באחת הסצנות מהסרט המחסל 2 שרה קונור, הגיבורה הראשית, עומדת מול גן משחקים ורואה את הבת שלה משחקת. היא יודעת שמשהו נוראה עומד לקרות, אבל אין לה שום דרך לעצור את זה. היא צועקת ורואה איך הכל נהרס בפיצוץ גרעיני אחד גדול. לגיבורה יש חזיון שבו היא  צופה שהתהליך האנושי מתקדם אל עבר סוף מוחלט, אל עבר עולם פוסט אפוקליפטי. 

גיליון זה הוא פועל כסוכן הצופה פני עתיד ומבקש להראות סימנים לקטסטרופה שתבוא. האפוקליפסה, במובן זה, היא לא דבר שמגיע במכה אחת, היא תהליך הדרגתי של התפוררות ועיורון. הסימנים לבואה כבר נמצאים כאן ועכשיו, אם רק נבחר לראות. העיסוק במרחבים אפוקליפטים מופיע לרוב בתרבות הפופולרית: קומיקס, סדרות וסרטי טלוויזיה, ספרות מדע בדיוני, או לחלופין בנרטיבים של תנועות דתיות. אלו הם סיפורים דרכם אנו מדמיינים את הסוף הקרב. השתלטות המדיה והדת על הדרך שלנו להבין את קץ האנושות מעוורת אותנו מלדמיין סוף או תהליך אחר, דרך גיליון זה אנחנו מקווים לפתוח את אפשרות להתבוננות אחרת בתהליך האפוקליפטי.