המניפסט נכתב והועלה לאינטרנט ב-2006 על ידי שני אמנים אמריקאים, מרק שפרד (Mark Shepherd) וקריסטה קונרלי (Krista Connerly), ומופיע באתרFree Press (www.freewords.org/freepress) – פרויקט של האמנית הניו-יורקית סאל רנדולף (Sal Randolph), העוסק בהפצת טקסטים וספרים בחינם, בפורמט דיגיטאלי ובדפוס, במטרה להכיל את רעיון "כלכלת המתנות" (Gift Economy) על שדות התרבות והאמנות. הפרויקט של רנדולף אינו מתבטא רק דרך טקסטים כתובים, אלא גם בארגון אירועי אמנות חינמיים, והפצת מוזיקה (היא חברה בלהקת Weapons of Mass Destruction).

בדף של מניפסט השנאה מוסרים שני היוצרים בקצרה כי "טקסט זה נוצר דרך חלופת מיילים לאורך הקיץ בין שני האמנים מרק שפרד וקריסטה קונרלי. הוא מיועד להיות הומוריסטי, רפיטטיבי, וספונטאני ברוחו. תהינו! אנא לקחו, השאילו, גנבו, ושנו בו וממנו ככל העולה על רוחכם, שכן היננו בטוחים כי כולנו חולקים – אמממ – אוגרים בשנאה!"

"מניפסט השנאה" אכן נקרא בעיקר כדחקה לא קצרה בכלל שהעבירו ביניהם שני אמנים בדוא"ל לאורך קיץ ארוך ומשעמם במיוחד. הטקסט לא במיוחד עקבי, הן ברמת "התוכן" והן ברמת הצורה (מתי משתמשים באות תחילית גדולה, לדוגמה). פה ושם גם מצאתי טעויות דפוס ברורות. הפיסוק מזעזע.

לשון הטקסט רובה ככולה פרודית – בראש ובראשונה פרודיה על תופעת המניפסטים עצמה והפואטיקה שלהם, אולם הוא מדלג בקלילות בין פרודיות שונות על ז'אנרים וסגנונות כתיבה נוספים: פילוסופיה, שירה מודרנית, הטקסט הדתי-נבואי-אפוקליפטי, מדע ספקולטיבי ועוד ועוד. חלק מרכזי מהמשלב הפרודי מהווים מושגי מפתח החוזרים לכל אורכו של הטקסט, ובראשם מושג השנאה עצמו, הממלאים, כפי הנראה, איזו פונקציה ספציפית ביקום השנאה הכאוטי שהם בראו. את רובם ניסיתי לתרגם למקבילות עבריות כמיטב יכולתי; אחרים הינם ללא ספק מושגים ממוצאים, ובמקרים אלו הסתפקתי בתעתיק פונטי לאותיות עבריות של המושג המקורי. ברוב המקרים מושגי מפתח אלה מופיעים במקור האנגלי באות תחילית גדולה: מאחר שבעברית אין אפשרות כזאת, אך הדבר די חיוני על מנת לעקוב אחרי מושגים אלו, בתרגום הם מופיעים בצורת גופן שונה (ובמקרים אחדים כאשר מילה כלשהי מופיעה כולה באותיות גדולות, מסיבות לא ברורות, הגדלתי את הגופן). ניסיון לפענח למה בדיוק מכוונים מושגים אלו קרוב לבלתי אפשרי, אולם בתוך בחינה מעט מעמיקה של הטקסט עולות כמה אפשרויות ערטילאיות (ומשעשעות למדי) עליהן ארצה להרחיב בקרוב במאמר משלי על "מניפסט השנאה".

תרגום המניפסט אינו גמור, ומה שעולה כרגע, מתוקף הרצון להעלות חומרים בהקדם, מהווה בערך 60 עד 70 אחוז מהטקסט המקורי (כרגע הפִּסקה בה התרגום מסתיים נחתכת באמצע). הכוונה היא לגמור עם התרגום בהקדם ולהעלות את המוצר המוגמר. קצת מגוחך להתייחס למשהו באופן רציני שכזה, שמעולם לא יוחס לו על ידי אלה שיצרו אותו בעצמם. אבל פרודיה היא לעולם לא רק פרודיה, ונונסנס לעולם אינו רק נונסנס, כמו ששנאה לעולם אינה רק שנאה, כי אם ”בוסתן השנאה, אימפריית השנאה, וכר הפרחים של השנאה".

נועם

מניפסט שנאה, דחיפה, אגירה, הִישָנוּת 2006

השנאה לא זוכה בתשומת הלב התקשורתית הראויה לאחרונה (המאה ה-21). המניפסט הזה נוצר בקפידה כדי לשמש מדריך לאלו המבולבלים בכל הנוגע לייחסם לשנאה. מסמך זה גם מהווה מאמץ לכפור בטענות השונות המייחסות לשנאה תכונות מזיקות, ולהסיר את כל אי הדיוקים, השקרים, הזיופים, והטענות הבוגדניות על שנאה. שנאה הינה רגש משכמו ומעלה, נקי ונחוש שאין להימנע ממנו. האין זאת, קורא/ת יקר/ה, שלו היית נדרש/ת להעמיד בשורה מתחילתה עד סופה, את כל אותן בריות המכילות ולו שמץ של שנאה בלבן, היה מתקבל גשר הנמתח מסילוואן, מינסוטה, ועד למעט אחרי בלקנאבאט, טורקמניסטאן. זהו חיבור של הרבה מאוד בני אדם עם הרבה מאוד שנאה.

כעת עלינו לשקול כיצד השנאה גורמת לתחושה כה אינסופית ועם זאת מגבילה.

ראשית לכל, השנאה מלאת תחושת אינסופיות משום שהיא מהפכנית. כשאת/ה חובר/ת למישהו בשנאה את/ה פותח/ת את הדלת לאפשרויות בלתי מוגבלות של תיעוב מזיק. אנשים רבים מדברים בזכות איכויותיה (המגבילות) המהפכניות של אהבה, אולם בעוד האהבה מכוננת גוף מהפכני מדולל וחדיר, פעולתה נהיית שלמה רק דרך שנאה לכל הסובב במקביל לה. זאת מכיוון ששנאה שוברת דברים ואנשים, ויש לזכור תמיד כי דברים ואנשים נועדו להישבר.

אנשים חלשים ממך הינם נוחים במיוחד לשנאה. זאת הנקודה השנייה שלי.

צעדים לשם השגת שנאה:

ראשית, שנן/שנני את הדברים הבאים תוך התבוננות לתוך מראה קטנה, קטנה מספיק על מנת שלא תראה/תראי את פניך במלואן, אולי רק את הפה:

אמרי ברכת הכוונה החיונית לחניכה 204#:

הו אילל"ק, ורום הודו אלפרד לואוסון, תן בידי להיות הראשון/ראשונה לנאץ. תן בידי לא לתקן את מה שכעת ולעד יהיה שבור. תן בידי ללעוג לסטיותיהם המניבות של אחרים, כך שאחרים יוכלו לנזוף בי. תן בידי להצתפד בבריכת הספחת האסורה כדי שאוכל לטעון לזכותי ולאגור את אשר שלי הוא. כך הוא אשר בו אגע בשעות ספורות אלו לא יזכה לראות עוד ימים של (חדווה). הסר את הכבלים מעל הג'אוב הספחתי שלי, הו אדוני. הורד עלי את ענניך האפלים. ואם בדרך מקרה בנאמנהּ של אחוות פעולה אפגוש, אתפלל למען שפעת שנאה, ביודעי כי שנאה נטולת צורה היא, ובערבון מוגבל. כבר כעת אני נע לקראת מעשה הנבלה המהותי, בעודי שוקע לדרגת גוש. תן באצבעותיה הדקות והמחרבות של השנאה ללפות את חוט השדרה שלי ולגרום לבן-קין זה הנחוש והעיקש לדחות, לדחוף, לשנוא, לאגור ברעבתנות מכאן ואילך.

נה"ש א' ונה"ש ב'

[...]

התגלויות שאין להן שיעור של השנאה

התגלות #1: שנאה היא כמעיין נובע, צל קר על-עונתי של כוח שבלתי ניתן להתיקו – כאבן צור, עיר מקלט, ובמובחן זהו מכשיר של אגירה.

התגלות #2: שנאה, לשנוא, רווי שנאה, שנוא, שונא, משניא, יודגשו באות גדולה תמיד. שכן שנאה היא שם עצם, פועל, דבר, ודרך חיים.

התגלות #3: על כל השונאים (אנשי השנאה) ללכת בדרך החתחתים הרעילה של השנאה ללא נעליים. עליהם לתת את הדעת לגבי ניחוח השנאה ולהישמר מאותם אלו החופשיים, אשר מעניקים עם שנאתם.

התגלות #4: הענקה שמגיעה בכאב – השנאה מתקדשת בה.

דברים רבים לשנוא נכונו עד כאן בארץ חדשה זו – אך עלי לקיים את האמנות שבהיות ער (לשנוא) בדרכים חדשות. העצים – עליהם אני אוהב לחשוב כעל בוסתני השנאה. בעלי החיים – בהמות השנאה. כולם ראויים וזכאים לשתות מכוס השנאה. ערומים בגאוותם על שנאתם. (טפיחה על הראש) הישמדו! כולכם בשם השנאה! אלא שאז אוותר לבדי, ללא דבר לשנוא – האפשר לנו לשנוא שום דבר? זאת, קורא/קוראת יקר/ה, השאלה האולטימטיבית של השנאה?

[...]

שירת השנאה

יש שאומרים "שנאה מרככת את סחוס העור הלא נקי. באשר למה שאין לו סייגים, שדלתו היא מגן, נחלת השנאה לא תהה נחלקת."

התגלות #5: התייגע בשנאה את שהאחרים יגעים לו בנשימות חייהם וברעבונם הם אוספים. זכור למצוא את השפע באגירה.

התגלות #6: האכסטזה של השנאה

באשר לשנאה, השליח הוא האוגר. האוגר והאוגר עוד אלו הם צורך של השנאה ואכסטזה של השנאה. אולם איך עלי לאגור, את/ה שואל/ת? תשוקתך לשנאה היא הרצועה הנמתחת אשר תנחה אותך להשליך, למשוך ולשבור לחתיכות את כל היסח הדעת השוכן באגור.

התעמקות #001: כוח ג'וּב #00.א' – טוב היות בתוך טווח השפעת העליבות מעוררת ההשראה של השנאה שלך (ובשבילך לאגור). זכור כי זעם לעולם אינו נגד כי אם בעד זה שאליו הוא ממוען. לפיכך אמונתי היא: שנאתאמת תיקרא זו שלעולם אינך מעניק אותה.

התגלות #7: חפש ולעולם לא תמצא את השנאה, על השנאה לנבוע מבפנים, להיאחז בתנועה משולשת-ראשים בקרקע כקלשון – ובאשר אבדה, ה-פאם יכולה להשיב את השנאה אליך. אכן, הו שומר הג'וּב – השנאה נמתחת היא אל המרחב – מבפנים – אליך – אולם מבלי להעניקה – ??

התגלות #8: באשר הכול לשווא ואין בלבך להרגיש את מלואשנאתך, אל תאבד אמונתך בשנאה – דע את אשר עדיין שוכן בג'אוֹב שלך ושבקרוב שוב תחוש את יובש אפר חוֹמהּ המלטף צפודות את

נפשנאתך.

התגלות #9: גם באשר אינך חש בשנאה, השנאה חשה בך.

זכור/זכרי גם כן כי (חדווה)תך אינה שגויה, אלא רק בלתי שלמה (קטנה ובסוגריים) ללא השנאה. אולם, עונג ושמחה לאיד קרובים יותר לשנאה מאשר (חדווה). הבא לא נשתטה, עונג הוא אכן מרכיב אינטגראלי של השנאה באשר זהו כוחה המניע, הדרך והתמורה. אחרי ככלות הכל, האין זאת כי את/ה מתענג/ת על האגירה והשנאה? תרנגולות אלו, "אוויר צח" זה עליו את/ה מדבר/ת – בכל אלו הינך מורשה להתענג כל עוד זהו עונג הנולד מן השנאה. המר/המירי את (החדווה) לכדי שמחה לאיד ואת השמחה לאיד המר/המירי לכדי שנאה: כשאת/ה הוגה בתרנגולות, דמיין/דמייני את גופיפיהן נפוחי האוויר נמחצים ופוקעים ואת עצמותיהן מוציאות קולות נפץ קטנטנים ופריכים ואת כדורי עיניהן מתעגלים ומתנפחים. זהו נתיב בטוח לעוד ג'וּבים.

התגלות #10: השנאה שלמה היא. אין בנמצא התנסות או הרגשה שהינן מחוץ לתחום השנאה. אין ביכולתך אלא להיחנך אל מורכבויות השנאה. מורכבויות אלו מרכיבות מבוך רקוב ומדיף צחנה, היכן שהשנאה דוקרת אותך עם קוצים רכים אך פריכים ולבסוף מקיפה וחונקת אותך, ממלאת אותך בטהרתה וסרחונה. אל תן/תני לאוויר הצח ולתרנגולות לשטות בך באחדים מנתיבים אלו. אלו הם כלי השנאה. (בקרוב תצורף דיאגראמה).

התאמן בשנאה.

אכול/אכלי בוריטו קפוא – (היה/היי בטוח/ה שהבוריטו עדיין קפוא! אל תאפשר/י לזמן להינמס – דבר זה יהרוג את כל האנזימים של השנאה).

שאף/שאפי מלוא ריאותיך נשימה מטונפת… (אל תצחצח שיניים) יותר עמוק, ועכשיו…

שלחַ/שלְחי את השנאה המתועבת כלפי אלו שאת/ה שונא/ת והם, מעתה ואילך, ישנאו אותך!

עכשיו…

איך את/ה מרגיש/ה?

שטוף שנאה?

כן! המשך בתרגיל השנאה הזה אימתי שהפאמאפלה נטשה את הג'אוּב שלך.

התגלות #34

השנאה מלאת סתירות ולעיתים אף משעשעת. כל ניסיון לבאר את השנאה רק יוביל לעוד בלבול וצחוק. היה/היי מנוּע מ(חדווה) ככל שכן, באשר הבהירות היא אור מסמא מלא ב"הו-פאם!". והיה/היי ג'וּב-שמח/ה שהינך מתבוסס/ת בסחי חוסר הבהירות ואי-הוודאות, המבוך המטונף של השנאה שבו אינך יכול/ה לראות מעבר העננים הירקרקים של הנרגנות. בל תתור/י אחר הבנה ואישור בהתגלויות, רק שנאה.

ייתכן שתשאל/י: אבל הרי אני חוטא/ת, ועדיין תהה/תהי מבולבל/ת לגבי כמה דברים:

מהוא חטא? האין החטא נשאף על ידי השנאה? מדוע שהשנאה תחפוץ בצדיקות? האין הרשע לא נשאף על ידי השנאה? לשוני לשון רֶשע באשר היא מועדת, חסרת הכוונה בידי השנאה. דבר זה נדמה גם רע וגם טוב. אולם איזהו? והאם השנאה אוהבת רע או טוב? ליתר ביטחון, השנאה אינה נותנת סימן באף אחד מאלו.

מתי, בזמן אחרית-ימי השנאה, תתבקע השנאה לכדי מספר עצום, גם אם סופי, של בוריטוס קפואים (ניתנים למקרוגליות): האם יהיו בוריטוס אלה ניתנים למקרוגליות אך ורק בפוטנציאל (ועדיין על מנת להיאכל קפואים), או שמא מיקרוגליות הופכת למקור נוסף לשנאה?

האם ניתן לבצע את יום שבת עצל ומטונף גם ביום ראשון?

הוא אשר מבצע את יום שבת עצל ומטונף גם ביום ראשון, הרי הוא מועמד אפשרי לְבְּצע-רווח!

וכאשר את/ה בהתיישבות החדשה האם הדבר בר ביצוע שוב ושוב בכל אחד מימות השבוע? כמובן!

האם אכילת דייסת שיבולת שועל ודובדבנים הינה צורה של שנאה עצמית? אמצעי לסקסקס את השנאה? ייתכן כי זהו אחד מפולחני ג'וּבים שהיו מנהלים קרבות עם ה"הו-פאם!"?

ייתכן, אולם אין לבלבל בין ג'וּבים לדובדבנים – דבר זה יוביל להפחתת מעלתו של הג'אוּב לכדי זו של מכאניקה.

כיצד עלי לפעול על מנת לאגור את השנאה משכמה ומעלה?

תקוותך היחידה היא שבשעה שאת/ה נתקלת פעמים רבות יותר משהפאם חיה במחזמר, תזכור/תזכרי דייך להישאר בעצל – ביודעך כי השנאה לעולם אינה רחוקה משם.

לגבי אלו המסוכנים במיוחד – החסרים לגמרי את השנאה – למה ולהיכן שנאה זו עוברת – מה יהה עליהם? עם היא עוברת ללא הגבלות – נפטרת – שנאה מבוזבזת הרי היא העברה החמורה ביותר כנגד הפאם – ומכאן ואילך ייקרא שמה "הו-פאם!". זהו החטא האולטימטיבי המוכרז כנגד השנאה – ונתייחס בכך לג'ימבואוב, ונזבל"מם כנאמני ה-"הו-פאם!" שללא תכלית השנאה.

התעמקות 002#: מחזותזמר הם האתר בו שוכן הפאם כשהוא בחופשה מן השנאה.

התעמקות 003#: הסקס כמעט יותר טוב מן השנאה – אולם הסקס המשולב עם השנאה הרי שהוא עוגן רב עוצמה אשר יחזק את הלשון המוחלשת.

התעמקות 004#: את/ה רשע/ית כשלשונך מועדת ללא תכלית השנאה.

הגיעה השעה לדבר על סקס ונפש, אף כי בניגוד לדיני הלכתם של נביאי השנאה א' ו-ב'. שהרי ההמונים ואלו שעודם לא נחנכו מהלכים באור וחובה להביאם לכלל חושך ושנאה. לסקסקס את השנאה עשויה להיות אפשרותם היחידה.

התעמקות 032#

השתרע/י עם השנאה. הנח/י לשנאה להזדחל לתוך מיטתך במחרוזות הפרחים הקלועות שלה על סתרי הג'וּבים שלהן. הנח/י לה לכרוך את מחרוזת הפרחים סביב צווארך ולהדק אותה עד שאוויר ה(חדווה) לא יוכל עוד לעבור בעד ריאותיך. הנח/י לשנאה להעניק לך חיים חדשים כשהיא תזין אותך בלימיות ותפוזי הג'וּבים שלה. אכול/אכלי מג'וּבי השנאה ולקוק/לקקי מפטמות הפאמלה. הנח/י לה להגיר על בשרך את מגען המתוק-ספחת של ידיה – השנוא ושאינו השנוא גם יחד – המחדד את עורך לכדי מצע פריחתי של שנאה ועצלות.

גם כשאינך מודע/ת לכך, השנאה שורה סביב לך, לוטפת אותך באחת משלושת ראשי הקלשון או מזינה אותך משדי הפאם. באשר על אדם להיות תמיד מסקסקס את השנאה. זוהי ברית-האמת עם השנאה – ועדיין, אין בלסקסקס את השנאה אלא אשליה. באשר זהו הסקס ששונא אותך וזוהי מלואשנאתו שיוצרת עולם ומלואו של שנאה כך שניתן להשתרע בו. לאמתו של דבר השנאה נולדה מתוך הסקס. ולכן השנאה והעונג בלתי נפרדים הם.

כאשר הינך מסקסקס/ת את השנאה (או כשהסקס שונא אותך): גופך נהייה לקרקע של שנאה קורנת מפריחה של שנאה ופיות של שנאה הרוקדות במיני העמדות של שנאה (בננה בלב ים) במורד עורך. בהתרחש זה, הסקס יולד אותך כשנאה טהורה.

מורין סטייפלטון היא הקדושה השומרת והמנחה את הג'אוּב שלך בתהליך לידת השנאה מתוך הסקס - כשנאה.

ליונל ריצ'י שומר ומגן על השנאה שתישאר בחתיכה אחת, ומנחה אליך את הסקס בעיתות צורך ו(חדווה). כאשר ניצבים כנגד יריב אשר כולו מלא ב"הופאם!", ליונל יחזק ויגבה את הפאם שבתוכך.

קני רוג'רס מגיש בוריטוס קפואים והוא השומר על העצל.

אני עם השנאה עכשיו.

אני שונא/ת אותך

לך תזדיין, אתה והשנאה

השנאה מעוניינת שאפשוט את בגדי

השנאה שונאת אותך ואותי (או את את/ה ואני)

אני מלאשנאה

השנאה מעוניינת שאפשוט את בגדיך

השנאה היא קיימת לעד

לא אשכח את השנאה כשם שלעולם לא אשכח שהשנאה מצאה אותי ושמה עצמה בתחום השגחתי המגושמת.

אני ניצב בתוך מי הבאושים של השנאה

אני צריך בוריטו קפוא

אני רוחץ בסחי השנאה

אני נולד בשנאה

אמות בשנאה

אני השנאה

אני בננה בלב ים

השנאה מעוניינת שנהה עירומים כולנו ביערה השחור

אינני יכול להיות לנצח בבושקה, במוקדם או במאוחר יהא עלי למות.

בהתיישבות החדשה הזו, הפצת אחוות השנאה:

משולש ראשי הקלשון של השנאה יתויג מעתה כ-

המתועב האגור:

(מורין סטייפלטון) ברית-האמת הלא-היגיינית העליונה עם שנאת מחרוזת פרחי הג'אוּב הנצחי

(ליונל ריצ'י) החוזה עם השנאה. הסירוב של השנאה. הסקס הטמא של השנאה

(קני רוג'רס) הפרקטיקה המנושלת והפולחן חורש הרע של השנאה

חטאי השנאה (המתעב את הג'אוּב)

1. שנאה במשורה: לעולם אין לחלוק בשנאה, אלא תמיד לאגור – כפי שהוצהר כבר

2. שנאה במחילה: לעולם אין לכפר על השנאה. השנאה לעד תשכון בתוכך, ותבוא אליך – לעולם אל תחפש/י את השנאה

3. אי-סקסוקס השנאה, בשביל צמיחת השנאה: יש לסקסקס את השנאה לעיתים קרובות ככל שניתן (ותהה זו שנאה עצמית או שנאת האחר). כאמור הפולחן חייב להתקיים ולהיות מתועד לפחות מדי שבוע – השם שנטבע לכך הוא שבת עצלה ומטונפת.

4. אכילת אוכל לא-ג'וּבי: אוכל שאינו מכיל את השנאה, כגון מאכלים רכים – טופו, שזיפים בשלים, ויאם.



יאם

5. השתתפות ב"הופאם!" וב(חדווה): הדבר עלול להתרחש בהשפעת נוכחותו של אחר המלא ב"הופאם!" והמעוניין לגרום ל(חדווה) שכזו בתוכך ועליך – כזו של שנאה.

6. לחיות באורח נקי: עליך תמיד להתהולל בזוהמה ובמדמנת השנאה, בוסתן השנאה, אימפריית השנאה, או בכר הפרחים של השנאה – בעודך מסקסקס את השנאה.

7. לעולם אל תמדוד את שנאתך. אין קִצבּה או תעריף שיש לעמוד בהם כשמסקסקים את השנאה – או כששונאים את הסקס. לא לעשות זאת אלא מתוך כוונה מלאה לשנאה זהו חטא גדול כנגד האימפריה. שנא עד בלי די, ללא פרופורציה. זאת לבטח יוציא לפועל את התיעוב החייתי בקרב כל מאמין באשר הוא.

8. אלו היו לרועץ לקיומה של השנאה: ה"הופאם!" או מילת ה-"L". בכל מחיר הימנע/י – שכן אלו בוודאות יביאוך אל האור. התאבל/י והתלונן/התלונני עד לשֵד השנאה שלך!

9. הסתודדות עם מילת ה-"L" או עם ה"הופאם!": או עם הללו המשתפכים ממזהמי שנאה שכאלו. על השנאה שלך להיות טהורה.

10. אישושים הטובים ל"נפש".

11. "הספרים הקטנים" האלו על מרק עוף בשביל הנפש ואלה שקשורים לזה.

תהיות לגבי השנאה

ערך שנאה נמוך: מה לעשות כאשר השנאה שלך נמוכה, חסרת נחישות וחלשה?

שנאה מבלי דבר שאותו לשנוא? האם אנו ממציאים שנאה יש מאין?

רצון טוב: ההתנגדות לשנאה? מה הוא הסמל שלו? החרב והמגן?

כיצד אנו נאבקים, מלבד סיקסוקס השנאה – האם יש פולחנים נוספים?

כוח משיכת השנאה: האגירה?

תיעוב השנאה: האם זאת כ(לאהוב) את מילת ה-"L"?

דוֹחוּת השנאה: מילת ה-"L", אישושי הלב, כמיהה, אושר, הנאת ה(חדווה), אמת, קבלה, ברית, תמיכה, אינטימיות, ידידותיות, חיבה.

סינדיקט השנאה: ?

אינטלקטואליות ושנאה: ? האם השנאה אינה נלמדת? התחכמות סאדיסטית בלבד? קופסא ריקה של אהבליות?

שנאה מצועפת: הו לא?!

ללטפף את השנאה: עד מתי? למה?

תכונותיה האצילות של השנאה ומעלותיה

הפאם

עצלות

חוסר הגינות

בוריטוס קפואים

הִתרבות טפילית

3 ראשי הקלשון

מאכלים קשים, ובוריטוס קפואים, "טל הר אדום"

בטונדות, או לבני פחם גדולות כאלה

עפר

טינופת, או טינופת רבת און

אי-נכונות עיקשת

סירוב להביט לאחר בעיניים

לגעת/ ללטפף את הגוּב

חומה, של גדר

העננים הירוקים של הנודניקיות

הצפי בדבר סופה של השנאה?

לקראת סוף חיי השנאה – השחר של שנאה חדשה בקרוב יעלה עלינו – היום המלאשנאה יישרף תחת הפאם – (ראה עוד: "גן העדן המשעמם" ו-"העתיד/ ביש הגורל של השנאה") ושנאה תבקע על כל ותברא 1,923,094.34 בוריטוס קפואים קטנים באריזות נפרדות לצריכה ביתית (ניתנים למיקרוגליות). מעגל השנאה היוֹ-יהיה –

אולם – ולזה אשר נקרא גנותו של האור, הוא ייבלע את כל אשר בדרכו. ללא קושי הצפי של השנאה יטרוף – ישלפח ויאכל את כל הנראה לעין! רק נאמני השנאה ינצלו והמה נשמעים להישמר לדרכם לבוא יום הדין של השנאה (כדי שיוכלו להמשיך ולשנוא). כה יקרה בשנת 3067 או 2012, ביום קר ומלא חימה. ביום חדש זה יחל עידן חדש – מועשר בגדולות השנאה, ללא חשש שעטנז עם הסקס, עידן חדש זה, "הפנטזמה השמימית", בשבילנו הוא גן השנאה! הדבר הטוב ביותר הוא לשנוא/לסקסקס חזק עכשיו! לעורר חיים לא נקיים של שנאה!

ציטוטים מפורסמים:

"הי, על תרדו על שנאה עצמית. זה לסקסקס את השנאה עם מישהו שאני אוהב!"

וודי אלן

"לעיתים קרובות אנו שונאים דבר אחד ומתעבים דבר אחר, מבלי לגלות את האמת השנואה אפילו לאלים."

מורין סטייפלטון

"שנא/י דברים באופן שבו היית בוחר/ת שישנאו אותם במקום באופן שבו הם שנואים."

קני רוג'רס

"אל תחפש גבוה, השנאה שוכנת בפנים, שכן צלקות שוכנות במסתורי הג'אוּב שלך. חלום לעומק, כי כל חלום הורס את המטרה, ליידי, הוווו ליידי, הוווו פאם."

ליונל ריצ'י

יקום השנאה מתרחב

היקום מורכב מכדור שנאה ענק ודפוסים מסובכים של שנאה אשר דרכם מופיעים כל הנפחים והתדרים. מובן אחד של המילה שנאה הוא הרס! אנחנו ישויות אלקטרו-מגנטיות, שדות כבידה, לעולם איננו מספקים ותמיד מקבלים אותות דרך השנאה, מחשבות הרסניות, אי-תקשורת, אגרופים, ופעולת שנאה. לפיכך אנו משפיעים בהתמדה על דפוסי-פעולת השנאה בתוך ומסביב לנו. כך אנו יוצרים את מציאות השנאה שלנו, כיוון ששנאה הינה פשוט צורה מואטת של הפאם.

זאת ועוד, רבים מאיתנו מייחסים למילה שנאה טעם רע, הנשמע כמחזמר. הוא נתקע ב"זרימה" שלך. הוא מסריח עם הסירחון שלך. הוא מעורר רגש טהור. ברגע שמישהו שונא אותך – זה קל להחזיר את הטובה ולשנוא בחזרה עד כדי פוגענות. נאֶמר כי שנאה עצמית אינה אלא ג'וּב ויכולה לעשות אותך חרש/ת, עילג/ת, ועיוור/ת (?). הבה נהייה כנים ונודה שכמעט כל בני האנוש הסתודדו עם השנאה העצמית מאז גילוי השנאה שלהם בתקופת הילדות. אברי הרבייה הפוגעניים – אכן, הגיעה השעה לדוש בזאת, קורא/ת יקר/ה. אני יודע/ת שאין לך בושה לדבר עליה.

שנאה עצמית לאברי הרבייה הפוגעניים לאט ובעצלנות.

שנאה עצמית הינה דרך מצוינת להכחשה-עצמית כוללת והתעמרות בגוף שלך כביתה העל-טבעי של רוחך השונאת. אם תתרגל שנאה עצמית גופנית בדרך זו אני מתחייב/ת על תחושה גדולה יותר של סיפוק ויישוב הדעת מאשר משמשתמשים בכך כדרך מהירה להיפתר ממתחי השנאה.

לאחר הקדמה קצרה זו לא יפתיע אותך שקוסמי שנאה רבים מייעצים לך להתחיל לתרגל את סיקסוקס אברי הרבייה הפוגעניים עם קסם השנאה והשנאה העצמית.

כמו כן – שותפים עשויים להיענות ולזָמֵן (אל) או (אלה) לתוך אחד מהשותפים, בעוד השותף/שותפה השני/שנייה שומר/ת על צורתו/צורתה האנושית השנואה. זו היא דרך חזקה לשנוא את לשֵד הג'אוּב שבשותפך/שותפתך, דבר שעשוי לפעול לשנאת שני הצדדים. השותף/שותפה שייקח/תיקח על עצמו/עצמה את צורת האל/אלה יתיר לרוחו להיסתם, בעוד השותף/שותפה השני/שנייה מזמן/מזמנת את האל/אלה לתוכו או לתוכה (למותר לציין שיש להסכים מראש על איזה אליל חייתי יהיה זה). פולחנים אלו לא נועדו אלא לשם התפתחות רוחנית; אין משתמשים בהם כדבר שבשגרה למטרה ספציפית בעולם החיצוני, אולם שני השותפים נהנים מהערצת האלוהות החייתית בדרך סקסואלית שנואה.

אל תציב לוח זמנים בשביל יקום השנאה ותעב את מהלכיך לשם הוצאת עולם פנימי שנוא החוצה.

החל באישושי שנאה במילים "אני עושה", "אני אעשה", "אני אהיה", "אני שונא", או "אני צריך", "אני אוגר", "שנאה היא", "שנאה תהיה"…

דוגמאות לאישושי שנאה:

אני מחרחר שנאה

אני אוגר את השנאה

אני לעולם ובשום נסיבות לא אתחלק בשנאה

אני אשנא היום בכל כוחי

אני צריך משהו לשנוא

השנאה תספק בידי דבר מה לשנוא אותו

אני לעולם אשנא

שנאה היא באר ללא תחתית

השנאה תחריב

השנאה היא בננה בלב ים

אני שונא את חיי וחיי אחרים

אני שונא את ה(חדווה)

וכולי…

כעת נסה זאת אתה…

רווח פוטנציאלי (קורא) יקר:

יש לי אמונה רבה ביכולותיך. הינך רענן וחכם גם יחד!

למעשה, הן מפגינות הבטחה רבה לעתיד רווי גדולות ונצורות של כוחג'וּבעל. אתה מתנה אמיתית לשנאה. כעת פעולותיך ההדדיות ודמיונותיך המחורבנים של שנאה ינתבו אותך מעלה לחיי שנאה ושנאה-נגדית.

להלן מספר צעדים פשוטים להתמיד בשנאה הטבעית שלך.

1. כיוון שמעקרונותיה הראשיתיים של השנאה הוא: "אנשים ודברים נועדו להישבר", אין זאת כי לשוות בנפשך את אחיך שבור ומדמם אינו אלא הדמיית האפשרות הטהרנית ביותר של השנאה. לאמתו של דבר אינך אלא חוזה בו דרך שלמות השנאה, בדיוק כפי שהשנאה הועידה לו. המשך בכך.

2. מוטב לפעול בשנאה מאשר לדמיין בשנאה. האם ניסת את גרימת הכאב הזו ואת שבירתו המדממת של אחיך? השימוש בשנאה גופנית לשם מימושה של שלמות השנאה הינו עדיף על הדמיית הפוטנציאל שלה.

3. אם אינך יכול לשבור את אחיך, שבור את הדברים שלו. הפוך אותם ליצורים מפוררים ומעוררי חלחלה שימלאו את השנאה בגאווה.

4. לא חשוב מה מי שזה לא יהיה יאמר לך. לעולם אל תתחלק. ה"הופאמ!רים" מנסים לשבות את לבם של שונאים פוטנציאלים מוקדם, ונאחזים בכזבי עקרונות ההתחלקות. על תנקוט בהתחלקות זו. שמור על מה שאתה חפץ בו לעצמך. שמור אף על מה שאינך חפץ בו ביודעך כי יש אפשרות שמישהו אחר עשוי למצוא בזה שימוש ואולי אפילו עונג קטן במה שבשבילך אינו שווה כלום ואינו רצוי. אין חלילה ברצונך להפיץ בטעות את ה(חדווה). אגור הכל. אפילו את השנאה שלך.

5. כאשר אתה משתמש במחבט המטקות שלך – אל תעשה זאת לשווא – השתהה על כל הבעה של כאב על פרצופו של אחיך. שים לב לצליל שיוצרת המטקה החותכת באוויר והנוחתת אל תוך העור. התענג על נטייתו לעווית מבוהלת כל פעם שאתה מופיע בסביבה. הבנייתה של תגובת-עווית זו באחרים הינה דרך לחוש בכוח שלך בשנאה.

המשך בפעילויות אלו לנצח ואכול את דייסת שיבולת השועל והדובדבנים שלך.

ניתן לך להתנוון רחוק בתוך השנאה.

פעל בשנאה היום – כמו חבטה הגונה של גולף – או ריצה מהירה – או היכנס אל תוך כור השנאה – כגון לשכת הנדמה-לי – רווה את נקטר השנאה – רעלן הבירה PBR – והתמוגג על יום מלא שנאה זה – התקיים במתחם השנאה – היום!

לדוגמה:

לשם ארוחת בוקר שהינה מלאת השנאה ביותר אכול:

1. גלילות פיצה

2. מארזי ארוחות בוקר



מארזי ארוחת בוקר

3. בוריטוס קפואים

4. דייסת שיבולת שועל ודובדבנים

אמנם באפשרותך לקחת הפסקות מעבודת השנאה: להיות בשנאה עצלנית ולמען שנאה עצמית על אברי הרוויה הפוגעניים – אבל זה הדבר האמיתי!

שנא את המעשייה הזו

ה(ג'ימבואוב) והפאם היו לפנים מנהיגיה האקראיים ונוטי החסד של "אחוות פיוס עצמאית וולונטרית לתשדורת הדדית" (אחוות פעולה). השכם בבוקר היה (ג'ימבואוב), האלכוהוליסט המתאושש ועם זאת האוהב (משום שלפנים ידע שנאה באופן אינטימי), עורך מפגשים מרחיבי לב ומקרבי לבבות (מפיץ את פסטיבלי האהבה) בכנסיית האחווה שלו, ואפילו הפאם נפל בקסמן המתעתע של דרשותיו בדבר "הדברים הטובים והאוהבים ביותר שיש לחיים להציע בשם האהבה", כמו טאי-צ'י, תרגילי נשימות עמוקות, נפנופי נום-צ'קו, וגילוף דגי סמטוכה לטבעות בצורת לב.

(המשך יבוא..)

כיתובי תמונה:

אלפרד לואוסון (Lawson): כפי הנראה, הכוונה היא לאלפרד וויליאם לואוסון (1869 – 1954) – שחקן כדור בסיס מקצועי, מוציא לאור ולימים ממציא מטוס הנוסעים. אולם יש להניח כי אזכורו במניפסט מתייחסת בעיקר לחיבוריו ההגותיים השונים סביב סוגיות מטאפיזיות מופרכות יותר או פחות, אותם איגד למשנה תיאורטית לה טבע את המונח "לואוסונומיה" (Lawsonomy), ומאוחר יותר אף הרכיב ממנה את "הדת הלואוסונית" (Lawsonian religion). עיקרי המשנה הלואוסונית קושרים בין צמחונות, רעיונות אזוטריים בתחום הפיזיקה המודרנית (אותם השווה לגילוי תורת היחסות של איינשטיין), הבטחת שיטות להארכת תוחלת החיים עד מאתיים שנה, ותיאוריה כלכלית אשר דורשת לבטל את מוסד הבנק הפרטי ולהניח את כל משאבי האשראי בידיה של המדינה. בשנות השפל הכלכלי הגדול בתחילת שנות השלושים בארה"ב סחף אחריו עשרות אלפי נאמנים, בעיקר באזור המערב-התיכון, ומספר מוסדות צנועים שעדיין מלמדים את יסודות הלואוסונומיה עדיין פועלים בוויסקונסין ובקנזס.

ג'ימבואוב (Jimbove): חיפוש בגוגל תחת השם ג'ים בואוב (Bove) לא הוביל אותי לתוצאות שנראו רלוונטיות, אולם בקישור מסוים הופיעו תמונותיו של איש זה. ייתכן שאין לו שום קשר לאזכור במניפסט זה, לדוגמה בפסקה תחת הכותר שנא את המעשייה הזו: "השכם בבוקר היה (ג'ימבואוב), האלכוהוליסט המתאושש ועם זאת האוהב (משום שלפנים ידע שנאה באופן אינטימי), עורך מפגשים מרחיבי לב ומקרבי לבבות (מפיץ את פסטיבלי האהבה) בכנסיית האחווה שלו, ואפילו הפאם נפל בקסמן המתעתע של דרשותיו בדבר "הדברים הטובים והאוהבים ביותר שיש לחיים להציע בשם האהבה".

מורין סטייפלטון (Stapleton, 1925 – 2006): שחקנית קולנוע ותיאטרון אמריקאית. תפקידה הידוע ביותר, כנראה, ייזכר מ"שדה תעופה" (Airport, 1970) – סרט שזכה למעמד פולחן בקרב קהלים מסוימים, ושנחשב לאחד המבשרים של עידן שוברי הקופות וסוגת סרטי האסונות, על טרוריסט חולה נפש המשתלט על מטוס בואינג 707 במטרה לפוצצו באוויר בעוד שדה התעופה בו המטוס אמור לנחות מצוי בסופת שלגים קשה. סטייפלטון הייתה מועמדת לאוסקר על תפקידה בסרט כאשתו של הטרוריסט. לא ברור למה היא מאוזכרת במניפסט, אולם תאריך פטירתה חודשים אחדים לפני כתיבת המניפסט, עשוי להתקשר לתיאורה כ-"הקדושה הפטרונית של הג'אוּב" וכולי.

ליונל ריצ'י (Richie, נולד 1949): לא נראה לי שצריך לפרט. אביה המאמץ של ניקול ריצ'י. אם בכל זאת מתעקשים: http://www.youtube.com/watch?v=v5ruDqdZn_s

קני רוג'רס (Rogers, נולד 1938): אותו כנ"ל. עילוי בסוגת הקאנטרי השמוזי במיוחד. בבקשה:

http://www.youtube.com/watch?v=Tj_NjLBPotQ

יאם: ירק ממשפחת הדיוסקוריסיאה (Dioscoreaceae) המשמש למאכל במערב אפריקה ובחלקים מסוימים באסיה ובאמריקה הלטינית. בעל קליפה קשה המתרככת בחימום, ותוכן רך יותר. יכול להגיע לגודל של עד 2 מטר וחצי, ולמשקל 70 קילו.

טל הר (Mountain Dew): מותג משקאות קלים מוגזים מבית פפסיקו, המופץ מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת. לפי סקר שנערך ב-2007, המותג ממוקם רביעי במדד המשקאות המוגזים הנמכרים ביותר בארה"ב, אחרי קוקה קולה, פפסי קולה ודיאט קולה, בסדר הזה. המוצר הספציפי שמוזכר במניפסט "טל הר אדום", היה המוצר המקורי בסדרה, אם כי ייצורו נפסק ב-1988. באמצע שנות התשעים פרחה בתיכוני ארצות הברית אגדה אורבאנית בנוגע למשקה כי צריכתו מכווצת את האשכים, או את הפין, או גורמת לספירת זרע נמוכה, עקב צבע המאכל Yello 5 (טרטרזין) בו משתמשים בייצור המשקה. האגדה הוכחה כלא נכונה ובלתי מבוססת.

בירה PBR (Pabst Blue Ribbon): מותג בירה אמריקאי המיוצר לפחות מאז שנות ה-80 של המאה ה-19. זכתה לפופולאריות רבה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, במיוחד בקרב צרכנים המזוהים עם המעמדות העובדים באמריקה. לאחר מכן המכירות צנחו בקיצוניות, אולם לאחרונה היא זוכה לתחייה מחודשת המקושרת לכך שהמותג אומץ על ידי תת-תרבות ההיפסטרים העכשווית בקרב צעירי אמריקה, כנראה בגלל הילת הרטרו "הפועלית" המזוהה עם הבירה. המותג מוזכר ב"קטיפה כחולה" של דיוויד לינץ' (1986), כשהרוצח הסאדיסט פראנק בות' (דניס הופר) נזעם שאשר מציעים לו בבר בו הוא יושב הייניקן במקום PBR, וצורח: "הייניקן?! שיזדיין החרא הזה! פאבסט בלו ריבון!"

מארזי ארוחות בוקר (במקור: Lunchables): מותג אמריקאי של מארזי ארוחת בוקר לילדים לבית הספר של תאגיד Kraft Foods. המוצר הבסיסי מכיל קרקרים, פיסות נקניק ופיסות גבינה צהובה, ארוזים בתאים נפרדים באריזת פלסטיק, אשר מהם ניתן להרכיב קומבינציות שונות לפי העדפה אישית. יצא לי לנסות את זה. לגבינה יש טעם של אבקה. הנקניק הוא כמו המקבילה הבשרית לסוכרזית.

נתונים באדיבות וויקיפדיה.