבסה, יוסי ברגר, יואב שמואלי, אוהד מרומי, יהודית סספורטס, עדי נס, מירי סגל, אחלאם שיבלי, נלי אגסי, סיגלית לנדאו, שרון יערי, יעל ברתנא וטליה קינן.