קיימות סלקטיבית – יונתן אמיר
11 באפר', 2009 | מאת יונתן אמיר | קטגוריה: כללי, מאבקים"הקרנת סרטה של רחל לאה ג'ונס "500 דונם על הירח" במסגרת התערוכה "על המקום" (אוצרת דנה תגר-הלר) שמוצגת כחלק מפסטיבל אקוספרה בעין הוד (12-14 באפריל), נפסלה ברגע האחרון על ידי מארגני הפסטיבל", כך נכתב בהודעה שנשלחה אתמול (שבת) מטעם ארגון "אמנים ללא חומות". "500 דונם על הירח" הוא סרט תיעודי על הכפר הפלסטיני עין חוד, שנכבש ופונה מתושביו במלחמת 1948 והפך לכפר האמנים "עין הוד".
אוצרת התערוכה דנה תגר-הלר משתדלת להיות זהירה ומספרת שההחלטה לפסול את הסרט נעשתה ע"י יזמי הפסטיבל ובניגוד לדעתה ולתפיסתה האוצרותית והחברתית. את הודעת הפסילה קיבלה תגר-הלר כשבוע וחצי לפני פתיחת התערוכה. בתשובה לשאלה אם לא חשבה לבטל את התערוכה בעקבות המעשה היא עונה שבשלב מאוחר כל-כך לא ניתן היה לעשות זאת, אך לו ידעה מראש כי עבודות שתבחר לתערוכה יפסלו מטעמים פוליטיים, לא הייתה אוצרת את התערוכה.
בתשובה לדברים טוען ניב הורוביץ, מייסד שותף של הפסטיבל ותושב עין-הוד, כי הסיבה לפסילת הסרט אינה פוליטית אלא טכנית. "זו תערוכה שמוצגת בחוץ, בשמש, וזה לא הפורמט המתאים להקרנת סרט תיעודי של 45 דקות. אין לנו שום בעיה לעסוק בנושא ואני גם לא חושב שהסרט עד כדי כך פרובוקטיבי, אבל זו לא דרך רצינית להתעסק בעניין. אנשים מסתובבים פה בין העצים. מי יעצור מול טלוויזיה שמקרינה בחוץ סרט באורך שלושת-רבעי שעה?
זה לא הנימוק שנמסר לאמנית ולאוצרת.
אם מסרו להן משהו אחר זו הייתה טעות.
ידעתם שהתערוכה כוללת וידיאו. מדוע הוחלט לפסול את הסרט רק בימים האחרונים?
צוות ההפקה לא עסק בפרטים הקטנים של התערוכה בשלבים המוקדמים ורק בישיבות האחרונות הבנו במה מדובר.
על פניו נראה שיש הגיון בדבריו של הורוביץ, ויתכן שראוי היה לשקול את מגבלות התצוגה מבעוד מועד, אולם תגר-הלר דוחה את הטענה ומספרת שעבודות וידיאו של חן שינברג ואורי ניר לא נפסלו והן מוקרנות בחוץ בלי שום בעיה. הורוביץ מספר כי פעילויות רבות המשותפות לעין-הוד ועין-חוד נערכות על בסיס קבוע, ובמסגרת הפסטיבל יגיע מוכתר הכפר מוחמד אבו-הליג'ה לחתום יחד עם תושבי הכפר היהודי על הצהרת ארגון אונסקו על מחוייבות של הדור הנוכחי לדורות הבאים. על כך כותבים אמנים ללא חומות כי "בעוד שברמה העקרונית אמנים ללא חומות תומכים במסמך שכזה, נראה כי כל ניסיון של מארגני "אקוספרה" להתחבר לאמנה העוסקת ב'קיימות' לאחר פסילתו של סרט המתייחס לנושא באופן מקומי ומעמיק, הנו מעשה צבוע".
כשהגיע המייל מ artists without walls תהיתי מה הסיבה ה"רישמית". האם מארגני הפסטיבל דואגים לצופה שיעמוד תחת השמש היוקדת בין העצים ויצפה בסרט ארוך? אם זו אכן הסיבה וכפי שאומרים המארגנים "אין לנו שום בעיה לעסוק בנושא….זו לא דרך רצינית להתעסק בענין…" אז למה לא לעשות ערב הקרנה מאורגן עם "סככה" או באולם כלשהוא בתוך עין הוד עם פאנל כחלק מהפסטיבל? מלבד זאת מה פשר העמדה של שמארגני הפסטיבל "אין לנו בעיה להתעסק בענין" שושלת רבת פסטיבלים מזמינה עמדה שרוצה בין היתר להתעסק בענין. ולא לא צריך לקפוץ לדיאלוג הישן–"אז זו לא אמנות נקיה, זו אמנות מגמתית" ולבטל בחשיבות עצמית את כל העבודות המצוינות שנעשו על ידי אמנים רבים שהחזיקו במגמה ולא עשו עבודות דידקטיות. ואם הם כן עשו עבודות דידקטיות וחדות-נודה להם מאחר והאדמה והמיקום תובעים זאת. פסטיבל בעין הוד אינו יכול להיות כמו פסטיבל בדרום צרפת. ראו מה קורה כשעושים במוזיאון תערוכה על תל אביב ומדמים שהיא עיר לבנה וצחורה המכוסה בפתיתי שלג קפואים
לצערנו את הוידאו שהקרינו בתערוכה
אי אפשר היה לראות בגלל השמש
ואכן היה מקום לדאוג לתנאי צפיה נוחים לוידאו שכן "אושר".
האם יש מקום וזמן אחר בהם אפשר לצפות בסרט? או למצואו באינטרנט?