דימוי מתוך: "Palestine: A Realistic Film", טלי קרן

הדיסציפלינה ההיסטורית עברה שינויים רדיקאלים ואינטנסיביים לאורך המחצית השניה של המאה העשרים. היא התפצלה ונפרסה על פני מתודות חקירה שונות כמו גם מושאי מחקר חדשים. המפנה הלשוני והסטרוקטורליזם ערערו על כל הנחות היסוד הגלויות והסמויות של כתיבת ההיסטוריה ובמובנים רבים לא אפשרו עוד את הכתיבה ההיסטורית כהגיון הנותן פשר כולל ומוחלט לסדרת אירועים. שבר זה הצמיח עושר רב של דיונים ותובנות וחרג מעבר לתחומי הדיסציפלינה. כך בעשורים האחרונים מתגלה השפעה הולכת וגדלה של שבר זה ביצירה אמנותית ובאופני פעולתה. עניין זה הוא במוקד התערוכה היסטוריות.

גיליון זה של מארב מציע דיון תיאורטי בכתיבת ההיסטוריה לצד התערבויות אמנותיות בהיסטוריה. כך, נועם יורן מציע במאמרו לחזור לנרטיב כולל בהיסטוריה האנושית ולשאלות על מהות ההיסטוריה באמצעות המחשבה על הופעתם של מושגים; ניקולא בוריו מציג קווי מתאר לשינוי שחל בתפיסת הזמן באמנות העכשווית ולמחוותיה השונות ביחס לזמן ולהיסטוריה; ועפרי אילני מתאר את מקומו של היהודי בראשית כתיבת ההיסטוריה. לצד אלו מוצגים שני פרטי ארכיון היסטוריים-אמנותיים – פרק מעדותה של עדה מוות, פרטיזנית ומשוררת המגוללת את סיפור חייה הסוערים וראיון עיתונאי בעקבות פליטי "אקסודוס 2048" המציג היסטוריה עתידית של המציאות המזרח תיכונית והיהודית.

גיליון מארב 15 בנושא היסטוריה וכתיבתה רואה אור יחד עם התערוכה היסטוריות. התערוכה מוצגת במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בין התאריכים 5/10/13 – 25/1/14.

עורך הגיליון ואוצר התערוכה: אודי אדלמן.