טביעת כף היד במכסה הביוב שבתצלום מימין שוכנת כבר 12 שנה ליד הטלפונים הציבוריים בכיכר ציון בירושלים. כף היד שייכת לאמן מיכה אולמן, זוכה פרס ישראל לפיסול לשנת תשס"ט, כפי שהכריזה היום (שני) שרת החינוך פרופ' יולי תמיר. לכף היד הימנית יש גם בת-זוג שמאלית המוטבעת במכסה ביוב ברחוב האחים במזרח העיר. שתי כפות ידיו של אולמן מחוברות דרך מערכת הניקוז שמשותפת לשני חלקיה של ירושלים, עיר שחוברה לה יחדיו.

כבר למעלה משלושים שנה שמיכה אולמן חופר. הוא אמן-אדמה שמחטט, כורה, עורם ומסדר, ומשתמש בקרקע (אדמה, בטון ועוד), כחומר גלם ליצירותיו. הפיסול באמצעות חפירה – פעולת גריעה – יוצר פסלים ריקים ושקטים. זה קורה באנדרטת הספריה המפורסמת שיצר בברלין, כמו גם בחללים ש"איין" במקומות שונים בעולם, וכמובן במכסי הביוב המוטבעים. המכסים הללו, שכבר ראו הרבה הפגנות, פיגועים ושמחות, מסמנים בשקט – שקט שבולט במיוחד על רקע ההמולה הכללית במרכז העיר – את נוכחותו של האמן. האמנות יורדת אל המקום הנמוך ביותר, הביוב, ומחברת בין שני חלקי העיר בזרם א-לאומי.

אולמן, יליד 1939, גדל בתל-אביב, למד ולימד במחלקה לאמנות בבצלאל, אך פוטר מעבודתו בשנת 1978 בעקבות מרד הסטודנטים במוסד. בשנות השבעים החל לעסוק בפיסול סביבתי, תחילה בישראל ומאוחר יותר גם בגרמניה, פולין, צרפת, יפן ומדינות נוספות. בשנות התשעים שהה בגרמניה ולימד פיסול באקדמיה של שטוטגרט, ובשנים האחרונות הוא מתגורר בישראל.
בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי "פרופ' מיכה אולמן, יליד תל אביב, הטביע את חותמו מאז שנות ה-70 על עולם הפיסול הישראלי. הוא מטעין לתוך שפת פיסול מינימליסטית, רציונליסטית ומודרניסטית ערכים הומניסטיים, יהודיים, ישראלים ואוניברסאליים. פרופ' אולמן אינו רק פסל, הוא הוגה ופילוסוף בתחום השפה הפלסטית, כיהודי וכישראלי, דיבורו האוניברסלי אף הוא נוצק בתוך פסלי המקום והסביבה. פסליו ובעיקר פסלו "הספריה" בכיכר בבל בברלין הוא הצעה ייחודית לשפת הפיסול ולתפיסה של אנדרטה ולנושא ההנצחה. פרופ' אולמן העמיד דורות של תלמידים בארץ ומחוצה לה".