שמונה וחצי בבוקר, שיחה ממספר חסום. כשהפסקתי להיות מורה, לקח לי ארבעה וחצי חודשים פחות או יותר להצליח לחזור לקום בשעות סבירות. שנה של יקיצה לפני זריחת השמש וקריסה לפני חצות השאירה חותם עמוק. החיים הרבה יותר יפים כשאפשר ללכת לישון נורא מאוחר ולקום בשעה מאוחרת יחסית בבוקר. הדבר הכי משמח היה שכיביתי את הטלפון והמשכתי לישון, אבל ראבק, גם חסום וגם שמונה וחצי בבוקר, זה מגונה.

הערב, יום חמישי ה-5.11.09

מוזיאון פתח תקווה חוגג 5 שנים לפתיחתו המחודשת (איך שהזמן רץ כשנהנים), בארבע תערוכות חדשות:
תערוכת יחיד לדור גז (חתיך ופנוי למיטב ידיעתי) בשם 'גיאורגופוליס' – שמציגה מחקר צילומי על שלושה דורות של משפחה ערבית-נוצרית, ובוחנת את המארג העדין בין ישראליות-פלסטיניות-ערביות ונצרות.
נבט יצחק במיצב וידאו (הלילה לילה לילה) 'שמחה גדולה הלילה' שעושה שימוש בקטעי ארכיון של תזמורת יוצאי מצרים ועיראק בקול ישראל.
המרה, שינוי והפיכה הם הבסיס לפרויקט הקולנוע הנסיוני שאוצרת מעין אמיר, וגנים עירוניים הם נושא התערוכה שאוצרת סיגל ברקאי.
יהיה לוהט, תכינו את המכוניות והמפות.

בחצר האחורית של גלריה החדר יתקיים ערב הקרנת וידאו של מירב הימן (אחת האמניות החביבות עלי, יש לציין), סיון סבג, קרן יעלה גולן והזוג ליטל דותן ואיל פרי. גילית פישר המקסימה אוצרת, ויש גם וידאו פרומואושן אקסקלוסיבי!

שני פרויקטים טיפולוגיים בולטים במיוחד נערכים במחוזותינו בשנים האחרונות – משפחת בן ישי של דגן ולד, ופרויקט מרכיבים של דפנה טלמון. "פרויקט מרכיבים של דפנה טלמון החל לפני שנתיים ברכישה של זוג משקפי ראייה גדולים במיוחד. המשקפיים עוררו עניין, וכשאנשים התחילו לבקש למדוד אותם, טלמון התחילה לצלם, ומאז לא הפסיקה" – כל אושיות ארצנו הצטלמו לשני הפרויקטים, וכולם רצו גם כדי להרגיש קיימים. עכשיו טלמון עושה תערוכה אורבנית-אינטראקטיבית, שתוצג בגלריה קסטיאל, בה האורחים מתבקשים להביא זוגות משקפים ישנות שיתרמו לנזקקים (אוצרת: מורן שוב).

אולי חלקכם מכירים את הבלוג שום פלפל ומין אנאלי של אמן הקומיקס דן אלון.
אלון, בוגר שנקר, עומד להציג תערוכת יחיד באפרט ארט (מקום חדש ששווה לבחון בלי קשר ויש לו חצר מגניבה+++ ובחורה מגניבה שכל הנ"ל בזכותה ובאמתחתה – רותם ריטוב++++), בתערוכה יוצגו ציורי אקריליק לצד איורי ספר הקומיקס "הסיכוי האחרון של סיסיל".

הברבורים באים לעיר! תערוכה קבוצתית למאשה זוסמן, ינאי סגל ואבי סבח – אנשי קבוצת ברבור בפלורנטין 45

גבעון הוציאו מן המחסנים עבודות ישנות של משה קופרמן, הפעם משנות השבעים.

שישי

"כל אחד יודע", טוענת חנה יגר בתערוכת היחיד שלה במוזיאון רמת גן, מתוך כוונה שיש דברים בסיסיים אנושיים שתכלס לא באמת צריך ללמוד כדי לדעת.
את תערוכת הציור אוצרת כהרגלה בסדרת שישי ראשון איילת השחר כהן.

שבת צפונה

בשעה 16:30 במרכז אלביר בכניסה לערערה יפתח המרכז הקהילתי של עמותת אלביר במסגרתו תפתח התערוכה אמניות מוואדי ערה – בין אמנות לקהילה באוצרותה של מנאר זועבי.

שבת דרומה

ראשון לציון שולטטתתתךתת!!!!1111
בביתן האמנים הראשל"צי הולכות להפתח שתי תערוכות חדשות- 'אי שקט' ו'דיוקן עצמי' – אותן אוצרים רפי כרמלי ואסתר שושני. שמות מבטיחים זולגים מן ההזמנה שמעוצבת די מזעזע, אבל המגמה היא עליה ולכן נכתת מכוניותינו וניסע לבלות.

לממשיכים להדרים – מוזיאון אשדוד פותח את התערוכה 'מבנים נכלמים, מבנים נחלמים'. האמת היא שארכיטקטורה וסביבת מגורים הוא נושא שלעולם לא ינוס ליחו. בין האמנים שיפתו אתכם להגיע: אבשלום, מיכה אולמן, גיא גולדשטיין, ינאי טויסטר, יאן טיכי, פנחס כהן גן, אוהד מטלון, אוהד מרומי, אורלי סבר, יהודית סספורטס ומשה קופפרמן.
כל אלה באשדוד, כבוד.

בדרום תל אביב
שי זילברמן אוצר בלבונטין 7 את התערוכה מונוכרום, שעוסקת בצבע וזהות.

גלריה עינגע הצטרפה לאיזור הגלריות החדש וחונכת את חללה במסיבה שבמסגרתה יארח אורי גרשוני את נועה לב.

שלישי

בגלריה המדרשה, תערוכה ראשונה שאוצרים בועז ארד וגיא בן-נר (אשר החליפו את דורון רבינא, שעבר לתפקיד ניהול המדרשה). בשנינותם המשותפת הם זוכים בתחרות שם התערוכה המצחיק של השבוע: 'צדיק בחייו גם בחלומו לא פראייר'.
"בתערוכה עבודות הנוגעות במיתוס מכיוון לא צפוי, מביטות בו מנקודת מבט לא צפויה ומסות לתת לו נוכחות אחרת", נכתב בהודעה.

מה עוד?

המכללה החברתית-כלכלית פותחת קורסדנא על סוגים שונים של יצירה אמנותית המכוונת לשינוי חברתי. זה קורה בחיפה ונפתח עם דפנה איכילוב.

רוצים להשתתף בלחם ושושנים 2009? תערוכת המכירה השנתית של עמותת מען עבור פרויקט "נשים ועבודה" יוצאת לדרך – 75% מועבר לעמותה, 25% לאמנים.

אתם חייבים לראות את התערוכה של פולקר מרץ בגלריה שלוש, יש שם כמה דברים מעצבנים כמו חיילים עם אף פינוקיו (קאם און) – אבל כל השאר – פשוט נופת צופים.

אביטל בורג מפציצה כהרגלה בחדשות האמנות.

—
במהלך כתיבת הטור עשיתי הפסקה קצרה, שניה אחת עשיתי מתיחה טובה, ובשניה הבאה מצאתי עצמי מרוחה על הרצפה עם כאב ברכיים אדיר. זה הדבר הכי מפחיד שקרה לי בחיים.